פתיחת התפריט הראשי

קרב עין זחלתא

קרב עין זחלתא הוא קרב שבו לחם צה"ל כנגד הצבא הסורי במהלך מלחמת לבנון הראשונה ב-811 ביוני 1982, על כפר עין זחלתא, שבלבנון. הכפר היה מצוי על ציר ההתקדמות של עוצבת הפלדה בפיקוד מנחם עינן אשר חולש על ציר החוף הלבנוני המוביל לעבר כביש ביירות-דמשק. בכפר הוצבו כוחות מצבא סוריה שכללו חטיבת טנקים ואגד הקומנדו הסורי 555.

קרב עין זחלתא
מלחמה: מלחמת לבנון הראשונה
תאריך התחלה: 8 ביוני 1982
תאריך סיום: 10 ביוני 1982
משך הסכסוך: 3 ימים
מקום: לבנון
תוצאה: ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

סוריהסוריה סוריה

מפקדים
כוחות
אבידות

11 הרוגים, 4 טנקים

100 הרוגים, 35 טנקים

מהלך הקרבעריכה

ביום שלישי 8 ביוני בצהריים גדוד 195 בפיקודו של רס"ן עמי אבן, שבשלב ההוא היה כוח החוד של חטיבה 500 שבפיקוד דורון רובין, המתין בעמדות תצפית באזור הכפר בתלון, כ- 7 ק"מ מדרום מערב לעין זחלתא. בעת עמידתם בעמדות הופיעו שני מסוקי קרב סוריים מדגם איירוספסיאל גאזל ופגעו בטנק מ"פ הטנקים. הצוות נחלץ מהטנק כש-3 מהם פצועים באורח בינוני. לאחר שנחלצו נפגע הטנק בשנית והתפוצץ במרכז הכביש כשהוא חוסם את הציר ולא ניתן היה לעקפו אלא לאחר הכשרת מעקף באמצעות כלים הנדסיים. לאחר הכשרת המעקף החליט מפקד החטיבה, רובין, להמשיך במתקפה באמצעות גדוד נח"ל 932 אותו הובילה מחלקת טנקים בפיקודו של סג"ם אוריה בר שלום. כוח החוד עבר דרך הכפר עין-זחלתא, לא נתקל בהתנגדות והמשיך בדרכו לכיוון ציר בירות- דמשק[1]. כק"מ מצפון לכפר, במורד לכיוון נהר א-צפא נתקל אוריה המ"מ המוביל בטנק סורי בטווח אפס חונה לצד הכביש. אוריה ביצע תרגולת החלצות, ירה פגז לכיוון הטנק הסורי ונחלץ לאחור. תוך כדי ההיחלצות לאחור התדרדר הטנק לתהום. אוריה המ"מ נעדר ולאחר מכן התברר כי נמחץ בהתהפכות ונהרג. 3 אנשי הצוות נחלצו. הטנק השני במחלקה זיהה מספר טנקים סורים ופגע בהם. לנוכח ההתקלות בטנקים ובחי"ר סורי בטווח קצר, הנחה המח"ט, רובין שהיה באותו השלב בחוד הכוח את קצין האג"ם החטיבתי בן מימון לשפר עמדות לאחור והוא עצמו נקרא על ידי מפקד האוגדה עינן להתייעצות, מספר קילומטרים מאחור. בדיעבד הסתבר שלא כל הכוחות נעו לאחור וכשחזר רובין עם שחר יום רביעי ה-9 ביוני לעין זחלתא מפגישתו עם מפקד האוגדה התברר לו שהכוחות נתונים ללחץ סורי כבד.

