קנוט החמישי, מלך דנמרק
קנוט החמישי (בדנית: Knud V; 1129 לערך – 9 באוגוסט 1157) היה מלך דנמרק מ-1146 ועד מותו. הוא היה מלך שותף יחד עם סוון השלישי ועם ולדמר הראשון. קנוט נרצח במה שכונה "משתה הדמים של רוסקילדה". אין מידע ברור על אישיותו ודמותו.
לידה | 1129 | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
נרצח |
9 באוגוסט 1157 (בגיל 28 בערך) רוסקילדה, דנמרק | ||||||
מדינה | דנמרק | ||||||
בת זוג | הלנה משוודיה | ||||||
שושלת אסטרידסון | |||||||
| |||||||
|
חייו
עריכהקנוט היה בנו של מגנוס הראשון, מלך שוודיה. לאחר התפטרותו של אריק הראשון, מלך דנמרק ב-1146, הכריזו אצילי יוטלנד על קנוט כעל מלך, בעוד שאצילי שלן וסקונה הכתירו את סוון השלישי.
בשנים הבאות ניסה קנוט לשווא להביס את סוון בשלן כדי ששליטתו תהיה מלאה בכל שטחי דנמרק. ב-1147 איחדו השניים את כוחותיהם לטובת מסע הצלב הוונדי, שבסיומו התחדשה יריבותם. ב-1150 הביסו סוון וולדמר, בנו של קנוט לאברד, את קנוט ביוטלנד וזה נמלט ומצא מקלט אצל חותנו, סוורקר הזקן, מלך שוודיה. קנוט ניסה מספר פעמים לכבוש את הנחלה שאיבד, אך ללא הצלחה ופנה לפרידריך ברברוסה לעזרה. ב-1152 הושגה פשרה על פיה היה קנוט למלך שותף לסוון. אף על פי כן, סוון החליט שלא לכבד את העסקה.
כעת בא קנוט בברית עם ולדמר ועם סוורקר, שבתו, הלנה, נישאה לקנוט. סוון נמלט מדנמרק ב-1154, קנוט כרת ברית עם ולדמר והשניים היו למלכים שותפים. לאחר שובו של סוון לדנמרק ב-1157 הושגה פשרה בין השלושה בעקבות הלחצים שהופעלו מהאצולה הדנית. השלושה הוגדרו כשליטים שותפים וקנוט קיבל את השליטה על שלן. במהלך משתה השלום שנערך ברוסקילדה ב-9 באוגוסט 1157, ניסה סוון להרוג את שני יריביו. קנוט נרצח, ככל הנראה על ידי אחד מלוחמיו של סוון.
אחותו למחצה של קנוט, סופיה, נישאה לוולדמר, שזמן קצר לאחר הטבח, הוא נקם בסוון בקרב הערבה האפורה והרג אותו. כך זכה ולדמר בשליטה המלאה על כל דנמרק.
קישורים חיצוניים
עריכה