קרב נוטרדאם בירושלים

קרב נוטרדאם בירושלים נערך ב-15 במאי 1948 - 24 במאי 1948. זה היה אחד הקרבות המכריעים במערכה על ירושלים במלחמת העצמאות שבסופו נכשלו ניסיונות הלגיון הירדני לפרוץ לירושלים המערבית.

קרב נוטרדאם בירושלים
מלחמה: מלחמת העצמאות
אכסניית נוטרדאם, 1948

אכסניית נוטרדאם לאחר הקרב, 1948
תאריך התחלה: 15 במאי 1948
תאריך סיום: 24 במאי 1948
משך הסכסוך: 10 ימים
מקום: אכסנית נוטרדאם
תוצאה: ניצחון לכוחות הישראליים, בלימת הכוחות הערביים
הצדדים הלוחמים

הלגיון הירדני, לוחמים עיראקיים

מפקדים

דוד שאלתיאל (מפקד חטיבה מרחבית עציוני)
זלמן מרט (מפקד גדוד מוריה),
יצחק אלכסנדרוני (מפקד תגבורת חי"ש תל אביב)
אליהו זוהר (ליכטנשטיין) מפקד מחלקת יהונתן

כוחות

מתנדבים עיראקים ומקומים, הלגיון הירדני, הגדוד השלישי של הלגיון הירדני

אבדות

23 הרוגים, עשרות פצועים

כ-100 הרוגים, עשרות פצועים

מפת קרב נוטרדאם באתר ההנצחה
רשימת הנופלים בקרב נוטרדאם - באתר ההנצחה
שלט הסבר באתר ההנצחה לקרב נוטרדאם
שריונית הרוסה של הלגיון מתחת לבניין נוטרדאם (1948)

רקע היסטוריעריכה

בתחילת מלחמת העצמאות התרכזו הכוחות הערביים בהטלת מצור על ירושלים כדי להרעיבה ולהכניעה. לקראת יציאת הבריטים מהעיר התכונן הלגיון הירדני לפרוץ לירושלים המערבית ולכבשה.

עם יציאת הבריטים פתחו כוחות ההגנה במבצע קלשון של תפיסת מקומות אסטרטגיים בעיר. המבצע הוטל על גדוד מוריה של חטיבת עציוני שחוזק בפלוגה של חי"ש תל אביב שסופחה לחטיבה בהוראת המטכ"ל ב-23 בינואר 1948. המבצע התנהל בשלוש זרועות ומכאן שמו. משימת הזרוע המרכזית של המבצע הייתה השתלטות על מתחם בווינגראד, אכסניית נוטרדאם, בנייני ימק"א ומלון המלך דוד.

אכסניית נוטרדאם (נוטרדאם דה פרנס) היא מבנה ענק שבתוכו מאות חדרים, המזדקר כמבצר מול חומת העיר העתיקה והשער החדש וחולש על רחוב סולטאן סולימאן (כיום רחוב הצנחנים) שהוא המעבר מירושלים המזרחית למערבית. היה ברור שמי שיחזיק במבנה הענק הזה, הוא יקבע את אפשרות הפלישה משם לעיר המערבית.

הקרב על אכסניית נוטרדאםעריכה

עם עזיבת הבריטים את המקום, נתפס הבניין בלילה שבין 14 ל-15 במאי 1948 על ידי מתנדבים עיראקים בשורות הלגיון הירדני, שהגיעו לירושלים כדי לחסל את המדינה היהודית עוד בטרם נולדה. לוחמי לח"י השתלטו על בניין בנק ברקליס הסמוך וב-15 במאי 1948 פרצו לבניין נוטרדאם, הפתיעו את הערבים והצליחו להשתלט על הבניין. הם היו מעטים ולא הצליחו לעמוד בהתקפת הנגד ונאלצו לסגת עם ארבעה הרוגים ועשרים פצועים.

ב-18 במאי 1948 בחצות, בחסות החשיכה, פרצו לנוטרדאם לוחמים מחי"ש תל אביב בפיקודו של יצחק אלכסנדרוני וסגניו נחום בן-חור ויהודה שמיר (פטרושקה). הם פרצו את השער והחלו קרב פנים אל פנים מחדר לחדר כשהם נתקלים באש מתוך הבניין ומחומת ירושלים. הקרב נמשך כל הלילה וב-19 במאי 1948 בשעה 05:30 הושלם כיבוש הבניין.

מנהל בית החולים הצרפתי הסמוך הניף דגל לבן. האש מכיוון החומה לא פסקה וכוונה לעבר מאות החלונות הפרוצים של האכסניה. מספר הנפגעים היה גדול. מחוסר יכולת לקבל תגבורת הוחלט לשלוח למקום מחלקה מפלוגת יהונתן בפיקודו של אליהו זוהר (ליכטנשטיין). הטוראים היו נערים בני 16–17 ומפקדיהם היו בגילים מבוגרים יותר, ותרומתם לניצחון בקרב זה הייתה משמעותית.

