קצות החושן

ביאור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך מאת הרב אריה לייב הלר

ספר קצות החושן (בעגה הישיבתית "הקצות") הוא חיבור חריף ועמוק על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר. אף על פי שהספר חובר כביאור על השולחן ערוך, מגמתו של הספר היא עיונית-לימודית, וקישורו לשולחן ערוך רופף. הספר אינו נצמד לדברי השולחן ערוך, אלא משתמש בהם כבסיס לבירור סוגיות והעלאת חידושים. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, והעיון בו נפוץ מאוד בהן. הוא נלמד הן במסגרת לימוד עיוני ישיבתי והן במסגרת לימודי הלכה.

קצות החושן
Ktzot.jpg
מידע כללי
מאת אריה לייב הלר עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ביאור לשולחן ערוך חלק חושן משפט
הוצאה
שנת הוצאה תקמ"ח 1788
הופעה ראשונה למברג
מהדורות נוספות
מספר כרכים 2
הסכמות הרב צבי הירש, הרב יעקב קצנלבוגן
פרשנים הרב יחיאל דזימיטרובסקי
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט קצות החושן
הספרייה הלאומית 990018331220205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שם הספרעריכה

הספר נכתב על סדר השולחן ערוך, חלק חושן משפט, ולכן נקרא שמו "קצות החושן" כלומר קצה ושוליים לחושן המשפט.

חלקי הספרעריכה

חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר לבוב בשנת ה'תקמ"ח. החלק השני נדפס שם בשנת ה'תקנ"ו. מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות, ואף נדפס בספר ה"שולחן ערוך" בחלק מהמהדורות. על הדפסת הספר פיקח אחיו הרב יהודה כהנא הלר שאף הדפיס בסוף הספר את חיבורו "קונטרס הספקות".[1]

כשבאו הוא ואחיו הרב יהודה כהנא הלר לבקש הסכמה לספריהם מהרב צבי הירש מלבוב (נכד הרב יעקב יהושע פלק מחבר הפני יהושע), ננזפו קשות על פלפולים מיותרים ונייר מבוזבז בנימוק ש"רובם ככולם בונים מגדלים פורחים באוויר ולא יורדים לעומקה של הלכה", וגורשו מביתו, אך השאירו לו עותק. במשך הלילה קרא בספר ובבוקר זימן אותם אליו והתנצל[2].

כתיבת הספר והשפעתועריכה

צמיחתה של הפרשנות התלמודית הקונספטואלית במאה ה-18 הובילה לכתיבת ספר 'קצות החושן'. הספר נכתב כהמשך לחיבורים סמ"ע, שפתי כהן, ואורים ותומים – נושאי הכלים לשולחן ערוך חושן משפט הקודמים לו, וסיים יחד עם בן זוגו הנתיבות המשפט את סוגת נושאי הכלים לשולחן ערוך. נוכחותם של הסמ"ע, הש"ך, והאורים ותומים בחיבוריו היא גדולה מאוד[3]. את נוכחות האורים ותומים הוא עצמו מדגיש בהקדמתו לספר: "והרבה יגעתי בחיבורי זה ובדרישות חקרתי ובבדיקות אחר כל מקור וחוצב ההלכה בתכלית העיון, ואחר שיצא לאור עולם ספר 'אורים ותומים' וראיתי שהגאון המחבר הפליא לעשות, עברתי על קונטריסים שלי וכל מה שמצאתי מהן בספר הנזכר עברתי קולמסי עליהם. ואגב עיוני הצצתי בו בין החרכים וראתה עיני בדברים הנוגעים לעיקרא דדינא אשר לבבי לא כן תדמה. וכל כהאי גוונא ראיתי להזכיר טעמו וטעמא דידי והרואה יבחר".

הספר תרם תרומה עצומה לפריחת הלמדנות באירופה. את שיטת הלימוד הזו מתאר חוקר התלמוד והספרות הרבנית ישראל מ' תא-שמע: "השפעותיה האינטלקטואליות של תנועת ההשכלה האירופית המתעוררת ניכרות בתחומי הספרות הרבנית האורתודוקסית בת הזמן לא פחות, ואולי יותר, מאשר בתנועת ההשכלה החילונית המאוחרת לה, בהביאם אליה פריחה לימודית ומתודולוגית חסרת תקדים, ובשנותם כליל את מערכות הלימוד הישנות ואת סדר העדיפויות בתוכן"[4].

את התקבלותו הרחבה של הספר בעולם הישיבות ומרכזיותו בתהליך התפתחותה של שיטת הלימוד החדשה בישיבות ליטא מתאר הרב זווין[5]: "שיטות הראשונים במקצוע גדול שבתורה זה, סברותיהם ומקורותיהם ודעותיהם, נעוצים ומשורשים ומבוססים ב'קצות החושן' יותר מבחושן (השולחן ערוך) גופו. החושן נותן לנו את פסקי הדינים, הלכות הקבועות וב'קצהו' אנו מרגישים את הרוח והנשמה של אותם הדינים, אנו מתרוממים אל על למקורות רבותינו הראשונים אשר הורו ואשר הוגו את ההלכות היסודיות, ויורדים למעמקי צפונותיהם לדלות את הפנינים והמרגליות הספונים בתוכם, האור הגנוז של הראשונים בוקע דרך פסקי ה'שולחן ערוך', הלוך הם והנלוים להם, ועבור דרך נושאי כליו, מורינו ומאורינו הכוהנים ותורתם, וחוזר ומתגלה ביפעת זהרו בשוליו וב'קצהו'. הפך הקצה לראש. ממנו פינה וממנו יתד, והוא משמש בפום רבנן ותלמידיהון לאבן הראשה ולנקודת מוצא, הוגים בו בעיון נמרץ לאו דווקא בתורת פירוש לשלחן הערוך, ולאו דווקא בתורת פוסק הלכות – קובעים בו בתורת משנה ראשונה, כבנין אב אשר ממנו נמשכים קוים, תליסר מתיבתא במישרין ובעקיפין, לארכן ולרחבם, ומה שחשוב יותר – לעמקם של חדרי תורה במרבית סוגיות התלמוד. דרך הבנתו הישרה ואופן הסברתו הקולעת, מאין כמותם ליישר את השכל ולהדריך את הוגי התורה לבל ילכו ארחות עקלקלות. לא לחנם נתקבל הספר בחיבה ובהערצה במרבית הישיבות הגדולות".

