קצין חיל ראשי

מונח ותפקיד צבאי בצה"ל

קצין חיל ראשי הוא קצין בכיר (בצה"ל בדרגת תת-אלוף) הניצב בראש חיל צבאי, ומהווה את מוקד הידע והסמכות המקצועית העליונה בתחומו. קצין החיל הראשי מהווה יועץ לרמטכ"ל ולמטהו בתחומו, מגדיר את תורת הלחימה החילית ומפקח על הטמעתה וביצועה, אחראי על בניין הכוח בהיבטי הכשרה וטיפוח כוח אדם, הצטיידות באמצעי לחימה ומרכז מחקר ופיתוח בתחומי המקצוע.

בדרך כלל מפרסם קצין חיל ראשי הנחיות, הוראות עבודה ופקודות המחייבות את כל חיילי החיל והעוסקים במקצוע המונחים מקצועית על ידו, גם אם אינם שייכים אורגנית לחיל (כך למשל קצין קשר גדודי השייך לחטיבת חי"ר מונחה מקצועית בתחום הקשר על ידי הוראות קצין קשר ראשי).

תחילה היו קציני חיל ראשיים בדרגת אלוף-משנה. בדצמבר 1970 הוחלט שבכמה מחילות צה״ל התקן של קצין חיל ראשי, יעלה לדרגת תת־אלוף[1]. בתוקף שינוי זה הועלו לדרגת תת־אלוף שבעה קציני חילות: קצין חימוש ראשי, ראש הג״א, קצין תותחנים ראשי, קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי, קצין אספקה ראשי, קצין רפואה ראשי, קצין הנדסה ראשי, קצין חינוך ראשי, בנוסף עלה תקן מפקד היחידה לסיוע וקשרי חוץ לדרגת תת־אלוף[2].

לקריאה נוספת עריכה

  • המילון למונחי צה"ל, אג"ם/תוה"ד 2003

הערות שוליים עריכה