קרב גשר בנות יעקב

קרב גשר בנות יעקב נערך ב-27 ו-28 בספטמבר 1918, ובו כבשו כוחות הצבא הבריטי את גשר בנות יעקב מידי כוחות של צבא האימפריה העות'מאנית. היה זה הקרב האחרון על אדמת ארץ ישראל במסגרת המערכה לכיבוש הארץ בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובמהלכו נהדפו הכוחות הטורקיים מזרחה לדמשק.

קרב גשר בנות יעקב

גשר בנות יעקב לאחר כיבושו. ניכר הנזק שגרמו הטורקים לגשר כחלק מהנסיון לעכב את הכוחות הבריטים
גשר בנות יעקב לאחר כיבושו. ניכר הנזק שגרמו הטורקים לגשר כחלק מהנסיון לעכב את הכוחות הבריטים
מערכה: המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכי הסכסוך	27 בספטמבר 1918 – 28 בספטמבר 1918 (יומיים)
קרב לפני	קרב מגידו וקרב סמח'
קרב אחרי	כיבוש דמשק
מקום	מטבריה לגשר בנות יעקב
קואורדינטות	33°00′37″N 35°37′42″E
תוצאה	ניצחון בריטי מכריע
הצדדים הלוחמים האימפריה הבריטית . האימפריה העות'מאנית מפקדים אדמונד אלנבי הנרי שובל אוטו לימן פון סנדרס כוחות 2 דיוויזיות רכובות כוחות מגן + כוחות נסוגים
(למפת אצבע הגליל מוגדלת)   קרב גשר בנות יעקב (למפת אצבע הגליל רגילה)   קרב גשר בנות יעקב (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קרב גשר בנות יעקב (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קרב גשר בנות יעקב מפת הקרב על גשר בנות יעקב

גשר בנות יעקב לאחר תיקונו על ידי כוחות ההנדסה הבריטים ב-28 בספטמבר 1918 לאחר שנהרס על ידי הטורקים כחלק מפעולות ההגנה על המעבר

כוחות אוסטרלים מהקורפוס המדברי הרכוב חוצים את הגשר המתוקן.
כוחות אחרים משקים את סוסיהם במי הירדן

חשיבות הגשר

התנאים הטופוגרפיים של ערוץ נהר הירדן צמצמו את מספר מעברות הירדן, וגם במעברות אלו המעבר קשה לכוחות צבא. מסיבה זו לגשר בנות יעקב ישנה חשיבת גבוהה לצורך תנועה אזרחית וצבאית. הגשר הוקם בתקופה הממלוכית ושימש בהמשך גם את העות'מאנים.

הרקע לקרב

המערכה לכיבוש ארץ ישראל מידי הטורקים החלה בתחילת 1915. כוחות הבריטים התקדמו מתעלת סואץ צפונה לאורכה של ארץ ישראל תוך שהם מנהלים סדרה של קרבות כנגד הטורקים.

הקרבות שקדמו לכיבוש גשר בנות יעקב היו קרב מגידו (25-19 בספטמבר 1918) וקרב סמח' (25 בספטמבר 1918), שבהם כבש הצבא הבריטי את עמק בית שאן והגליל התחתון תוך הדיפת הטורקים למזרח הכנרת.

המשימה הבאה שהוטלה על הכוחות הבריטים הייתה השתלטות על גשר בנות יעקב, על מנת להבטיח מעבר כוחות מהיר לכיוון דמשק.

סדר הכוחות

הכוח הבריטי

כוחות מהקורפוס המדברי הרכוב, בפיקודו של הגנרל הנרי שובל שנשלחו לדמשק דרך גשר בנות יעקב כללו את היחידות הבאות:

• דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית בפיקוד מייג'ור גנרל הנרי הודג'סון שכללה 2 בריגדות פרשים קלים אוסטרלים (3 ו-4) וארטילריה.
• דיוויזיית הפרשים החמישית בפיקוד מייג'ור גנרל ה. ג'. מ. מאק-אנדריו הכוללת 3 בריגדות פרשים (13, 14, 15), ארטילריה ויחידות עזר.

במקביל לשתי הדיוויזיות שנשלחו לדמשק דרך גשר בנות יעקב, נשלחה דיוויזיית הפרשים הרביעית לדמשק דרך דרעא. שלוש הדיוויזיות השתתפו בהמשך בקרב לכיבוש דמשק.

הכוח הטורקי/גרמני

הכוח הטורקי/גרמני בפיקוד אוטו לימן פון זאנדרס כלל חיילים טורקים מהארמיות השביעית והשמינית אשר נסוגו מהקרבות בשומרון, סמח', מגידו, נצרת וטבריה. מטרת הכח הייתה לעכב את הכוחות הבריטים על מנת לאפשר לכח הטורקי העיקרי לסגת בצורה מסודרת ולהתארגן להגנה בדמשק. סאנדרס ייצב קו הגנה על מורדות רמת הגולן מגשר בנות יעקב עד ימת החולה עם יחידה שנאחזה בצידו המערבי של נהר הירדן. כחלק מההתארגנות ההגנתית הרסו הטורקים את אחת מקשתות הגשר.

מהלך הקרב

הקרב החל ב-27 בספטמבר 1918, עם אור ראשון, כשדיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית החלה לנוע מטבריה לכוון צפון מזרח ובעקבותיה דיביזיית הפרשים 5. הבריגדות של הדיוויזיה המובילה התפצלו כך:

• הבריגדה הרכובה-5 התקדמה לכוון הגשר שם נתקלה באש מקלעים וגדוד צרפתי הסתער על הכח הטורקי שבצידו המערבי של הגשר והסיג אותם מזרחה.
• הבריגדה הרכובה-3 התקדמה לנקודת מעבר הירדן מצפון לגשר (מדרום לאגם החולה) שם חצו חלק מכוחותיה את הירדן.
• הבריגדה הרכובה-4 היוותה עתודה.

בעקבות ההתנגדות על הגשר והקשיים של בריגדה 3 במעבר הצפוני של הירדן התקדמה הבריגדה ה-4 והחליפה את הבריגדה ה-5 מול הגשר ובריגדה 5 ירדה דרומה מהגשר על מנת לעבור את הירדן בנקודה רדודה בקרבת מצד עתרת (מול עין עלמין).

הטורקים והגרמנים, שאיתרו את ניסיונות האיגוף הצפוני והדרומי, מיהרו לפנות במהלך הלילה את העמדות מול הגשר, ונסוגו מזרחה לכוון דמשק. עם בוקר 28 בספטמבר השתלטה הבריגדה ה-4 על הגשר, ואיפשרה לכוחות הנדסה (מיחידת הגישור של הקורפוס המדברי הרכוב) לתקן את הפרצה בגשר (בעזרת קורות עץ) על מנת לאפשר מעבר כוחות בריטים מזרחה.

על אף ההצלחה בקרב הוא גרם לעיכוב בהתקדמות הכוחות הבריטים ורק ב-1 באוקטובר נכבשה דמשק.

המשך התקדמות הכוחות

הבריגדה ה-3, שחצתה את הירדן מצפון לגשר, התקדמה במהלך הלילה של 27 בספטמבר במעלה ההר על מנת לחסום את הציר לקוניטרה וללכוד את הכוחות הטורקים שנסוגים מאזור הגשר. אולם הכוחות הטורקים הקדימו את האוסטרלים וחלקם התבצרו באזור דיר סרס בניסיון להאט את הכוחות הרכובים. בהסתערות לילית שערך במקום הרגימנט ה-10 של הבריגדה נכבש המוצב ונשבו 12 חיילים גרמנים, 41 טורקיים וכן כלי נשק, תחמושת וציוד צבאי. בבוקר 28 בספטמבר, לאחר תיקון הגשר, הגיעו למקום שאר הכוחות להמשך המסע לדמשק.

שיקוף הקרב באומנות

את מהלך המלחמה ליוו צלמים וגם ציירים שהנציחו את אתרי הקרב. את הכוחות שלחמו על הגשר ליוו הציירים ג`ורג` למברט וג`יימס מקביי שתמונותיהם משקפות את רוח הקרב.

• 
  גשר בנות יעקב לאחר שתוקן (ציור של ג'ורג' למברט)
• 
  גשר בנות יעקב לאחר שתוקן (ציור של ג`יימס מקביי)

לקריאה נוספת

מדיה וקבצים בנושא קרב גשר בנות יעקב בוויקישיתוף

• פילדמרשל ארצ'יבלד פרסיוול ויוול, מסעי המלחמה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2007. עמודים 197–199

קישורים חיצוניים

• ערן תירוש, הקרב האחרון, מודל 1918 באתר של יואב אבניאון