פתיחת התפריט הראשי

קניין אגב הוא אחד הדרכים לקניית מטלטלים על פי ההלכה. קניין זה מתבצע כאשר מקנים קרקע, בצורת ההקנאה של קרקע (כסף, שטר או חזקה), ומקנים לקונה גם את המטלטלים שנמצאים בתוכה - אגב הקניין של הקרקע, ומכאן שמו קניין אגב.

תוכן עניינים

דאורייתא או דרבנןעריכה

קנין אגב נלמד מהפסוק "וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם עָרֵי מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר." (דברי הימים ב', כ"א, ג'). ונחלקו הראשונים האם זהו המקור, או שזהו רק "אסמכתא" (הוכחה שנהגו כך גם בזמן התנ"ך). לדעת הרשב"א והרא"ש[1] קניין אגב הוא מדרבנן, אך לדעת הריטב"א[2] מקור קניין אגב הוא מהתורה.

נוסח האמירהעריכה

הנוסח הטוב ביותר לומר בקניין אגב הוא "קנה המטלטלים אגב הקרקע". אם אמר "קנה המטלטלים עם הקרקע" נחלקו הראשונים אם מועיל הקניין. ביסוד המחלוקת עומד הדין שצורת קניין אגב הוא שבאמצעות הקניין שעושה בקרקע (כסף, שטר או חזקה) נקנית הקרקע ואגב הקרקע נקנים המטלטלים, אך מעשה הקנין עצמו, אינו יכול להקנות את המטלטלים. לכן לדעת רש"י במסכת קידושין (דף כ"ז עמוד ב') כשאמר "עם" משמע שרוצה שהמטלטלים יקנו באמצעות מעשה הקנין כמו הקרקע וזה לא מועיל, אבל לדעת המאירי (שם) גם המילה "עם" יכולה להתפרש כמו "אגב" ולכן הקניין חל.

מקורות בתלמודעריכה

להלן חלק מהמקורות בגמרא בהם מופיע דין זה:

לקריאה נוספתעריכה

האנציקלופדיה התלמודית - כרך א', בערך אגב

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מסכת בבא קמא דף י"ב עמוד א'
  2. ^ מסכת קידושין דף כ"ז עמוד ב'

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.