ברדס
בַּרְדָּס (או קַפּוּצ'וֹן, מצרפתית) הוא כובע המחובר לבגד, לרוב לבגדי חורף כגון גלימה, מעיל או אימונית, אם כי כיום מצוי כאביזר אופנתי אף בפריטי קיץ כגון גופיות וחולצות טי.
 | |
| ילד לבוש במעיל עם ברדס | |
| סוג |
כיסוי ראש  |
|---|---|
| חלק מ |
סוודר עם קפוצ'ון |
  | |
_%EC%B9%A0%ED%95%99%EB%85%84%EC%9D%BC%EB%B0%98_%EC%B6%9C%EB%B0%9C%EB%93%9C%EB%A6%BC%ED%8C%80_%EC%A7%81%EC%B0%8D_by_%ED%8F%AC%EC%97%90%EB%B2%84_(1).jpg)
בשונה מכובע רגיל, חיבורו של הברדס לבגד יוצר רצף לבוש המגן גם על הצוואר. הוא מאפשר ללובש הסתרה או הסוואה במידה מסוימת.
אימונית עם ברדס היא פריט באופנת הראפרים.
בצה"ל מכונה לעיתים הברדס של מעיל דובון בשם צ'וּקוּ. על חלק מהחיילים נאסר ללבוש אותו על הראש בזמן פעילות, וזאת כדי לשמור על השמיעה, הערנות או על שדה הראייה.
ברדס בהיסטוריה עריכה
הברדס לרוב עשוי מפיסת בד אחת ריבועית המקופלת ונתפרת בתפר אחד אחורי או עליון, הפינה שבין החלק העורפי והעליון נגזר בצורה מעוגלת, הצד שלישי נתפר לשולי הגלימה[1] או המעיל או נגזר יחד עם גזרת הבגד והצד הרביעי נשאר פתוח עבור הפנים.
במשך מאות רבות מופיע הברדס כחלק מגלימה ארוכה או קצרה בעיקר מעל לכתפיים, כחלק ממעיל או מטפחת ענקית ששימשה לכיסוי כתפים. אך הוא מזוהה בעיקר עם ימי הביניים. במאה-ה12 המאוחרת לובשים גברים באירופה גלימת - צווארון שמחוברת לברדס[2]. בתקופת הבארוק הצרפתי[3]1675-1655, הוא היה נפוץ בצורות שונות כחלק מהלבוש הנשי והגברי.
היו הבדלי גזרות בין הברדס האנגלי והברדס הצרפתי. בדיוקן[4] של המלכה אליזבט מיורק, אשתו של הנרי ה-7, היא מצוירת עם ברדס אנגלי. שערה ממוסגר בתוך שולי הברדס הרקום, שנופלים לפני כתפיה ויתרת הברדס תלוי מאחור. הברדס האנגלי היה בדרך כלל עשוי מקטיפה, והייתה לו מעין הגבהה משולשת [Gable] מעל לאמצע הראש שנוצר על מסגרת נוקשה. הברדס הצרפתי היה קטן יותר, מורכב על מסגרת נוקשה ונלבש מאחורי הראש.
מילון אבן-שושן מגדיר את הברדס כאחד ממיני הבגדים שנזכרו במשנה (כלאים ט' ז')[5]. 2. בימינו כסוי לראש המחובר אל המעיל מאחור. מצוין גם שאולי הברדס נקרא על שם מקום המוצא Brundisima שבאיטליה.
ברדס בספרות ובאמנות עריכה
באגדה של האחים גרים במקור הגרמני שמה Rothkappchen[6] ששמה תורגם ככיפה אדומה, kappchen תורגם לכיפה ועל אף שכיפה היא פריט לבוש גברי, טעות התרגום השתרשה.
דמותו של מלאך המוות מתוארת לרוב כחובשת גלימה וברדס שחור[7].
שמו של ה'שודד האציל' רובין הוד, קשור לכך שהברדס מסתיר חלקית את פני הלובש.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אייל דה ליאו וסהר שלו, הג'נטלמנים: החיים הכפולים של הקפוצ'ון, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2012
שירה פור, האם יש עתיד לקפוצ'ון? לפי שבועות האופנה האחרונים — בהחלט, באתר הארץ, 5 במרץ 2018
הערות שוליים עריכה
- ^ A simple semi-circle cloak pattern (באנגלית)
- ^ Katherine Strand Holkeboer, Late 12th Century Male outer Garments, Patterns for Theatrical Costumes, garments, trims and accessories from Ancient Egypt to 1915, 1987, New York: PRENTICE HALL, 1984, עמ' 86-87, ISBN 0-13-654260-3. (באנגלית)
- ^ Marian Conrads, Gerda Klinkhamer, 1665-1675 Franse Barok, Elseviers Kostuum Gids, Amsterdam: Elsevier, MCMLXXXI, עמ' 59-60, ISBN 9789010035066. (בהולנדית)
- ^ Jane Ashelford, Chapter One, The Art of Dress,Clothes and Society 1500-1914, London, New York: Harry N. Abrams, 1996, עמ' 20, ISBN 0-8109-6317-5. (באנגלית)
- ^ אברהם אבן-שושן, בהשתתפות חבר אנשי-מדע, ב, המלון החדש, כרך ראשון א-ד, ירושלים: קרית ספר, 1980, עמ' 273, מסת"ב 965-17-0107-2
- ^ Rotkäppchen, Grimms Märchen (בגרמנית)
- ^ מלאך המוות, באתר Naruto (ארכיון)