קניין כסף
קניין כסף הוא קניין בסיסי במשפט העברי המתבצע באמצעות תשלום כסף או חפץ בעל ערך. ערכו של הכסף או החפץ צריך להיות לפחות כשוויה של פרוטה, אך אינו חייב להוות את מלוא ערכו של החפץ הנקנה. באמצעות כסף ניתן לקנות כל דבר שאינו מיטלטלין, כולל בני אדם.
כסף במטלטליןעריכה
לפי שיטת רבי יוחנן שנפסקה להלכה, מדאורייתא מטלטלין נקנין בכסף. הראשונים נחלקו מה המקור לקניין כסף במטלטלין לפי רבי יוחנן: לדעת רש"י הוא נלמד בקל וחומר מדין פדיון הקדש בכסף, שנאמר בו: ”ונתן הכסף וקם לו”[א][1], ולדעת הרי"ף נלמד דין זה בקל וחומר מקניין כסף בעבד עברי, משום ש"אם גופו קונה, ממונו לא כל שכן?"[2]. הנימוקי יוסף דוחה את דברי שניהם, וטוען שקניין מעות נלמד מסברא, משום שרוב הקניינים נעשים בכסף[3]. בדומה לכך כתבו התוספות, שסתם קניין במקרא הוא קניין כסף[4].
אמנם, מחמת החשש שמא החפץ הנקנה יישאר ביד המוכר לאחר ביצוע הקניין, והמוכר לא יטרח להצילו אם ישרף, ביטלו חכמים את כוחו של קניין כסף, ותיקנו שמטלטלין נקנים בקניין משיכה[5].
ואף על פי כן, במקרים מסוימים שהם "מילתא דלא שכיחא" (דבר לא שכיח), לא ביטלו חכמים את קניין כסף. למשל, מי שמכר לחבירו שור ונתחייב לו כסף, יכול לקנות ממנו פרה באמצעות מחילת הכסף שחייב לו[6].
מקור קניין כסף בשאר דבריםעריכה
קניין כסף במקרקעין נלמד מן הפסוק ”שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ” (ירמיהו, ל"ב, מ"ד)[7], וממילא ניתן לקנות על ידו גם עבד כנעני, שהוקש לקרקע[8].
בעבד עברי נלמד קניין זה מהפסוק ”מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ” (ויקרא, כ"ה, נ"א), ובאמה עבריה נלמד מכך שהיא נפדית על ידי "גרעון כסף", ואם אינה נקנית על ידי כסף, אין לה ממה לגרע[9].
דין קידושי אשה בכסף, נלמד מגזירה שווה של קיחה קיחה מהפסוק ”כי יקח איש אישה” (ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ה'.) והפסוק ”נתתי כסף השדה קח ממני” (ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק י"ג)[10], ומן הפסוק שנאמר באמה עבריה, ”וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף” - המילים "אין כסף" מיותרות, ובאות ללמד ש"אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר". התלמוד הבבלי במסכת קידושין מבצע צריכותא ומסביר מדוע שני פסוקים אלו נצרכים על מנת ללמד שאישה נקנית בכסף[11].
מהות הקנייןעריכה
בהגדרתו של קניין כסף, נחלקו הפוסקים: לדעת הרב יהושע פלק כץ בספרו "מאירת עיניים" (ובקיצור: סמ"ע - ספר מאירת עיניים) קניין כסף במהותו הוא תשלום תמורה לחפץ הנקנה[12] ואלו לדעת הרב דוד הלוי סגל בספרו "טורי זהב" קנין כסף אינו אלא אקט קניני גרידא[13].
קישורים חיצונייםעריכה
- הערך "כסף", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- הערך "קניין כסף", באתר ויקישיבה (מתוך ספרו של הרב אחיקם קשת קובץ יסודות וחקירות השלם)
- אסופת מאמרים בנושא קניין כסף, באתר ספריית אסיף
ביאוריםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ רש"י, מסכת עירובין, דף פ"א, עמוד ב', ד"ה דבר
- ^ רי"ף, מסכת בבא מציעא, פרק ד' (דף כ"ח עמוד ב' מדפי הרי"ף)
- ^ נימוקי יוסף, מסכת בבא מציעא, דף כ"ח, עמוד ב' מדפי הרי"ף
- ^ תוספות, מסכת עירובין, דף פ"א, עמוד ב', ד"ה דבר
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ז, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ו, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ו, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ב, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף י"ד, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ב', עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ד', עמוד ב'
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ק"צ, סעיף א'.
- ^ שו"ע חו"מ
.jpg){kind=small}