כוח מן הקומנדו הסורי אשר היה ערוך במארב פתח באש על פלוגת החוד של גדוד 195. טנק סמ"פ נפגע, 2 אנשי צוות נפצעו ונחלצו. דודי קרסנר הסמ"פ ויובל כהן נהג הטנק נפגעו ונותרו בטנק. כוח מגדוד נח"ל 932 הוזעק לחלצם מהטנק ובקרב שהתפתח בטווחים קצרים מול הקומנדו הסורי נהרגו 4 לוחמי נח"ל ובכללם המ"פ איציק קלי. גדוד 9263, גדוד צנחנים במילואים[2], בפיקודו של רס"ן משה סלע אשר הוכפף ערב קודם לחטיבה 500 על ידי מפקד האוגדה מנחם עינן, ניהל גם הוא קרב קשה כנגד הקומנדו הסורי והסב לו נפגעים רבים. 2 לוחמים מגדוד סלע נהרגו באותו היום ועוד כמה נפצעו. אולם בסוף יום הלחימה לא הצליחה החטיבה לפרוץ את הציר ולהתקדם לעבר כביש ביירות דמשק, וזאת נוכח אש האויב בה נתקלה[3]. אחה"צ של אותו היום החליט רובין לנתק מגע ולהשיג כוחותיו מהשטח הנחות שמצפון לכפר אל הכפר עצמו תוך שגדודי התותחנים 403 ו-55 מאגד 215 סייעו באש. לאחר מהלך זה בוצעה התארגנות מחדש, הערכת מצב וניתנה לכוחות פקודת מבצע לקראת תקיפה מחודשת למחרת על מנת לבצע המשימה ולהשתלט על ציר בירות דמשק.

לאחר הערכת מצב ותכנון מחודש שנעשו בלילה שבין יום רביעי לחמישי, יצא גדוד צנחנים 9263 בפיקודו של רס"ן משה סלע לאיגוף רגלי עמוק במטרה לתפוס את השטחים השולטים על עין זחלתא והכביש היורד ממנה לעבר נהר א-צפא ומשם מטפס לכיוון כביש בירות-דמשק. כוח סלע ביצע משימתו, פגע בכוחות סוריים וכיוון ירי טנקים וארטילריה למטרות סוריות. בחסות פעולתו יצאה חטיבה 500 בשעות אחר הצהריים של יום חמישי להתקפה ממונעת לכיוון צפון על בסיס הכביש היורד מעין זחלתא בסיוע ארטילריה ואוויר. החטיבה התקדמה תוך כדי לחימה בחי"ר וטנקים סוריים, חצתה את נהר א-צפא ונעה תוך כדי לחימה במעלה הכביש המוביל לאל-עזוניה ועין דרה, בואכה כביש בירות-דמשק. באור ראשון של יום שישי 11 ביוני נעצרה החטיבה על פי פקודת האוגדה במרחק של כ- 7 ק"מ מהציר.

החטיבה נערכה להמשך תקיפה להשלמת משימתה אך לקראת הצהרים התקבלה הודעה מפיקוד הצפון דרך האוגדה שבשעה 12 בצהרים תיכנס בפסקת אש לתוקף. לא נתקבל אישור לצאת להתקפה האחרונה לצורך השלמת המשימה וכוחות החטיבה נותרו במקומם. במקביל אותרו גופות כל נעדרי הקרבות שהתחוללו בגזרת עין זחלתא ב-3 הימים הקודמים (8).

ביום שישי 11 ביוני לקראת חשכה, כמה שעות לאחר כניסתה של הפסקת האש לתוקפה, קיבל מפקד החטיבה רובין דיווח על פיו לפני מספר דקות חצה בטעות ג'יפ של החטיבה ובו שלושה קציני מטה את קו הפסקת האש והמשיך לנסוע צפונה על הכביש שהוביל לכפר אל-עזוניה הנמצא בשטח שבשליטת כוחות סוריים, וכי נשמעו מהכיוון כמה צרורות של ירי. רובין ועמי אבן מג"ד 195 (שעמד בסמוך אליו בעת שקיבל את הידיעה) רצו בעקבות הג'יפ כדי לעצרו ולהחזירו לקו כוחותינו. לאחר כמה מאות מטרים החלו הסורים לירות לעבר השניים. הם נחלצו למטע דובדבנים משמאל לכביש, השיבו באש ותפסו מחסה. 3 טנקים מגדוד 195 שהוזעקו על ידי אבן נעו הכביש צפונה בעקבות השניים, ונעצרו כ- 20 מטר מימין למקום בו תפסו השניים מחסה, תוך שהטנקים יורים בתותחים ובנק"ל לעבר מטרות סוריות בהמשך הציר. ג'יפ הקצינים לא נראה מכיוון שבהמשך הציר שהתעקל ימינה. עם הגעת הטנקים אמר אבן לרובין כי אין להם מה לחפש שם ושהוא חובר לטנקים שלו שהגיעו ויורים לעבר הסורים. דורון לא חבר לכוח הטנקים כפי שעשה אבן אלא החליט להישאר בשיפולי הכפר לבדו על מנת לאתר ולחלץ את שלושת הנעדרים, וזאת מבלי לדווח על כך לאיש[4], כשהוא הורג בתוך כך מספר חיילים סורים[5]. רס"ן משה סלע, מפקדו של גדוד 9263, גדוד צנחנים במילואים[6], הוזעק מעמדותיו על ידי מפקד האוגדה מנחם עינן לחבור לאבן ולטנקים שלו ולצאת עם כוח רגלי לכיוון הכפר אל-עזוניה כדי לאתר את רובין ואת שלושת הקצינים הנעדרים. הכוח בפיקודו של סלע יצא לדרכו עם כוח שכלל גם רופא וחובשים ולאחר כשעתיים שב לקו כוחותינו עם גופות שנים מהקצינים[7] (השלישי נחלץ בכוחות עצמו) וכמוכן חבר הכוח למח"ט דורון רובין. מיד עם שובו תפס רובין פיקוד על כוחות החטיבה.