השפעתו ההלכתיתעריכה

בהקדמתו לספר טען הרב אריה לייב הלר שניתנה לחכמים רשות לקבוע את פסיקת ההלכה על פי מה שנראה להם כאמת על פי שיקול דעתם והכרעת שכלם, אף אם באמת האמת שונה: "נתן לנו את התורה כפי הכרעת השכל האנושי אף על פי שאינו אמת, ואם כך המחדש הוא חידוש גמור רק שיהיה אמת בהכרעת שכל האנושי, וזו שהראה הקב"ה למשה כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כי נתחדשו הדברים על פי התלמיד המחדשו". במקביל הוא מסתייג מחידושים שהמחדש אינו משוכנע באמיתתם: "והכל ברא הקב"ה חוץ מן השקר שבני אדם בודין מלבן ומאן דמשקר חס וחלילה אין זה חידושי תורה". לדברים אלו של הרב הלר הייתה השפעה על פסיקת ההלכה בדורות שאחריו, ויש הסוברים כי היא הובילה לערבוב בין הסגנון העיוני והלמדני (המבוסס על השכל האנושי, כדברי רבי אריה לייב הלר) ללימוד ההלכה ופסיקתה[6].

בשמונה מקומות בספר[7] מזכיר המחבר מקרים שבאו לפניו ואת פסיקתו ההלכתית על בסיס טיעוניו הלמדניים.

מאז פרסום הספר, בתי הדין מסתמכים רבות על קצות החושן בפסיקותיהם בדיני ממונות[8].

בעקבות הספרעריכה

בעקבות ספר ה'קצות החושן' נכתב ספר "נתיבות המשפט" בו משיג הרב יעקב לורברבוים על דברי הספר קצות החושן. לאחר הפצת הנתיבות פרסם רבי אריה לייב הלר קונטרס בשם "משובב נתיבות", בו הוא משיב על השגותיו של רבי יעקב. רבי יעקב לא טמן ידו, וכתב מהדורה חדשה בה הוא משיב על השגותיו של בעל "קצות החושן" על ספרו. מהדורה זו נקראה לאחר פטירתו "יאיר נתיב"[9].

על ספר קצות החושן נכתבו מספר ספרי ביאורים וחידושים. ידועים במיוחד ספרי 'טבעת החושן' של הרב חיים פינחס שיינברג, ומהדורתו של הרב יחיאל דזימיטרובסקי הכוללת הערות למדניות בשם 'מלואי חושן'.

על שם הספר נקרא רחוב "קצות החושן" בשכונת קריית ספר במודיעין עילית[10].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הקצות החושן כתב בהקדמתו: "והנה בזמן עסק הדפוס היטיב לעשות עמי אחי החכם השלם טוביינ' דחכימי מוהר"ר יהודה הכהן ש"ן שתקע אהלו בק"ק לבוב כל ימי משך הדפוס. ראה ויספרה ויחקרה ודבר אמת והקרוב אליו יקריב על מזבח הדפוס. וכל מה שהוא מדרך הפלפול לא ירצה ועליה דידיה קא סמיכנא הפליא עמי חסדו. בנפשו וגופו ומאודו. יהי ה' מגן בעדו. ותהי כזית הודו, ולמען שלמות מלאכת החיבור הזה ומעשהו הצגתי בסופו קונטרס הספיקות אשר טפחה ידו וימינו של אחי.
  2. ^ מצבת קדש עמ' 20
  3. ^ בדיקה ממוחשבת מעלה שהסמ"ע מוזכר ב'קצות החושן' למעלה מ - 350 פעם, והש"ך למעלה מ - 600
  4. ^ בזרמים חדשים, עמ' 181
  5. ^ בהסכמתו של הרב זוין לספר טבעות זהב לרמא"ל שפירא.
  6. ^ אבי שגיא, ישעיהו ליבוביץ: עולמו והגותו, הוצאת כתר 1995, עמ' 194.
  7. ^ סי' לג ס"ק ג, סי' קי ס"ק א, סי' רנב ס"ק ה, סי' נט ס"ק ב, סי' עב ס"ק ו, סי' קעו ס"ק ה, סי' קמ ס"ק ג, סי' רסב ס"ק א.
  8. ^ דוגמה לפסק דין מודרני של בית דין לממונות המסתמך על קצות החושן ניתן לראות בפסק דין של בית דין כוכב יעקב מכ' באייר תשע"ז.
  9. ^ הרב דוד מצגר (עורך), ‏משובב נתיבות עם יאיר נתיב, ירושלים תשנ"ז, באתר אוצר החכמה.
  10. ^ רחוב קצות החושן, בזק