קרב הודו-סין השני
קרב הודו-סין השני (ידוע גם כהפיכה היפנית בהודו-סין) היה מבצע צבאי של האימפריה היפנית בלאוס, קמבודיה ווייטנאם, אז הקולוניה הצרפתית הודו-סין, במהלך החודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה. הקרב הביא להקמת ממלכות עצמאיות בשלוש המדינות ולפגיעה קשה במערכת הארגונית הצרפתית באזור. צרפת התכוננה למכת-נגד כנגד היפנים, אך האחרונים נכנעו בטרם יכלה צרפת להגיב.
.jpg) | ||||||||||||||||||
| מערכה: המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 9 במרץ 1945 – 26 באוגוסט 1945 (24 שבועות ו־3 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | הודו-סין | |||||||||||||||||
| תוצאה | כניעה יפנית | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
ההפיכה עריכה
ב-1945, חששו היפנים ממתקפה של בעלות הברית בהודו-סין. ממשלת וישי חדלה מלהתקיים, ומושל הקולוניה, ז'אן דקו, הכיר ואף יצר קשר עם הממשלה הזמנית של הרפובליקה הצרפתית. בתחילת מרץ, הוצבו כוחות יפניים מסביב לערים בהן שהה חיל מצב צרפתי, וב-9 במרץ, הגישו היפנים לצרפתים אולטימטום בו נדרשו להניח את נשקם. אלה שסירבו לאולטימטום זה - הוצאו להורג. היפנים אף הוציאו להורג קצינים בכירים צרפתים. חילות המצב בצפון הצליחו להעמיד התנגדות מסוימת, ותחת פיקודו של מייג'ור-ג'נרל מרסל אלסנדרי, הצליח טור של 5,700 חיילים צרפתים, רבים מהם מלגיון הזרים, לחצות את הגבול לסין.
הממשל הצרפתי התפרק למעשה, והיפנים החלו להפעיל לחץ על הממלכות האזוריות להכריז על עצמאות מצרפת. הקיסר באו דאי ששתף פעולה עם היפנים הקים את קיסרות וייטנאם. גם מלך קמבודיה ציית, אולם היפנים חשדו באהדתו לצרפתים, ועל כן החליפו אותו במנהיג הלאומני סון נגוק ת'אן (אנ') שהקים את ממלכת קמפוצ'יאה. בניגוד אליהם, מלך לאוס, סיסואנג ונג, לא הסכים לשתף פעולה עם היפנים וסירב להכריז עצמאות חרף זאת, הוכרזה לבסוף מדינת בובות לאוסית בשם ממלכת לואנג פרבאנג.
התנגדות עריכה
הרפובליקה הסינית, שנתנה מקלט לחיילים הצרפתים, וארצות הברית, לא ששו לפתוח במערכה להשבת השלטון הצרפתי בהודו-סין, שכן שתיהן התנגדו לשלטון קולוניאלי.
יחידות קומנדו בריטיות פעלו בהודו-סין החל מסוף 1944, ולאחר ההפיכה הוצנחה תגבורת לכוחות אלה, שהפעילו לחימת גרילה כנגד היפנים. יחידות צרפתיות שנמלטו מהודו-סין במרץ הצטרפו ליחידות הקומנדו על מנת לקחת חלק בלחימה. על אף הצלחות מסוימות בלאוס, שם האחיזה היפנית הייתה חלשה יותר, חסרו ליחידות הקומנדו הוראות מדויקות מממשלותיהן, ואף אמצעים לעריכת מתקפת-נגד גדולה. בצפון וייטנאם, כוחות הווייט מין של הו צ'י מין פתחו בלוחמת גרילה משלהם כנגד היפנים, והקימו בסיסים באזור הכפרי של וייטנאם. באזורים אלה, התנגדות היפנים הייתה דלילה שכן רוב הכוחות היפניים התרכזו בערים.
בצרפת, שאך זמן קצר לפני כן שוחררה מהכיבוש הנאצי, הוקם חיל המשלוח הצרפתי למזרח הרחוק, שהתכונן למסע להודו-סין על מנת להhלחם ביפנים. אולם, הכוחות היפנים הניחו את נשקם, לאחר שקיסר יפן הירוהיטו הודיע על כניעה, ב-19 באוגוסט, והגישו את כניעתם לווייט מין. עם התפטרותו של באו דאי מכס הקיסר, השתלט הווייט מין על האנוי. הכוחות היפניים במחוז תאי נגויין (Thái Nguyên) סירבו להניח את נשקם ונלחמו בווייט מין עד 26 באוגוסט. הו צי מין הכריז על עצמאות וייטנאם ב-2 בספטמבר.
תוצאות הקרב עריכה
לאחר הכניעה, נכנסו כוחות בריטים וכוחות הרפובליקה הסינית לשטחי הודו-סין והחלו לפרק את החיילים היפנים מנשקם. חיל המשלוח הצרפתי למזרח הרחוק הגיע לווייטנאם זמן קצר לאחר מכן, והשתלט על סייגון.
הודו-סין הצרפתית נותרה בכאוס עם סיום הכיבוש היפני. אדמירל ז'אן קדו, אשר תמך בממשל וישי, נשלח לצרפת על מנת להישפט. בלאוס, לאו איסרה הדיח את המלך באוקטובר והכריז על עצמאות המדינה. אולם, הממשלה נאלצה להימלט באפריל 1946, כאשר כוחות צרפתיים התקדמו לכיוון לאוס. בקמבודיה, עצרו הצרפתים את סון נגוק ת'אן. בווייטנאם, תפס הו צ'י מין את השליטה בצפון המדינה, והכין את הבמה למלחמת הודו-סין הראשונה.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Windrow, Martin. The Last Valley: Dien Bien Phu and the French Defeat in Vietnam. Da Capo Press, 2005. ISBN 9780306814433.