קנטה (טקסטיל)

קנטהבנגלית: কাঁথা) הוא סוג של תיקון ומיחזור משביח שנעשה בתפירה/רקמה שמקורו באזורים המזרחיים של הודו במיוחד בבנגלדש ובמחוזות ההודיים של בנגל המערבית בטריפורה ואודישה. בעוד במערב העדיפו תמיד להסתיר תיקונים, הביטוי 'תיקון אמנותי' היה כינוי לתיקון או איחוי בלתי נראים לעין, הרי במזרח רואים בתיקון הבגד חלק מהיופי והמסורת שלו. הקנטה בהודו כמו הבורו ביפן הם תיקונים נראים לעין[1]. עם התגברות המודעות בכל העולם לזיהום הסביבה על ידי זריקה מיותרת של בגדים, התחילו גם במערב להעריך את התיקונים הנראים לעין, ויותר ויותר אנשים אף רואים בכך אמנות בפני עצמה. כל תיקון כזה מיחד את הבגד[2].

ב[3]אודישה עורמים בדי סארי וכותנה ישנים זה על גבי זה ומתפרים אותם ביד ליצירת פיסת כרית דקה. משתמשים בפיסות כריות אלו על או במקום כרית המיטה. כמו כן יוצרים 'סארי קנטה ' שנלבש לרוב על ידי נשים בבנגל, לכל אזור יש מוטיבים אופייניים לו, שנובעים מחיבור בין התרבות ההיסטוריה והמסורת. בסיפורי הקנטה מפעם, יש קטעים על האל שיווה שבלע רעל בזמן שבחש באוקיינוס, מה שמחבר את המלאכה הזו למסורות קדומות. בימים אלו הרקמה המכונה בשם תפירת קנטה על סארי קורטה (אנ') או צורידאר (אנ') ועל עוד מלבושים מקומיים. בזכות האסתטיקה שלהם ובהיותם תפורים במלאכת כפיים, החלו להימכר בכל העולם.

תפירת קנטה משמשת גם ליצירת שמיכות טלאים פשוטות הידועות בשם נאקשי קנטה (אנ')[4], נשים בבנגל נוהגות לתפור ביחד שכבות של סארי ובדים ישנים כדי להפכם לשמיכות וכיסויי מיטה דקים, בעיקר עבור ילדים. אריגי הקנטה מאוד חביבים על תיירים שמבקרים בבנגלדש.

המילה קנטה בסנסקריט[5], פירושה סמרטוט ועל פי המסורת בד ישן ומשומש נחשב כהגנה בפני הרוע. ישנו משל בסנסקריט האומר ש'סמרטוטים תופרים לאט, שביל חוצים לאט וגם על הרים מטפסים לאט', וכי משל זה מחבר בין המלאכה לבין האלוהויות צינדאדווי [Chindadevi] וצינדאדאו [Chindadeo].

תיאורעריכה

הקנטה הוא צורת רקמה - תפירה שנעשית לרוב על ידי נשים כפריות, הצורה המסורתית נרקמה או נתפרה לרוב בתך רץ[6] פשוט לאורך הקצוות, דרך 4-5[7]שכבות בד, אך יש מקומות בהם שמים אפילו עד 7 שכבות[8] של בדי סארי רכים ובלויים או בדי דוטי (אנ')[9][10]. הם מקבלים שמות על פי המוצר הסופי, לאפקנטה [Lepkantha] או סוג'ני קנטה [Sujni Kantha]. שני צידי הקנטה מקושטים אך אינם זהים[5]. בשמיכות ישנות התיפורים מקיפים את הדוגמאות במעין תיפור הד[11] [echo quilting]. ראשית הרקמה הזו מיוחסת לתקופת עתיקה כ-1500 שנה לפני הספירה, לתקופה הקדם-וודיק [pre-Vedic][12].

לבד הרקום והמתופר יש הרבה שימושים, צעיפים, כיסויי מראות, קופסאות וכריות במקרים מסוימים כל הבד מכוסה בתך רץ, באזורים ההינדיים משתמשים גם במוטיבים יפים של פרחים, חיות, ציפורים וצורות גאומטריות, כמו גם נושאים מפעילויות של חיי יום יום[11], וגם אלות שונות. באזורים המוסלמיים משתמשים רק בצורות גאומטריות, בגלל האיסור הדתי של ציור דמויות[13]. התיפור על הבד נותן לו מראה מקומט או גלי במקצת. קנטה עכשוית משמשת למוצרים נוספים כגון סרי, חולצות לגברים ולנשים כלי מיטה ועוד בדים לשימוש הבית (ריפודים, וילאות וכדומה) לרוב מכותנה וממשי.

היסטוריהעריכה

תפירת/רקמת הקנטה המסורתית הייתה נפוצה בכל רחבי בנגל אך הדימויים שרקמו השתנו בתחילת המאה ה-19. כשדוגמאות בריטיות התחילו להיראות על האריגים למשל הוסיפו דימויים של עגלות תינוקות אנגלים[8], מלבושים אנגליים וכדומה. בשנת 1940[12]כלתו של המשורר רבינדרנת טאגור החייתה את העניין בעשיית קנטה מסורתית. בזמן חלוקת הודו ב-1947 שוב הואטה עשיית הקנטה, ומאז מלחמת העצמאות של בנגלדש בשנת 1971, קנטה שוב זכתה לעניין מחודש, כי היא נחשבת למסורת מלאכה לאומית. התיאור הכתוב הראשון שלה הופיע בערך בשנת 500 לספירה בשירה של המשורר קרישנדס קביראג' (Krishandas Kaviraj].

כמו כל טקסטיל מסורתי הקנטה נוצרה מהחומרים הנמצאים באזור שבה יוצרים אותה. הצרכים של המשפחות, האקלים, הגאוגרפיה והכלכלה. היסטורית, בכל העולם יצירת טקסטילים הייתה ועודנה המלאכה שדרשה הכי הרבה כוח עבודה. לכן טקסטילים היו בעלי ערך כספי רב, והיה זה צעד טבעי לעסוק במיחזור משביח של קטעי בד בלויים. היות שזה נעשה בבית אז לרוב נשים יצרו אותה, בין מלאכות אחרות. בקנטה התיפור הכללי על כל קטעי הבד חיזק את החוטים והבדים שהיו כבר מרופטים ובלויים.

בזמן השלטון הבריטי, 1947-1757[14] הוכנסו גם תכים משוכלים[6] (אנ') בעיקר כדי לרקום סלי פרחים בסגנון ויקטוריאני ועוד מוטיבים מערביים, לרוב על בדים אדומים, ולא על הלבן המסורתי, כנראה מסיבות מסחריות.

במאה ה21 הוקמו בבנגל במקומות שונים קואופרטיבים[12] של נשים יוצרות קנטה לצורכי אופנה מודרנית. במורשידבאד (אנ') יש קואופרטיב ששותפות לו 1400 אמניות קנטה, המתמחות ברקימת צורות גאומטריות שמתאימות לאמונה המוסלמית. בקנטה הללו מקובל לרקום רק צד אחד והשני נשאר נקי מתפרים

סוגי קנטה אופיינייםעריכה

  • lep kantha - קנטה עבה במיוחד המשמשת לעטיפת הגוף בימי החורף הקרים.
  • soozni - מעין שמיכה ומשמשת גם בהזדמנוניות של טקסי-ברכה.
  • bayton - עטיפה של ספר או חפץ בעל ערך.
  • arshilata kantha - עטיפה של מסרקות ומראות.
  • oar kantha - ציפית מלבנית לכרית.
  • durjani kantha - ארנק מרובע. וקנטה בגודל של מטפחת -אף נקראת Rumal

התכים המקובלים ברקמת קנטהעריכה

חוטים צבעוניים נשלפו משולי הסארים הבלויים ושימשו גם לרקימת המסגרות וגם להבלטת דמויות או צורות[7]. הנשים לרוב הבליטו את הצורות עם חוטים כחולים, ואת הדימויים יצרו בחוטים צהובים, שחורים אדומים ולבנים. תך איחוי קטן, תך גבעול ותך מילוי.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קנטה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ A. K. Fielding, Visible and Invisible Mending: Darning, Kantha, Boro, PIECEWORK, ‏27/7/2020 (באנגלית)
  2. ^ VISIBLE MENDING: Does it count if it wasn't torn in the first place?, Just Wear It Society (באנגלית)
  3. ^ THE MAKING OF: KANTHA EMBROIDERY IN ODISHA, INDIA, Matter (באנגלית)
  4. ^ Maheen Khan, Culture a Narrative of Changing Mores, The Daily Star, ‏24.2.2017 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 Betsy Riley, 7things to know about kantha quilts, Atlanta, ‏24/5/2017 (באנגלית)
  6. ^ 1 2 מגינה שלאיין, רקמות עמים, ירושלים: זהר לרקמה, 2007, 2007, פרק שער התכים, עמ' 40, 7. (בעברית)
  7. ^ 1 2 Preet Shah, KANTHA EMBROIDERY- THE SUTRA TO SUSTAINABILITY, WHEATISH ISSUE, ‏10/10/2019 (באנגלית)
  8. ^ 1 2 John Gillow & Nicholas Barnard, Indian Textiles, London: Thames & Hudson, 2008, 1991, פרק Kantha Quilting, עמ' 187-191, ISBN 978-0-500- 51432-0. (באנגלית)
  9. ^ Cloth And Human Experience, עריכה: Annette B/ Weiner & Jane Schneider, USA: Smithsonian Institution, 1989, 1989, פרק Indians in Everyday Clothes, עמ' 331-332, ISBN 0-87474-986-7. (באנגלית)
  10. ^ Vicky Gerber, Find It' Sew It' Wear it, New York: Pocket Books, 1974, 1973, פרק Dhoti pants, עמ' 94-96,ISBN 671-78687-3. (באנגלית)
  11. ^ 1 2 Kantha – a South Asian quilting tradition, V&A (באנגלית)
  12. ^ 1 2 3 KANTHA the Story, House of Wandering Silk (באנגלית)
  13. ^ Helen Fairfield, The Embroidery design Sourcebook' inspiration from around the world, London: Cassel, 1994, 1994, פרק Islamic Art, עמ' 52-59, ISBN 0-304-34199-1. (באנגלית)
  14. ^ Caroline Crabtree, World Embroidery, Newton United Kingdom: David& Charles, 1993, 1993, פרק Kantha, עמ' 114-119,ISBN 071539939. (באנגלית)