ב-20 במאי 1948, בשעה 07:00 החלה הסתערות מסיבית של הלגיון על נוטרדאם בסיוע שריוניות וחיל רגלים והפגזה של תותחי 6 ליטראות ומרגמות. בחיפוי הרעשה כבדה זו החל לנוע ברחוב סולטאן סולימאן (רחוב הצנחנים כיום), טור שריוניות נושאות תותחים ומכונות ירייה ובעקבותיהם חיל רגלים, משער שכם לכיוון המעבר לרחוב יפו. השריונית שבראש הטור הגיעה עד למרגלות אכסניית נוטרדאם. מרדכי רוטנברג, גדנע"י בן 16, השליך מקומה שנייה, בקבוק מולוטוב על השריונית שהתלקחה ונעצרה. במקביל ירה אחד הלוחמים, אברהם לוי, פגז מרובה אנטי טנקי ושיתק את מנוע השיריונית. הרחוב נחסם ושאר השיריוניות נסוגו לאחור לכיוון שער שכם.

כמומחה לביצורים נשלח למקום אלחנן קליין (לימים קצין הנדסה ראשי) שהביא עמו שתי יחידות הנדסה שמילאו שקי חול כדי לבצר את הפרצות ולהכין את החלונות לאשנבי ירי.

כדי לחסום את הכביש לתנועת שריון הוטל על אלחנן קליין לפוצץ את בניין מנזר האחיות המתקנות (קונבנט) במטרה שהריסותיו יחסמו את הכביש. לאחר פינוי 20 הנזירות שגרו בבניין הגיעו לשם ארבעה חבלנים שהצליחו לפוצץ את הבניין אך ההריסות לא חסמו את הכביש לגמרי.

אלחנן קליין החליט על פעולה נועזת יותר - פיצוץ כל קיר החזית הענק של נוטרדאם הפונה לרחוב סולטן סולימאן. לצורך זה גויסו כמויות גדולות של חומר נפץ מכל רחבי ירושלים. ב-22 במאי 1948 החרידו שלושה פיצוצים אדירים את ירושלים. חור ענק נפער בחזית נוטרדאם וגלי האבנים יצרו חסימה מלאה של הכביש.

ג'ון באגוט גלאב, מפקד הלגיון הירדני, תכנן התקפה נוספת על אכסניית נוטרדאם. הוא הורה לרגימנט השלישי של הלגיון שנערך בשומרון בפיקודו של מייג'ור ויליאם ניומן, איש צבא אוסטרלי, לנוע לעבר נוטרדאם בירושלים. ב-24 במאי 1948 החלה הרעשה כבדה של תותחים ושריון לעבר נוטרדאם. תחת מעטה האבק והאש חדרו לוחמיו הבדווים של ניומן לחצר ולבניין נוטרדאם והתחולל שם קרב פנים אל פנים. מקלע בזה ושלושה מקלעי לואיס הוצבו באשנבי הירי כדי למנוע חדירה נוספת של חיילי הלגיון. בשלב מסוים חדרו חיילי הלגיון לקומת הקרקע של הבניין והתפתח שם קרב פנים אל פנים מחדר לחדר.

המצב היה חמור ביותר. הלוחמים ראובן ויינשטיין ועמנואל קניג עלו למגדל הבניין, הבחינו בשריוניות מתקרבות מצפון והשליכו משם רימוני יד על השריוניות ופגעו בהן קשה. שניהם נפגעו מאש שנורתה לעברם, פונו להדסה ונפטרו למחרת.

בשעה 10:30 הפעיל עזרא סיטון את מרגמת הדוידקה ממגרש הרוסים נגד ריכוז הלגיונרים בחצר על אף החשש מפני פגיעה בכוחותינו. למרבית המזל נחתו כל שלושת הפגזים בתוך ריכוז הלגיורים ורבים נהרגו ונפצעו. בנסיגת הבהלה שלהם הם נפגעו גם מאש ידידותית של לגיונרים. בשעה 17:00 הודיע גלאב על סיום ההתקפה ונסיגת הלגיון מנוטרדאם. לפי גלאב: "מתוך 200 איש שהתקיפו את נוטרדאם כמעט מחציתם היו הרוגים או פצועים קשה".

לאחר התקפה זו לא המשיך גלאב בהתקפות נוספות אלא בהפגזות וצליפות על נוטרדאם שנמשכו עד סוף קרבות עשרת הימים וגבו קרבנות נוספים בהרוגים ופצועים.

צה"ל הפקיע חלק מהבניין ששימש כעמדת תצפית על החומות והעיר העתיקה. לאחר מלחמת ששת הימים הוחזר הבניין לותיקן. הוא שופץ כמלון צליינים יוקרתי בבעלות הוותיקן, במשך כעשר שנים, ונפתח בשם "נוטרדאם דה ג'רוזלם" בשנת 1978.

הנצחהעריכה

אף על פי שקרב זה היה מהמכריעים בקרבות בירושלים, הוא הוצנע ולא היה מפורסם. רק על שלט קטן ברחוב שבטי ישראל היה כתוב במילים ספורות על הקרב. לאחר שנים של מאמץ שבראשו עמדה עדנה בריל, שאביה נפל בקרב זה ובסיוע עמותת לוחמי חטיבת עציוני וראש העיר ניר ברקת הוקם אתר הנצחה לקרב נוטרדאם בכיכר צה"ל הנמצאת ליד מקום הקרב. באתר יש לוחות עם שמות הנופלים והסבר על הקרב.

האתר נחנך בטקס בהשתתפות המשפחות השכולות, עמותת לוחמי חטיבת עציוני, לוחמים שהשתתפו בקרב וראש העיר, ב-24 במאי 2018.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה