קרב אבנסברג

קרב אבנסברג (בגרמנית: Schlacht bei Abensberg) היה קרב מרכזי במהלך מלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית החמישית שאירע ב-20 באפריל 1809 באבנסברג, ממלכת בוואריה. הקרב אירע בין צבא האימפריה האוסטרית בפיקודו של הארכידוכס קרל, דוכס טשן לבין הגרנד ארמה (צבא הקיסרות הצרפתית הראשונה) בפיקודו של נפוליאון בונפרטה, קיסר הצרפתים ובתמיכת ממלכת בוואריה וממלכת וירטמברג. הקרב הביא לניצחון צרפתי והיה השלב הראשון במתקפת הנגד הצרפתית על הכיבוש האוסטרי של בוואריה.^{[דרוש מקור]}

קרב אבנסברג
Schlacht bei Abensberg

נפוליאון סוקר חי"ר בווארי
מערכה: הקואליציה האנטי-צרפתית החמישית
מלחמה: המלחמות הנפוליאוניות
תאריך הסכסוך	20 באפריל 1809
קרב לפני	קרב רשין
קרב אחרי	קרב לנדשוט
מקום	אבנסברג, הקונפדרציה של הריין
קואורדינטות	48°48′N 11°51′E
עילה	מתקפת נגד של צבא צרפת על האימפריה האוסטרית.
תוצאה	ניצחון צרפתי.
שינויים בטריטוריות	נפילת הכיבוש האוסטרי על דרום-מזרח בוואריה.
הצדדים הלוחמים מפקדים נפוליאון בונפרטה ז'אן לאן פרנסואה לפבר קרל פון ורדה דומיניק ואנדאם הארכידוכס קרל יוהאן פון הילר הארכידוכס לודוויג מיכאל פון קינמאייר כוחות 55,000 42,000 אבדות 1,000 7,200

רקע

בתחילת המערכה האוסטרית של מלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית החמישית ב-10 באפריל היו הצרפתים במצב פגיע למדי. מרשל ברטייר, שפיקד על המוצבים הצרפתיים בקונפדרציה של הריין, ניהל את סדר חייליו בלא מוכנות לקראת תחילתה של מלחמה נוספת, ובסופו של דבר נוצר מצב שבו הקורפוס של מרשל לואי ניקולא דאבו היה מבודד מצפון לדנובה קרוב לרגנסבורג, ואילו שאר הצבא היה בדרום מערב ממלכת בוואריה וממלכת וירטמברג, בצד הנגדי של הנהר. על הצבא האוסטרי פיקד הארכידוכס קרל, דוכס טשן, שבמהרה השתמש בחולשה הצבאית הצרפתית וכבש שטחים נרחבים מבוואריה, אשר צידדה, ביחד עם שאר חברות הקונפדרציה של הריין, עם צרפת.

נפוליאון הגיע לתפוס פיקוד אישי ב-17 באפריל, ומיד הורה לדאבו לחצות את הדנובה ולצעוד בדרום-מערב לאורך הנהר כדי להצטרף לשאר הצבא. בערך באותה תקופה הארכידוכס קרל הבין שיש לו סיכוי לנצח את דאבו בעוד האחרון מבודד משאר הצבא הצרפתי. ב-19 באפריל ניסו האוסטרים לנוע לעבר צפון מזרח כדי להגיע בין דאבו לשאר הצבא הצרפתי, אך קרל לא העריך נכון את המצב. תוכניותיו התבססו על הרעיון שדאבו יישאר ברגנסבורג, כשלמעשה הוא כבר היה בתנועה. שניים משלושת הקורפוסים של קרל נעו לפיכך אל עבר הצרפתים, ורק חלק קטן מצבאו נותר תחת פיקודו הישיר, מה שהוביל ב-19 באפריל לתבוסה בקרב טוגן-האוזן. דאבו הצליח לעכב את ההתקפה האוסטרית, וכל כוחותיו הצליחו להימלט מהפעולה האוסטרית. כעת הגרנד ארמה היה מאוחד, ומוכן להתחיל במתקפת נגד.

חלוקת הכוחות

לאחר אירועי 19 באפריל צבא אוסטריה כבר חולק לשני אגפים. הארכידוכס קרל פיקד ישירות על האגף הימני של הצבא מדרום לדנובה, אגף זה נמתח ממערב למזרח. הקורפוס השלישי (הוהנצולרן) היה עדיין פעיל סביב העיר האוזן, שם לחם באותו יום. הקורפוס הרביעי (רוזנברג) היה ארבעה קילומטרים מזרחה, בדונצלינג. לבסוף קורפוס המילואים (ליכטנשטיין) היה עוד חמישה קילומטרים מזרחה. האגף השמאלי של הצבא, בפיקודו של יוהאן פון הילר, התרכז בדרום מערב. הקורפוס החמישי תחת לודוויג, ארכידוכס אוסטריה וקורפוס המילואים השני היו ממזרח לנהר אבנס, וכוחותיהם רוכזו בזיגנבורג, כ-20 ק"מ מדרום-מערב להאוזן. הילר עצמו פיקד ממחנהו שהיה 18 קילומטרים דרומה, במיינבורג. שני קורפוסים נוספים היו צפונית לדנובה, עם אחד מצפון לרגנסבורג ושני סביב אמברג. נפוליאון היה מודע בדרך כלל למיקומם של רוב הקורפוסים האוסטרים, אך לא לשני הקורפוסים מימין לקו שלהם, בדונצלינג וצפונית לאגמול.

גם הצרפתים היו פרושים על גבי שטח נרחב. הקורפוס השלישי (תחת פיקודו של דאבו) היה משמאל. מימינו, הקורפוס תחת פיקודו של המרשל ז'אן לאן, שהגיע לחזית רק בערב 19 באפריל, לאחר פעילות בממלכת ספרד הנפוליאונית במסגרת מלחמת חצי האי. ז'אן לאן קיבל נוסף על הקורפוס הרביעי גם פיקוד על קורפוס חדש חזק, ששימש מאוחר יותר בתור הכוח התוקף העיקרי ב-20 באפריל. הקורפוס השביעי של מרשל פרנסואה ז'וזף לפבר, התרכז סביב העיר אבנסברג, עם הקורפוס השמיני (תחת פיקודו של דומיניק ואנדאם) נמצא בקרבתו מאחור. חיל מצב צרפתי קטן עדיין החזיק את רגנסבורג, עם הגשר המכריע שלה על פני הדנובה. הקורפוס הרביעי של מסנה והקורפוס השני של אודינות היו סביב פפנהופן, עשרים וחמישה קילומטרים מדרום-מערב לאבנסברג.

האסטרטגיה הצרפתית

תוכניות נפוליאון ל-20 באפריל כוונה להשמדת הצבא האוסטרי. הדחף העיקרי של הכוחות נגד האוסטרים היה מגיע מלאן, לפבר וואנדאם. היה על כוחות אלו לתקוף את המרכז האוסטרי, לפרוץ אותו ואז להתפצל, כאשר חלק מהכוח הראשי אמור לפנות לעבר לנדשוט כדי לנתק את כל האוסטרים שמנסים לסגת מזרחה לדרום הדנובה, והשאר פונים שמאלה בניסיון ללכוד את שאר הצבא האוסטרי הנדחק נגד הדנובה. הגשר ברגנסבורג היה המפתח לתוכנית זו – כל עוד הוא נשאר בידי הצרפתים לאגף הימין האוסטרי לא הייתה דרך לחצות את הדנובה, אך לא ידוע לנפוליאון רגנסבורג הוחזק רק על ידי חיל מצב קטן. בהמשך היה על הכוחות תחת המרשל מסנה, שהונח כי יגיע באותה העת כבר לעיירה לנדשוט, לנטרל את כל הכוחות האוסטרים שנסוגו בפני הצרפתים. בצד שמאל הצרפתי תפקידו של דאבו היה לאתר את מה שנפוליון האמין שהוא השרידים המנופצים של האגף הימני האוסטרי, שנמחץ ביום הקודם לאחר הקרב בטוגן-האוזן. לתוכניתו של נפוליאון היו שני פגמים עיקריים. הראשון התבסס על מודיעין שגוי – הימין האוסטרי לא נמחץ ב-19 באפריל, ולכן כאשר צבא אוסטריה פוצל לשניים, עדיין היה לפיקודו של הארכידוכס קרל שלושה קורפוסים שלמים. השנייה הייתה שמרשל מסנה הצליח להגיע לעיירה לנדשוט במהירות המצופה, מה שאפשר לאגף השמאל האוסטרי לברוח מעבר ללך.

הקרב

ב-20 באפריל החל ז'אן לאן בקרב, והתקדם דרומית-מזרחית לכיוון העיירה באכל. מימינו הדיוויזיה הבווארית הראשונה עברה מזרחה והדפה כוח אוסטרי מאופנסטטן. הכוח האוסטרי ניסה לסגת לעבר באכל, אך במקום זאת נתקל בפרשים קלים צרפתים. הבריגדה האוסטרית הקלה החלה לקרוס, וניסתה לברוח דרומית-מזרחית יותר לעבר רוהרבאך. לאן עקב אחריו, ומוצבי הגנה האוסטרים המפוזרים באזור נאלצו במהירות לסגת מזרחה לקו חדש על נהר גרוס לאבר. כאשר האוסטרים נסוגו מזרחה, לאן המשיך בדרום מזרח לכיוון אותו נהר ברוטנבורג. ברוטנבורג לאן נתקל בחיליו של יוהאן פון הילר, שהתקדם במעלה נהר גרוס לאבר במהלך היום. העימות החל בשעות הערב המוקדמות עם מתקפה אוסטרית מעבר לנהר, אך זו נהדפה במהירות, והילר נאלץ להישאר במגננה עד לרדת החשיכה ולנסיגת הצרפתים למחנות. באותו לילה הוא נטש את תפקידו ברוטנבורג והחל בנסיגה חזרה לעבר העיר לנדשוט.

המתקפה העיקרית השנייה של הצרפתים החלה רק בסביבות הצהריים. הדיוויזיה הבווארית השנייה חצתה את אבנס בביבורג, מימין לקורפוס של לאן ותקפה את האוסטרים של בריגדת ביאנקי. הפעם האוסטרים הצליחו להחזיק בעמדותיהם הראשוניות, והבווארים לא הצליחו להתקדם במשך כמה שעות. בשלב זה לאן והחטיבה הבווארית הראשונה והשלישית התקדמו מרחק רב, ולכן החליט נפוליאון להסתמך על כוחותיו מווירטמברג לתמוך בדיוויזיה הבווארית השנייה. הכוחות הנוספים הללו שכנעו את האוסטרים שהגיע הזמן לסגת, וביאנקי הביא לנסיגת כוחותיו לעבר פפנהאוזן. לדיוויזיה הבווארית השנייה של ורדה הייתה תרומה נוספת לקרב, כאשר נפוליאון הורה להם לבצע התקפה לילית על העמדה האוסטרית החדשה בפפנהאוזן. הופעתם הבלתי צפויה של הכוחות הבוואריים עוררה בהלה בפפנהאוזן. האוסטרים בעיירה התכוננו לסגת לעבר לנדשוט, ובתוהו ובוהו הצליחו הבווארים לחצות את הגשר הבוער מעל הלאבר ולכבוש את העיירה. בכך הסתיימה הלחימה של היום, עם הצרפתים על הלאבר, השמאל האוסטרי בנסיגה מלאה והימין האוסטרי השלם עם הארכידוכס קרל, מבודד מצפון.

תוצאה

בסוף 20 באפריל פוצל הצבא האוסטרי הראשי לשני כוחות שונים ונסוג בכיוונים נפרדים. אגף הילר נאלץ לנוע מזרחה לכיוון לנדשוט, לאחר שספג 7,200 הרוגים ב-19–20 באפריל. לעומת זאת הצרפתים ובעלי בריתם הגרמנים ספגו 1,000 הרוגים ביומיים. התוצאה הטובה היחידה לאוסטרים ב-20 באפריל הייתה כניעת חיל המצב הצרפתי ברגנסבורג. חיל המצב החזיק מעמד בהתקפה מצפון, אך כאשר הופיעו גם כוחות אוסטריים מדרום עמדתם הייתה חסרת תקנה. גשר האבן החזק מעל הדנובה ברגנסבורג נפל אפוא שלם לידיו של קרל, מה שנתן לו דרך מילוט מעבר לדנובה. נפוליאון עדיין לא ידע עד כמה חזק האגף הימני האוסטרי בפועל, ולכן ב-21 באפריל הוא מיקד את כל תשומת ליבו בשמאל האוסטרי הנסוג, מתוך אמונה שזה הגוף העיקרי של צבאם. כתוצאה מכך נותר לדאבו להתמודד עם הכוח הראשי של הארכידוכס סביב אגמול, ואילו צבא צרפת ובעלי הברית העיקרי התקדם לעבר לנדשוט, שם התפתח קרב ב-21 באפריל.

ראו גם

• ז'אן לאן
• הארכידוכס קרל, דוכס טשן
• קרב אספרן-אסלינג

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קרב אבנסברג בוויקישיתוף

• קרב אבנסברג, באתר דרך נפוליאון
• משבר בדנובה - המערכה הנפוליאונית באוסטריה ב-1809