קנטרה

עיר במצרים

אלְ-קַנְטַרַהערבית: القنطرة, תרגום: הגשר) היא עיר בצפון-מזרח מצרים, במחוז אסמאעיליה. העיר מחולקת לשני חלקים הנמצאים משני צידיה של תעלת סואץ; אל-קנטרה המערבית (القنطرة غرب, אל-קנטרה אל ע'רבייה) וקנטרה המזרחית (القنطرة الشرقية, אל-קנטרה א-שרקייה). העיר ממוקמת 160 ק"מ צפונית-מזרחית לקהיר ו-50 ק"מ דרומית לפורט סעיד.

אל קנטרה
القنطرة
121012-N-WO496-004.jpg
מדינה מצריםמצרים  מצרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 46,546[1] (1 ביולי 2020)
קואורדינטות 30°51′00″N 32°19′00″E / 30.85°N 32.316666666667°E / 30.85; 32.316666666667 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מדרום לקנטרה מצוי גשר לכלי רכב והנקרא גשר שלום מובארכ או גשר תעלת סואץ. גשר זה, הוקם בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 בעקבות שיתוף פעולה של ממשלת מצרים עם ממשלת יפן.

כ-7 קילומטרים צפונית מזרחית לאל-קנטרה המזרחית, מצוי היישוב א-תל אל אסמר ומצוי בו קמפוס קנטרה של אוניברסיטת סיני (הקמפוס השני של האוניברסיטה נמצא באל-עריש).

היסטוריהעריכה

בעת מלחמת העולם הראשונה התרחשו מספר קרבות שנועדו להקנות שליטה על התעלה. בין השנים 19161920 היוותה העיר את הבסיס המרכזי ליחידות חיל הפרשים האוסטרליות, ולצורך כך הוקם בעיר מרכז רפואי. באותה העת, נהנתה העיר משיגשוג מעצם העובדה שהקנתה שירותים שונים ליחידות הרבות שפקדו את המקום. במקביל בשנת 1916 חוברה העיר אל מסילת רכבת, שהגיעה מארץ ישראל דרך סיני.

מחוץ לעיר מצוי בית קברות צבאי של הרוגי מדינות ההסכמה וכן אנדרטה. בית הקברות הוקם בפברואר 1916 והיה בשימוש עד לשנת 1920. לאחר המלחמה, הוכפל שטח בית הקברות בעקבות קבורה מחודשת של חללי המלחמה במטרה לרכז את חללי קרבות המדבר, ובעיקר חללי קרבות אל עריש רפיח ורומני. בית הקברות מכיל 1562 קברים, וכן 110 קברים ממלחמת העולם השנייה. בבית הקברות מצויים גם 341 קברים של חללים מאומות אחרות.

אנדרטת קנטרה מנציחה את זכרם של 16 חיילים ניו זילנדים שנפלו בקרבות מלחמת העולם הראשונה ושמקום קבורתם לא נודע.

במפקד שנערך בסיני ב-1937 נמנו בעיר 1,927 תושבים, והיא הייתה העיר השנייה בגודלה בחצי האי סיני באותה עת, אחרי אל-עריש[2].

במלחמת העולם השנייה הצבא הבריטי הפעיל בקנטרה בית חולים צבאי שבראשו עמד הד"ר רפאל גז'בין.

בעת מלחמת ששת הימים בשנת 1967, עבר חלקה המזרחי של העיר לידי ישראל, ובשנת 1973 בעת מלחמת יום כיפור שב חלק זה של העיר לידי הצבא המצרי, אשר החזיק בו עד להפסקת האש, ובשנת 1974 שבה העיר לשליטה מצרית מלאה.

קנטרה בתרבותעריכה

ג'ו עמר שר בשירו האנטי מלחמתי מ-1967 "...מקוניטרה לקנטרה תשמע רק הגיטרה, ובמקום רעמי התותחים ישמע רק שבת אחים..." כתגובה למלחמת ששת הימים.

אריק לביא מזכיר את קנטרה בשני שירים שלו:

בשיר "כיפאק היי" (מילים: אורי סלע, לחן: דוד קריבושי):

הפלוגה בדרך שרה והשיר עולה, עולה
כל הארץ לנו שרה מקוניטרה עד קנטרה
כיפאק היי, כיפאק היי, כיפאק היי, היי, היי!
כיפאק היי, כיפאק היי, כיפאק היי, היי, היי!

וב"שיר הקטר":

תפסיק לספר לי סיפורים על המנדט, ועל האנגלים, ועל הנסיעות שעשית מביירות ועד קנטרה.
זה לא מעניין אף אחד היום... אנחנו, שישה עשר הדיזלים הגדולים עושים יותר ממאה קטרי קיטור.
אז זוז.. זוז.. זוז הצידה ותן לצאת לדרך!

קנטרה מוזכרת גם בסיום הסרט הישראלי "אוונטי פופולו".

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קנטרה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ערי מצרים
  2. ^ מנשה הראל, מסעי סיני, עמ' 76, הוצאת עם עובד, 1968