פתיחת התפריט הראשי
מפת ירושלים של ואן אדריכם 1584

קרטוגרפיה של ירושלים היא היצירה, העריכה, העיבוד וההדפסה של מפות העיר ירושלים, מאז העת העתיקה, ימי הביניים והעת החדשה.

תוכן עניינים

מאפייניםעריכה

  • ירושלים היא עיר קדושה לשלוש הדתות המונותאסטיות הגדולות: יהדות, נצרות ואסלאם, על כן היא עוררה עניין רב בקרב בני אומות וקבוצות אתניות רבות ברחבי העולם. כך, נוצרו מפות רבות שלה, בחומרים וסגנונות רבים, מאז ראשית הקרטוגרפיה.
  • המפות חוברו מתוך נסיבות שונות של תרבות וידע, ועל פי היכולות הטכניות של הקרטוגרפים בתקופתם.
  • המפות שונות באופיין ובתוכנן המהותי; חלק מהן נוצרו על סמך נתונים ממשיים ועובדות (בין שהקרטוגרף חקר בעצמו ובין שהובאו לפניו), וחלקן יצירות אמנות המבטאות את דמיונם, עולם הרעיונות ואמונתם של היוצרים; גם מנעד הסגנונות רחב: חלקן מפות המנגישות תיאור ריאלי (כמידת היכולת הטכנית של המחברים), וחלקן מפות סכמתיות.
  • קווי המתאר של ירושלים מופיעים במפות ייחודיות לעיר, או נכללים במפות ארץ ישראל וסביבתה, או מפות העולם.
  • המניעים להכנת המפות ולהעסקת הקרטוגרפים היו מגוונים; הן נוצרו בשל חשיבותה הדתית, וכפועל יוצא בשל עניינים מדיניים וצבאיים, ולצדן מחקר היסטורי וגאוגרפי, ולמען צליינות ותיירות בעיר.
  • המפות נוצרו בשלל חומרים, בהם: קלף וצבעי טמפרה, אבני פסיפס צבעוניות, נייר, קרטון וצבעי דפוס ואחרים.

היסטוריהעריכה

ימי הבינייםעריכה

 
קטע ממפת מידבא המתאר את קווי המתאר של ירושלים בתקופה הביזנטית; העתק מעשי ידי נעמי הנריק (1983) המוצג בקארדו

בימי הביניים התגברה הכמיהה הדתית לעיר, ובהתאמה הפכה השליטה בה לסמל של יוקרה, בהתמודדות בין הדתות: הנצרות והאסלאם. מצב זה הביא הן ליצירתן של מפות דמיוניות, מפורטות או סכמטיות, שביטאו את הכיסופים הדתיים לשהות בעיר, והן ליצירתן של מפות שחתרו לתיאור ריאלי של העיר וסביבתה, והועמדו לרשותם של אנשי הצבא והמדינאים, ולתיאור ההיסטוריה של הקרבות לאחריהם לשם תהילתם של הלוחמים.

מפת מידבא היא מפעל קרטוגרפי מרשים שנערך בראשית התקופה, על גבי רצפת פסיפס בכנסייה בעיר מידבא, בין המאה ה-6 לבין המאה ה-8 (על פי השערות החוקרים). במפת ירושלים שנכללה בה, מתוארים תוואיה העיקריים בצירי הדקומנוס שנבנה בנחל צולב (עליו נבנו אחר כך, רחוב דוד ורחוב השלשלת) והקארדו, שנבנו בתקופה הרומית, וטופחו בתקופה הביזנטית.


העת החדשהעריכה

 
מפה ירושלים של הרטמן שדל, 1493

הקרטוגרפיה בעת החדשה אימצה תמורות רבות ומהירות: התפתחות הטכנולוגיה של השרטוט והציור והמצאת חומרים חדשים: נייר וקרטון משופרים ולצדם צבעים עמידים וחדשים; התמורות ביכולות התעבורה והתחבורה הביאו לגילוים גאוגרפים חדשים ומפורטים ברחבי העולם ולצורות תיאור חדשות ומשופרות שלהם על ידי הקרטוגרפים, וההשפעה הייתה הדדית; ככול שהמפות היו מפורטות ונגישות, כך גם השתמשו בהן ובאופן יעיל, חוקרים, כובשי ארצות ומתיישבים.


מפת ירושלים עם פירוט האתרים בעיר כפי שהופיעה במפת האימפריה העות'מאנית של הרמן מול (אנ') משנת 1752

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה