קרחון גרינל

קרחון גרינלאנגלית: Grinnell Glacier) הוא קרחון הממוקם בשטח רכס לואיס בליבו של הפארק הלאומי גליישר, שבמדינת מונטנה שבארצות הברית[1].

קרחון גרינל
Grinnell Glacier
Grinnell overlook.jpg
מיקום מונטנה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°45′06″N 113°43′39″W / 48.751666666667°N 113.7275°W / 48.751666666667; -113.7275
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Grinnell Glacier Panorama
מבט על קרחון גרינל באוגוסט 2019
מבט על קרחון גרינל

הקרחון משתרע על המדרון הצפוני של הר גולד, באזור מני גליישר של הפארק[1].

הקרחון ממוקם בגובה ממוצע של 2,100 מטרים מעל פני הים[1].

היסטוריהעריכה

מקור השםעריכה

קרחון גרינל נקרא על שמו של ההיסטוריון, האנתרופולוג וחוקר הטבע, ג'ורג' בירד גרינל (George Bird Grinnell)[2][1], אשר יזם את הקמת הפארק הלאומי גליישר[2].

נסיגת הקרחוןעריכה

קרחון גרינל היה אחד הקרחונים המצולמים ביותר בפארק הלאומי ורבים מתצלומים אלה מתוארכים לאמצע המאה ה-19 בשלהי עידן הקרח הקטן. השוואה לתמונות שצולמו בשנים שלאחר מכן, ברור שהקרחון נסוג במידה ניכרת.

בשנת 1850 היה שטחו של קרחון גרינל (ושל קרחון סלמנדר שהיה מחובר אליו) 2.9 קילומטרים רבועים.

נכון לשנת 1993 שטחו של קרחון גרינל היה 0.89 קילומטרים רבועים. שטחו של קרחון סלמנדר (שהחיבור בינו לבין קרחון גרינל נמס) היה 0.23 קילומטרים רבועים[1].

בין השנים 1966 ו-2005 איבד קרחון גרינל 40 אחוזים משטחו[1].

מומחי קרחונים מעריכים כי בקצב הנסיגה הנוכחי (בשל התחממות כדור הארץ), כל הקרחונים בפארק הלאומי גליישר, ובהם קרחון גרינל, ימסו לחלוטין עד שנת 2030. אולם אם תאט ההתחממות הנוכחית חלק מהקרחונים ישארו עד שנת 2277.

נסיגת הקרחון
       
תצלום מעשה ידי טי. ג'יי. היילמן (T. J. Hileman) משנת 1938 תצלום מעשה ידי קארל קי (Carl Key) מהסקר הגאולוגי של ארצות הברית, משנת 1981 תצלום מעשה ידי דן פאגר (Dan Fagre) מהסקר הגאולוגי של ארצות הברית, משנת 1998 תצלום מעשה ידי בלייז רירדון (Blase Reardon) מהסקר הגאולוגי של ארצות הברית, משנת 2005 תצלום מעשה ידי לינדזי בנגטון (Lindsey Bengtson) מהסקר הגאולוגי של ארצות הברית, משנת 2009

תיירותעריכה

מסלול הליכה שאורכו 9.7 קילומטרים המתחיל באגם סוויפטקרנט מביא את המטיילים אל הקרחון. השביל עולה גובה ייחסי של 490 מטרים (שמרבית העלייה במחצית השנייה, הגבוהה יותר, של השביל).

לקריאה נוספתעריכה

• Vicky Spring, Tom Kirkendall, Glacier-Waterton International Peace Park, P 165

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה