קרב וינה

קרב וינהגרמנית: Schlacht am Kahlenberg; בטורקית II. Viyana Kuşatması) היה ניצחון מכריע של האימפריה הרומית הקדושה (ששלטה באזור אוסטריה של ימינו ושטחים נוספים במרכז אירופה) ובעלות בריתה, האיחוד הפולני-ליטאי ונסיכויות גרמניות שונות, על האימפריה העות'מאנית בהנהגתו של מהמט הרביעי אשר פעל לכיבוש וינה.

קרב וינה
מערכה: המלחמה העות'מאנית-פולנית (1683–1699)
מלחמה: המלחמה הטורקית הגדולה
Vienna Battle 1683.jpg
קרב וינה
תאריך התחלה: 12 בספטמבר 1683
תאריך סיום: 12 בספטמבר 1683
מקום: וינה
48°12′30″N 16°22′23″E / 48.20833°N 16.373064°E / 48.20833; 16.373064 
תוצאה: ניצחון מוחץ לאימפריה הרומית הקדושה ולאיחוד הפולני-ליטאי
הצדדים הלוחמים

האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית

תולדות הקרבעריכה

הקרב נערך ב-12 בספטמבר 1683, לאחר מצור ממושך שהטילו העות'מאנים על העיר מאמצע חודש יולי. בחשכת הלילה, חפרו העות'מאנים מנהרה ודרכה החדירו כוחות עות'מאנים לתוך העיר. לאחר שריכזו כוחות בתוך העיר, הפתיעו הכוחות העות'מאנים את המגינים האוסטרים והגרמנים. הכוחות המתגוננים הצליחו לבסס קו הגנה כנגד העות'מאנים, ולבסוף הצליחו לגרשם מן העיר, לאחר קרב קשה בסימטאותיה ורחובותיה.

אלסנדרו פוליאטי, מלחין ונגן עוגב ידוע שם בחצרו של הקיסר לאופולד, מת במהלך המצור העות'מאני על וינה.

לאחר שהעות'מאנים נהדפו מן העיר הם התכוננו לקרב נוסף, ויכלו לאוסטרים ולגרמנים הנצורים בעיר, אך הופעת הכוחות הפולנים בראשותו של יאן סובייסקי הטתה את הכף, והטורקים נהדפו. הקרב הסתיים בניצחון אוסטרי סוחף. עקב תוצאות הקרב (וקרבות אחרים בין האוסטרים לעות'מאנים), נחתם בשנת 1699 הסכם קרלוביץ, שלפיו ויתרו העות'מאנים על שטחים נרחבים באירופה, ומכאן, החלה שקיעתה של האימפריה העות'מאנית, ושושלת ההבסבורגים האוסטרית קבלה מעמד של חשיבות באירופה והוכרה ככוח דומיננטי משמעותי באזור.

לאחר שנסתיים הקרב על העיר הוחלט כי סובייסקי ינהיג את המתקפה על הכוחות העות'מאנים הנסוגים, בראש 3,000 פרשי עילית ועוד חיל תומך של 15,000 פרשים גרמנים, סובייסקי עמד בראשות פשיטת הפרשים הגדולה בהיסטוריה, בעוד נעים יורדים מהעמק, האבק מאחורייהם הפך את העמק לשחור ובהגיעם לכוחות העות'מאניים, כאוס פשט על שדה הקרב. הכוחות העות'מאניים התפרקו וסבלו אבדות בצורה קריטית, כלל אוצרות הצבא, אספקת הנשק ואספקת המזון של החיילים נלקחה לידי כוחות הליגה הקדושה.

חשיבותעריכה

הקרב, שסימל גם נקודת מפנה מדינית, סימל גם נקודת מפנה קולינרית. לאחר הקרב, ערכו האוסטרים חיפוש במחנה העות'מאני העזוב, ובמהלך החיפוש, מצאו האוסטרים את הקפה השחור, ותרמו להבאתו של הקפה השחור לאירופה. לאחר הקרב, הומצא, לפי האגדה, גם לחם הסהרונים (קרואסון), בצורת חצי סהר, כדגלה של האימפרייה העות'מאנית.

כמו כן הקרב מאוזכר גם בשירה של להקת ה״מטאל״ השוודית ״סבטון״ (sabaton)- ״ההוסארים המכונפים״ (winged hussars) על שם יחידת הפרשים של הצבא הפולני שהצטרפותה לקרב היא זו שהיטתה את הכף ובסופו של דבר הביאה לניצחון על העותמאנים.

לאחר הקרב החלו בנות בריתה של הליגה הקדושה לשתף איתה פעולה לכיבוש מחדש של שטחי אירופה העות'מאנית. רוסיה הצארית נכנסה ויצאה פעמיים למלחמה נגד העות'מאנים ובסופו של דבר המלחמה הסתיימה בכיבוש אוסטרי של שטחי ממלכת הונגריה כמו גם צפון חבל הבלקן. המלחמה החלה את תקופת היחלשותה של האימפריה העות'מאנית, מאותה עת והאלה האימפריה נחלשה בעוד אדמות פורקו ממנה עד אשר לבסוף, עם סיומה של מלחמת העולם הראשונה האימפריה נפלה לידי כוחן של מדינות ההסכמה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קרב וינה בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא קרבות ובנושא אוסטריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.