קרוקודילופוליס
קרוקודילופוליס הייתה עיר במצרים העתיקה, עיר הבירה של המחוז בה שכנה. העיר שכנה בנווה המדבר פיום (אנ') על גדתו המערבית של נהר הנילוס, בין הנהר לאגם מואריס, הקרוי היום אגם קארון. ימה זו נמצאת מדרום מערב לממפיס.
 | |
| מידות | |
|---|---|
| גובה מעל פני הים |
6 מ'  |
| היסטוריה | |
| תרבויות |
מצרים העתיקה |
| מיקום | |
| מדינה |
מצרים |
| קואורדינטות | 29°07′00″N 30°45′00″E / 29.1166°N 30.75°E |
  | |
שמות עריכה
| קרוקודילופוליס בכתב חרטומים | |||||
|
שמותיה של העיר השתנו במהלך התקופות, בתחילה נקראה שדייט שמשמעותו אגם, לאחר מכן נקראה קרוקודילופוליס שמשמעותו ביוונית עיר התנין, וזאת בגלל הערצה לאל סבכ שהיה אל התנין. בתקופת בית תלמי שונה שמה לארסינואה על שם אשתו של תלמי השני שטיפח את המקום.
היסטוריה עריכה
בתקופת מצרים העתיקה העיר הייתה מרכז לעבודת האל סבכ. העיר סגדה והתפללה לתנין קדוש ששמו היה פטסוחוס, והוא היה התגלמותו של האל סבכ. היה נהוג לקשטו בזהב ואבני חן. התנין חי בתוך מקדש מיוחד אשר נבנה למענו, בתוך המקדש היה משטח של חול, בריכת מים ומזון. עם מותו של התנין, נבחר תנין אחר למלא את מקומו.
פולחן סבכ מיוחס לתקופת הממלכה קדומה לשושלות ה-5 וה-6 (המאה ה-26 לפנה"ס – המאה ה-23 לפנה"ס. שיא פריחתה של העיר היה בתקופת השושלת ה-12, המאה ה-20 לפנה"ס – המאה ה-18 לפנה"ס. המלך אמנמחת הראשון זיהה את הפוטנציאל של האזור. הוא ייבש את הביצות באמצעות סכר שנבנה באזור אל לחון. פיתוח האזור נמשך בתקופתו של אמנמחת השלישי אשר הקים מערכת השקיה שכללה: תעלות מים, סכרים וסוללות. הפיתוח הפך את האזור לחקלאי. מערכת ההשקיה עבדה על בסיס הזרמת עודפי מים בימי הגאות של הנילוס לאגם מואריס, ובימי השפל זרמו המים לכיוון ההפוך והשקו את השדות. חלק מפיתוח האזור כלל גם את הרחבת מקדש סבכ על ידי אמנמחת הראשון וסנוסר הראשון. סנוסר השני הקים פירמידה. אמנמחת השלישי בנה מבנים רבים נוספים, ביניהם, מקדש נוסף לסובך ואת הפירמידה של חווארה. בתקופת הממלכה החדשה, ירד מעמדה של העיר.
בתקופתו של תלמי השני אשר שלט במצרים במחצית הראשונה של המאה ה-3 לפנה"ס העיר נהנתה מתקופה מחודשת של פריחה. שמה שונה לארסינואה לכבוד אשתו של המלך ארסינואי השנייה אשר הייתה אחותו ואשתו. תלמי השני המשיך בפתוח האזור. האזור היה אתר עלייה לרגל מכל רחבי העולם העתיק. האזור של נוה המדבר פיום היה אחד האזורים הפוריים ביותר במצרים. החקלאות באזור כללה בנוסף לגידול של דגן וירקות גידול של תמרים, תאנים, כרמים, ועוד.
בתקופה הרומית המחוז כונה גנה של מצרים. האזור היה אסם התבואה של המזרח הקרוב.
ארכאולוגיה עריכה
הממצאים הארכאולגים כוללים מגוון של פירמידות, בתי קברות ושרידים של לבירינת. הארכאולוג האנגלי פלינדרס פיטרי חפר באתר בשנת 1988. ממצאיו כללו את המקדש של סבכ והורוס, פסלים מתקופת הממלכה התיכונה. התפשטות העיר המודרנית פיום הביאה לבניה על רובו של האתר.
