קרול השני, מלך רומניה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

קרול השני, מלך רומניה, שנשא גם את השם קרול קאראימאןרומנית: Carol Caraiman;‏ 15 באוקטובר 1893 - 4 באפריל 1953), מלך ברומניה בין השנים 19301940.

קרול השני, מלך רומניה
Carol al Doilea, Rege al României
קרול השני, מלך רומניה
קרול השני, מלך רומניה
לידה 15 באוקטובר 1893
ארמון פלש, סינאיה, ממלכת רומניה רומניהרומניה
פטירה 4 באפריל 1953 (בגיל 59)
אשתוריל, המדינה החדשה (פורטוגל) פורטוגלפורטוגל
מדינה רומניהרומניה  רומניה
מקום קבורה
  • מנזר סאו ויסנטה דה פורה (1953)
  • מנזר קורטיה דה ארג'ש (2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה National Renaissance Front, Party of the Nation עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג יואנה מריה ולנטינה למברינו
אלנה, נסיכת יוון ודנמרק
אלנה לופסקו
שושלת בית הוהנצולרן-זיגמרינגן
תואר מלך רומניה
אב פרדיננד הראשון, מלך רומניה
אם מריה מאדינבורו, מלכת רומניה
צאצאים מיכאי הראשון, מלך רומניה
מלך רומניה
8 ביוני 19306 בספטמבר 1940
(10 שנים)
פרסים והוקרה
  • עיטור מסדר העיט הלבן
  • אביר הצלב הגדול של מסדר הכתר האיטלקי
  • אביר הצלב הגדול במסדר סנט מוריס ולזרוס
  • פרס זאב הכסף
  • מסדר הכוכב של קאראג'ורג'ה
  • הצלב הגדול עם כוכב של וירטוטי מיליטארי
  • צלב הכסף של וירטוטי מיליטארי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קרול השני כונה "המלך הפלייבוי"[1] ומספר נשים היו מושאי אהבתו וחלקן גם ילדו את ילדיו.

ביוגרפיהעריכה

קרול השני נולד בסינאיה והיה בכך הצאצא הראשון בשושלת המלוכה הרומנית שנולד ברומניה. הוא הוטבל לפי הדת הנוצרית האורתודוקסית, כנדרש על פי החוקה הרומנית, דבר הולדתו צוין ביריות תותח ועל חינוכו פיקח קרול הראשון, מלך רומניה בעצמו. בילדותו קרול אהב ילדים, אסף בולים מגיל 7, שיחק טניס, עסק בסקי וככל שהתבגר נמשך למכוניות מהירות ואלגנטיות, למטוסים ובהמשך לנשים.

המלך דאג לכך שקרול יחווה התנסות מינית ראשונה בגיל 16. שחקנית תיאטרון, שזומנה על ידי מנהל התיאטרון הלאומי, נאותה לכך ואחרי מעשה התלוננה על כך, "הוא הרג אותי, 14 פעמים, חזר על כך". הדברים תועדו בזכרונות של ראש ממשלת רומניה לשעבר, קונסטנטין ארג'טויאנו. התופעה יוחסה לכך שקרול סבל מפריאפיזם[2].

המלך דאג לו למחנך שווייצרי משכיל, ארנולד מוהרלן. אך באיחוד הסתבר שהוא בעל דעות סוציאליסטיות. במקום המחנך מונה הגנרל יון פרטיקרי, שנסע איתו לגרמניה, לבית הספר הצבאי של פוטסדם, כדי להקנות לו חינוך צבאי. החינוך הצבאי נקטע, כשהנסיך נלקח על ידי הוריו לביקור בחצר הצאר הרוסי, כדי שיכיר את בתו, אולגה ניקולאיבנה. המשפחות תכננו כנראה קשרי נישואין, אך הנסיך התעלם מאולגה והתעניין באחותה הצעירה - הצאר לא הסכים, הוא חשב שהיא צעירה מדי[3].

אהבות בוסר - אלה פיליטיעריכה

בגיל 21, כשאביו הוכתר, היה קרול השני ליורש העצר של רומניה וסנטור. לאחותו, אליסאבטה, נסיכת רומניה, הייתה חברה בשם אלה פיליטי - הנסיך הצעיר והחברה של אחותו התאהבו, אך את אהבתם שמרו בסוד, כי על פי חוקת רומניה, היה איסור על בני משפחת המלוכה להתחתן עם רומנים, הם ובמיוחד יורש העצר, היו חייבים להתחתן עם בני משפחה מלכותיים זרים. ב-1917 דבר אהבתם של הצעירים נודע והמלכה החליטה על הפרדתם, אלה פיליטי נשלחה לגלות בפריז והנסיך קיבל תפקיד פיקודי בגדוד הפרשים על שם המלכה אליסבטה[4].

אהבות בוסר - זיזי למברינועריכה

ב-1918, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, כשמשפחת המלוכה והשלטון של רומניה עברו ליאשי, לאחר שבוקרשט נכבשה על ידי הצבא הגרמני. ביאשי הכיר קרול את יואנה, הידועה יותר כזיזי למברינו, שהייתה בתו של גנרל רומני ממשפחת אצולה ותיקה ותוך זמן קצר התאהב בה. הוא התחיל לחפש מוצא לאיסור החוקתי להתחתן עם רומניה וכשלא מצא החליט לעשות מעשה.