תוצאות הקרבעריכה

לאחר הלחימה הקשה שנמשכה כיומיים הצליחו כוחות צה"ל להשמיד כליל את הכלים הסוריים, להשתלט בהצלחה על הכפר, ולהמשיך בהתקדמות לעבר ציר ביירות-דמשק. אף שכוחות צה"ל ניצחו לבסוף בקרב והשמידו כוחות סוריים רבים, אוגדה 162 וחטיבה 500 לא ביצעו משימתם להגיע לציר בירות- דמשק עד לכניסתה לתוקף של הפסקת האש ביום שישי 11 ביוני שעה 12:00. הוא נחשב כקרב בו לא הצליח צה"ל[8] להביא לכדי מיצוי את יתרונותיו בתמרון, פיקוד ושליטה ולצד פגיעה משמעותית בסוריים סבל אף הוא מאבדות רבות.

24 ביוני 1982- חטיבה 500 משלימה משימתה:

בשבת בלילה 19 ביוני קיבל מח"ט 500 דורון רובין פקודה להניע את החטיבה באיגוף מערבי מעין זחלתא דרך רויסת נעמן ומשם צפונה לכיוון מנצוריה ושקיף בתלון ולהשתלט על ציר בירות דמשק בגיזרה שבין בחמדון ורויסת צופר.

סד"כ החטיבה נותר ללא שינוי מלבד החלפת גדוד צנחני מילואים 9263 בפיקודו של רס"ן משה סלע בגדוד 466, גם הם צנחנים במילואים, בפיקודו של סא"ל עמירם זקין.

בתנועתה צפונה נלחמה חטיבה 500 כנגד כוחות סוריים אשר הגנו על המרחב ובכללם חי"ר, נ"ט, טנקים, נ"מ וארטילריה. לסורים נגרמו אבדות רבות וכמוכן נלקחו בשבי חיילים וקצינים סוריים, בכללם מפקד אגד נ"מ בדרגת קולונל. גם החטיבה סבלה מעשרות נפגעים, רובם מארטילריה ונ"ט סוריים.

ביום חמישי 24 ביוני אחר הצהרים השלימה החטיבה את משימתה והשתלטה על מרחב בחמדון- רויסת צופר.

מח"ט 500 אל"ם דורון רובין דיווח למפקדיו: "אנחנו על השחור".

התייצבות חטיבה 500 על הציר והמרחב גרמה לניתוקם של המחבלים והכוחות סוריים המוצבים בבירת לבנון מעיקר הכוח הסורי ששהה באותה העת באזור הגבול שבין לבנון לסוריה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ זאב שיף ואהוד יערי, "מלחמת שולל", הוצאת שוקן, 1984, עמוד 195.
  2. ^ עוזי דןיום הזיכרון: שוער, קצין וג'נטלמן, באתר הארץ, 9 במאי 2011.
  3. ^ זאב שיף ואהוד יערי, "מלחמת שולל", הוצאת שוקן, 1984, עמוד 200.
  4. ^ שוקי שדה, אלוף, לא בעסקים, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2010.
  5. ^ ראיון עם דורון רובין בתוכנית הרדיו, על אזרחי, גלי צה"ל, 1 באוקטובר 2011
  6. ^ עוזי דןיום הזיכרון: שוער, קצין וג'נטלמן, באתר הארץ, 9 במאי 2011.
  7. ^ חן קוטס­בר, כשראיתי את התמונה שלו קפאתי. הרגשתי כאילו זה קרה אתמול, באתר nrg‏, 22 באוקטובר 2001.
  8. ^ אורי מילשטייןאורי מילשטיין | נזקי השקר, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2011.