קרב בורודינו
קרב בורודינו (ברוסית: Бородинская битва; בצרפתית: Bataille de la Moskova) נערך במסגרת פלישת נפוליאון לרוסיה ב-7 בספטמבר 1812 באזור הכפר בורודינו השוכן כ-100 ק"מ מערבית למוסקבה.
 | ||||||||||||||||||
| "הקרב על מוסקבה, ה-7 בספט' 1812", ציור מ-1822 של לואי-פרנסואה לז'ן | ||||||||||||||||||
| מערכה: מלחמת רוסיה–צרפת (1812) | ||||||||||||||||||
| מלחמה: המלחמות הנפוליאוניות | ||||||||||||||||||
| תאריך הסכסוך | 7 בספטמבר 1812 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב ואלוטינו | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | קרב טארוטינו | |||||||||||||||||
| מקום | בורודינו, רוסיה | |||||||||||||||||
| קואורדינטות | 55°31′00″N 35°49′00″E / 55.516666666667°N 35.816666666667°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון צרפתי טקטי | |||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | נפוליאון לוכד את מוסקבה, אך לאחר מכן נסוג מן האימפריה הרוסית. | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
היה זה הקרב הגדול ביותר במסגרת פלישתו של נפוליאון לרוסיה. בקרב השתתפו כ-250,000 חיילים, מהם נהרגו או נפצעו לפחות 70,000. הגרנד ארמה הצרפתי, בפיקודו של נפוליאון בונפרטה, תקף את הצבא האימפריאלי הרוסי, בפיקודו של מיכאיל קוטוזוב, בקרבת הכפר בורודינו, הנמצאת מערבית לעיר מוז'איסק. הצבא הצרפתי כבש לבסוף את העמדות העיקריות בשדה הקרב, אך נכשל בחיסול הצבא הרוסי.
הקרב עצמו הסתיים ללא הכרעה ברורה, אך ההפסד הטקטי והאבדות הגדולות גרמו לנסיגת הרוסים למחרת. קרב בורודינו היה קרב מפתח במלחמת רוסיה–צרפת שאחריו הצליח נפוליאון לכבוש את מוסקבה. כיבוש מוסקבה לא השיג את התוצאה לה קיווה והפלישה הסתיימה בסופו של דבר בתבוסה צרפתית.
מהלכי הצבאות לפני הקרב (5–6 בספטמבר)עריכה
הקרב על ביצור שברדינו (5 בספטמבר)עריכה
הצבא הרוסי, בפיקודו של הגנרל קוטוזוב בן ה-67, תפס עמדות הגנה באזור שתי הדרכים שהובילו מסמולנסק למוסקבה. הארמייה המערבית הראשונה (אנ'), בפיקודו של גנרל-פלדמרשל מיכאיל ברקלאי דה טולי, תפסה את האגף הימני (הצפוני), לאורך נהר קולאץ' (Kolocha),יובל רדוד אך בעל גדות תלולות של נהר מוסקבה.
הארמייה המערבית השנייה (אנ'), בפיקודו של הגנרל פיוטר בגרטיון, תפסה את האגף השמאלי (הדרומי) של הצבא הרוסי והתמקמה באזור פתוח. לצורך הגנה בנו הרוסים באזור זה סוללות עפר שנודעו בשם "הביצור הגדול" (The great redoubt) וקבוצה נוספת של שלושה ביצורים שהצרפתים כינו "חצי בגרטיון" (אנ') על שם צורת החצים שיצרו. השברדינו (Shevardino), ביצור קדמי יותר, נועד לעכב את התקדמות הצרפתים.
ב-5 בספטמבר הגרנד ארמה החל להתקדם מזרחה. נפוליאון הבין שעליו לכבוש את ביצור שברדינו לפני שיוכל לקדם את כוחותיו והורה על מתקפה מידית. המתקפה הובלה על ידי הדיוויזיה החמישית של הקורפוס הראשון (אנ') בפיקודו של ז'אן דומיניק קומפאן (אנ') כשהוא נתמך עלי ידי הקורפוס החמישי (אנ') הפולני בפיקודו של יוזף פוניאטובסקי מדרומו. במהלך הקרב הביצור עבר מיד ליד מספר פעמים אך בערבו של יום הכוח הרוסי נסוג מזרחה לקו ההגנה המרכזי של הצבא הרוסי והביצור נפל לידי הצרפתים. האבדות בקרב על ביצור שברדינו הסתכמו בכ-4,000 בצד הצרפתי וכ-6,000 בצד הרוסי.
התארגנות ב-6 בספטמברעריכה
ב-6 בספטמבר נמנעו שני הצדדים מעימות וניצלו את הזמן כדי להתארגן לקרב הגדול. הגנרל לואי ניקולא דאבו, מפקד הקורפוס הראשון ומי שנחשב למפקד המצטיין בצבא נפוליאון, הציע לנפוליאון לאגף את הצבא הרוסי מדרום. נפוליאון דחה את הצעתו בטענה שהמהלך מסוכן מדי והחל לארגן את צבאו לקראת מתקפה חזיתית מסיבית נגד קווי ההגנה הרוסיים למחרת.
קרב בורודינו (7 בספטמבר)עריכה
6:00 עד 10:00עריכה
ב-6:00 בבוקר סוללות התותחים הצרפתיות פתחו בהפצצה מסיבית על הביצורים הרוסיים והקרב החל. הקורפוס הרביעי (אנ') של הגרנד ארמה בפיקודו של אז'ן דה בוארנה (בנו המאומץ של נפוליאון) התקדם לעבר הכפר בורודינו שהוחזק על ידי כח קטן של יגרים שהשתייך למשמר הרוסי האימפריאלי (אנ'). הצרפתים כבשו את הכפר, חצו את נהר קולאץ' והתקדמו לעבר הביצור הגדול. הכוחות הרוסיים הדפו את הצרפתים חזרה אל מעבר לנהר כשהאחרונים סופגים אבדות כבדות. הרוסים שרפו את הגשר על הנהר אך לא פתחו במתקפת נגד. אז'ן קידם תותחים אל תוך בורודינו ואלה ירו אש אגפית על הביצור הגדול.
דרומית לביצור הגדול הקורפוס הראשון של הגרנד ארמה בפיקודו של דאבו התקדם לעבר ביצורי החצים. בדרום, באגף הימני של הצרפתים, התקדם הקורפוס החמישי הפולני לעבר הכפר אוטיצי (Utitsy). התקדמותו האיטית של הקורפוס הפולני דרך שטחי היערות והגאיות אפשרה לקורפוס הרוסי השלישי בפיקודו של ניקולאי טוצ'קוב (Nikolay Tuchkov) לשלוח דיוויזיה צפונה שתסייע בהגנת ביצור החצים.
קוטוזוב, שמיקם את המטה שלו בכפר גורקי (Gorki) שממזרח לבורודינו, השאיר את קבלת ההחלטות הטקטיות לפקודיו וכמעט ולא התערב בניהול הקרב. בגרטיון וברקלאי, שמתחילת הפלישה הצרפתית לרוסיה היו חלוקים בדבר אסטרטגיית הפעולה הנכונה, הבינו את גודל השעה ושיתפו פעולה. הם ראו שהצרפתים מרכזים את עיקר מאמציהם באגף הדרומי ובגזרה המרכזית. לכן ברקלאי הורה לקורפוס השני (אנ') בפיקודו של באגאבו (אנ') שחנה בצפון לנוע דרומה ולחזק את כוחותיו של בגרטיון.
הלחימה סביב ביצורי החצים התגברה. הצרפתים תפסו את אחד הביצורים אך לאחר מכן נסוגו תחת הלחץ של מתקפת-נגד רוסית. דאבו עצמו נפצע בלחימה כשנפל מסוסו הפצוע אך הוא התעקש להישאר בשדה הקרב. כוח פרשים רוסי התקדם מצפון לביצורי החצים לעבר הכוחות הצרפתיים. מרשל ז'ואקים מירא הוביל כח פרשים צרפתי כדי לעצור אותם. בשלב זה הקורפוס השלישי (אנ') בפיקודו של מישל נה הצטרף למתקפה על ביצורי החצים. מתקפה של קירסירים רוסיים אילצה את מירא לעצור ולתפוס מחסה בריבוע של כח רגלים.
10:00 עד 15:00עריכה
באגף הימני של הגרנד ארמה הקורפוס הפולני תפס את אוטיצי אותה הרוסים הותירו שרופה. בינתיים בצד הרוסי התגבורת של באגאבו שהתקדם מהאגף הצפוני דרומה הגיעה בדיוק בזמן כדי לחזק את הגזרה המרכזית. סביב השעה 10:00, הקורפוס הרביעי בפיקודו של אז'ן פתח במתקפה נוספת על הביצור הגדול. הביצור נכבש לפרק זמן קצר על ידי הדיוויזיה הראשונה אך הצרפתים נהדפו במהרה בהתקפת נגד עיקשת של הרוסים. מפקד הארטילריה הרוסית נהרג כשהוביל את אחת ממתקפות הנגד, מה שהנחית מכה על ארגון הארטילריה הרוסית בהמשך יום הקרב.
הלחימה סביב החצים המשיכה להשתולל. יש המונים שש מתקפות צרפתיות גדולות על הביצורים בכוחות שמנו 45,000 חיילים כשמאות תותחים משני הצבאות יורים אש משני הכיוונים. לא אחת הצרפתים חדרו אל עמדות הרוסים אך נהדפו לאחר מכן חזרה לאחור.
הקורפוס השמיני של הגרנד ארמה (כל חיילי הקורפוס גויסו מממלכת וסטפאליה) בפיקודו של ג'ונו (אנ') נשלח קדימה כתגבורת. בינתיים, בצד הרוסי, בגרטיון היה קרוב ללב האירועים. הוא פיקח על הגנת ביצורי החצים, הוביל קדימה תגבורות והורה על התקפות נגד. סביב 10:00 בגרטיון נפגע ברגלו מרסיסי פגז תותח, נפצע אנושות ופונה. מזועזעים מנפילת מפקדם הנערץ, הרגלים הרוסיים המותשים החלו לסגת והצרפתים השתלטו על החצים.
מירא התקדם עם כוחותיו כשהוא נתמך על ידי פרשים כבדים משני הצדדים. גרנדירים רוסיים התארגנו בריבועים כדי להניס את הקירסירים הצרפתיים בעוד הפרשים הרוסיים נלחמו בצרפתים בקרב ענק ומבולבל בו שני הצדדים ספגו אבדות כבדות. הרוסים נלחמו בעקשנות, אך הארטילריה, הרגלים והפרשים של הגרנד ארמה הוכחו כבלתי ניתנים לעצירה והרוסים נסוגו מאזור החצים. הצרפתים כבשו את הכפר סמיונובסקאיה (Semonovskoye) ששכן ממזרח לביצורי החצים והמרכז הרוסי נראה היה על סף שבירה. נפוליאון התכונן להנחתת המכה הניצחת.
במהלך רוב היום נפוליאון נשאר במטה שלו סמוך לשברדינו. הסובבים אותו דיווחו לאחר מכן שמחלה והמאמץ המתמשך של הפלישה הותירו אותו עייף ועצבני. מירא דחק בנפוליאון לשלוח קדימה את המשמר האימפריאלי (אנ') שהיה העתודה האחרונה של הגרנד ארמה. נפוליאון סירב באומרו שיש לשמור על עתודה זו למקרה שקרב נוסף ייתפתח למחרת. ברקלאי, באגף הימני של הרוסים, שלא היה מעורב בלחימה, המשיך לשלוח תגבורות לחיזוק המרכז. כשהקורפוס הרוסי הרביעי בפיקודו של אוסטרמן-טולסטוי (אנ') הגיע למרכז הרוסי, תצפיתנים צרפתיים חשדו שהרוסים מתכננים מתקפה מאסיבית. נפולאיון הורה לכח ארטילרי להתקדם קדימה. סוללות התותחים הצרפתיות פתחו באש כבדה על הרוסים אך הרגלים הרוסיים עמדו על מקומם.
האיגוף הרוסי מצפוןעריכה
בגזרה הצפונית נשמר שקט ולכן גנרל פלאטוב (אנ'), מפקד הקוזאקים של הדון (אנ'), הציע לאגף את הצרפתים ולתקוף אותם בבורודינו שהוחזקה על ידי כח קטן. פלאטוב קיבל אישור למהלך ויחד עם אוברוב (Uvarov), מפקד קורפוס הפרשים הראשון, החל באיגוף בראש 8,000 קוזאקים ופרשים אל מעבר לנהר קולאץ'. הכח המאגף תפס בהפתעה מוחלטת את הכוחות הצרפתיים והאיטלקיים שחנו בבורודינו וזרע פאניקה ומהומה בשורותיהם.
בצד הצרפתי, קורפוס הפרשים השלישי בפיקודו של עמנואל דה גרושי (אנ') חזר לגדתו הצפונית של נהר קולאץ' והניס את כח האיגוף הרוסי מזרחה. הפיקוד הרוסי ראה את מהלך האיגוף כהזדמנות שפוספסה. בהמשך הקרב הסתבר שהמהלך סייע לרוסים בכך שעיכב את המתקפה הבאה של הצרפתים בשעתיים. נוסף לכך, ייתכן שניסיון האיגוף הרוסי הוא ששכנע את נפוליאון בצדקת החלטתו לשמור מאחור את העתודה האחרונה שלו.
סיום הקרבעריכה
בסביבות השעה 15:00 הגרנד ארמה פתח במתקפה הגדולה ביותר עד כה על הביצור הגדול. התותחנים הרוסיים ריכזו את הירי לעבר הרגלים הצרפתיים שהתקדמו מולם, מה שאפשר לפרשים הצרפתיים לאגף את הביצור מעורפו. הפרשים פרצו ראשונים וטבחו במגנים הרוסיים. כשהרגלים של אז'ן התבססו בביצור הגדול הוא הורה לכל הפרשים להתקדם קדימה ולנצל את המומנטום אך הם נתקלו בעתודת הפרשים האחרונה של הרוסים. אז'ן הפציר בנפוליאון להכניס את המשמר האימפריאלי לקרב אך נפוליאון התמיד בסירובו. ב-17:00 שני הצבאות כבר הגיעו לכדי תשישות מוחלטת. שדה הקרב היה זרוע כולו בהרוגים ופצועים ולקראת השקיעה הלחימה בשדה הקרב דעכה.
אחרי הקרבעריכה
אבדות שני הצדדים היו כבדות. קרב בורודינו התברר לעתיד כיום הקרב הקטלני ביותר בכל המלחמות הנפוליאוניות וכיום הקרב הרצחני ביותר בתולדות המלחמות עד הקרב הראשון על המארן במלחמת העולם הראשונה.
נפוליאון הניח שהלחימה תימשך למחרת. אך עם שחר, כשקוטוזוב הבין את סדר הגודל של אבדות הרוסים, הוא הורה על נסיגה. הרוסים לא יכלו להרשות לעצמם קרב נוסף לפני שיתגברו את כוחותיהם ובהתאם לכך החליט קוטוזוב שעליו לנטוש את מוסקבה. ב-15 בספטמבר, שבוע לאחר ניצחונו בבורודינו, נכנס נפוליאון בשערי מוסקבה. הוא מצא את העיר נטושה וכשהשריפות הראשונות שהרוסים הציתו במסגרת מדיניות האדמה החרוכה כבר מכלות את העיר.
קישורים חיצונייםעריכה
- שיר בורודינו, מאת מיכאיל לרמונטוב, בתרגומם של יואל נץ ודוד שמעוני
- קרב בורודינו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ יש לשים לב, שבתקופה זו לא היה לאימפריה הרוסית דגל רשמי. עם זאת, הדגל מיצג את הצבעים הלאומיים, המופיעים גם בסמל נסיכות מוסקבה. הסמל הרשמי היחיד בתקופה זו היה עיט דו-ראשי ששימש כסמל מדינת הצאר.