קרול ברח מהעיר וממשמרתו הצבאית אל אודסה עם אהובתו זיזי, שם נשא אותה לאישה ב-31 באוגוסט. הנישואים, שנערכו בניגוד לרצון ההורים, בוטלו בהחלטה משפטית שנויה במחלוקת, קרול נשלח להפרדה למנזר Horaita-Neamt, אך השניים המשיכו להתראות עוד תקופת מה וב-1920 נולד להם ילד, שקיבל את השם מירצ'ה (בבגרותו קרא לעצמו קרול למבריני ותבע הכרה בזכותו לרשת את אביו). מירצ'ה לא הוכר כבן משפחת המלוכה, וקרול נשלח לטיול סביב העולם, כדי שימצא לו כלה מתאימה. בתחילת 1921 הכיר את אלנה נסיכת יוון וב-10 במרץ 1921 התקיימה חתונתם וכעבור שבעה חודשים, ב-25 באוקטובר 1921, נולד מי שעתיד היה להיות מיכאי הראשון, מלך רומניה. ב-1922 לקח לו קרול לפילגש את אלנה לופסקו, גרושתו של קצין צבא, בתם של רוקח יהודי שהתנצר ורקדנית וינאית קתולית ממוצא יהודי. כעבור שנה ברחו השניים מרומניה, וב-1925 הודיע קרול שהוא מוותר על זכותו לירושת הכתר לטובת בנו, מיכאי. כעבור שנתיים, ב-1927, כשמת אביו של קרול, הוכתר מיכאי למלך רומניה, אך בגלל היותו ילד עדיין, בראש המדינה עמדה עוצרות שפעלה בשם המלך. ב-1928 התגרשו קרול השני ורעייתו באופן רשמי. ב-1930 שב קרול לרומניה, הדיח את בנו והוכתר כמלך רומניה לאחר שהבטיח להיפרד מפילגשו.

בית המלוכה של רומניה
הוהנצולרן-זיגמרינגן
קרול הראשון
המלכה:

צאצאים:

  • הנסיכה מריה
פרדיננד הראשון
המלכה:

צאצאים:

קרול השני
המלכה:

צאצאים:

מיכאי הראשון
המלכה:

צאצאים:

 
קרול השני ב-1918

תקופת מלכותועריכה

קרול השני ניסה להשפיע על החיים הפוליטיים של רומניה, תוך כדי מניפולציה של המפלגות הקיימות. הוא לא ניתק את יחסיו עם פילגשו, ונרמז, על רקע המוצא היהודי של הוריה הנוצרים, בעיקר על ידי התנועה הלגיונרית, שהמלך הוא משרת היהודים. כדי לדכא את האופוזיציה, ביטל קרול ב-1938 את המפלגות הקיימות והקים ממשלה אנטישמית עם אוריינטציה פשיסטית.

בתקופתו נשללה אזרחותם של כשליש מיהודי רומניה והחל מסע של ניצול, אפליה ושוד כלכלי של היהודים כפרטים וכקהילות. לאחר האולטימטום הסובייטי, שאילץ את רומניה לצאת מבסרביה, ותכתיב וינה, שאילץ את רומניה לצאת מצפון טרנסילבניה ומהקדרילטר, דעת הקהל הרומנית הייתה נסערת מאוד וכדי להרגיעה הזמין קרול את הגנרל יון אנטונסקו להרכיב את הממשלה. בלחצו של אנטונסקו ובשל דעת הקהל הודיע המלך קרול השני בספטמבר 1940 על ויתור על המלוכה לטובת בנו, מיכאי.

שארית חייועריכה

קרול יצא את רומניה עם פילגשו ועם רכבת שנשאה את עושרו ב-12 קרונות עמוסים. במטען זה היו גם 41 ציורים חתומים על ידי ציירים נודעים דוגמת אל גרקו, טיציאן וגריגורסקו. הוא התיישב בפורטוגל ושהה בה במהלך מלחמת העולם השנייה. ב-1949 נשא לאישה את פילגשו, אלנה לופסקו. ב-1953 הלך לעולמו כתוצאה ממחלת הסרטן.

גלריהעריכה

אילן יוחסיןעריכה

קרל אנטון, נסיך הוהנצולרן
 
יוזפינה, נסיכת באדן
 
פרננדו השני, מלך פורטוגל
 
מריה השנייה, מלכת פורטוגל
 
אלברט, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה
 
ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת
 
אלכסנדר השני, קיסר רוסיה
 
מריה, נסיכת הסן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד, נסיך הוהנצולרן
 
 
 
 
 
אנטוניה, נסיכת פורטוגל
 
 
 
 
 
אלפרד, דוכס אדינבורו וסקסוניה-קובורג-גותה
 
 
 
 
 
מריה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרדיננד הראשון, מלך רומניה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה מאדינבורו, מלכת רומניה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרול השני, מלך רומניה


לקריאה נוספתעריכה

  • 1988 Carol al-II-lea‏ (קרול השני) Paul Lambrino
  • 1992 Viaţa scandaloasă a regelui Carol. Iubirile şi pasiunile sale‏ (חייו השערורייתיים של המלך קרול. אהבותיו ותשוקותיו) Barbara Cartland
  • 1996 Pentru cei de mâine. Memorii‏ (עבור אנשי המחר. זכרונות) Constantin Argetoianu

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה