קריית האמנים צפת
קריית האמנים צפת נוסדה עם שחרור צפת, במלחמת תש"ח. בעידודה של עיריית צפת התחילה קבוצת אמנים לשקם חורבות בשכונה הממלוכית חארת אל-ואטה (התחתונה, הנמוכה)[1], על גבול הרובע היהודי ההיסטורי, לבנות גלריות ולפתוח תערוכות. גרעין אמנים זה משך לקריה עשרות אמנים נוספים. צפת הייתה לביתם של חלק מן האמנים, ויתרתם רק יצרו בקריה בהשראת רוח העיר, נופיה, מבניה ודמויותיה. הסדנאות הגלריות והתערוכות היו למוקד משיכה תיירותי לאורך תקופת פריחתה של הקריה בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20.
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | צפת |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| קואורדינטות | 32°58′00″N 35°29′43″E / 32.966666666667°N 35.495277777778°E |
| שכונות נוספות בצפת | |
|
(למפת צפת רגילה)   קריית האמנים | |
  | |
את המיתוס האמנותי הצפתי המרוחק מזרמים של מרכזי אמנות אחרים בארץ ייחדה נוכחותה העקבית של אסכולת פריז היהודית[2].
משנות ה-70 ואילך ירדה קרנה של הקריה. דור המייסדים הלך לעולמו, חלק מהאמנים לא הסתגל לשינויי אופנות אומנותיות, התמסחרות, הצטרפות אמנים שאינם מן הדרג הראשון, תשתיות שהוזנחו ושינויים דמוגרפיים - כניסה של אוכלוסייה חרדית לקריה, כל אלה הולידו הליך גסיסה מתמשך[3].
הקמה עריכה
לפני קום המדינה כבר החלו כמה אמנים להשתקע בצפת.[4] יצחק פרנקל פרנל, בין ראשוני ציירי צפת החל לצייר את העיר כבר בשנות ה-20 של המאה ה-20[5] והשתקע בעיר כבר ב-1934[6]. ב-1942 ארגן את התערוכה הראשונה של ציורים בצפת, (דמי הכניסה היו גרוש אחד בלבד)[4]. פרנקל היה ממייסדי קריית האמנים של צפת, למרות שלא ראה את עצמו כחלק מקהילת אמני הקריה ועל כך יצר ניכור בינו לשאר האמנים[4]. שבעה חברו לגרעין האמנים המייסד של הקריה: שמשון הולצמן, אריה לרנר ואשתו הציירת חנה לרנר, אריה מרזר, יצחק פרנקל פרנל משה קסטל ומנחם שמי ואלו נעזרו בתמיכתו ועידודו של ראש העיר הראשון של צפת לאחר שוך קרבות תש"ח, משה פדהצור. במקביל לקבלת 'מסגד השוק' לצורך פתיחת 'התערוכה הכללית' להצגת מבחר מיצירותיהם של אמני הקריה הוקמה 'עמותת קריית-האמנים'. "כל האמנים אשר התיישבו בצפת של 1949 היו ממילא חברים באגודת האמנים בתל אביב, וכך התגבש קריטריון קבלת חברים חדשים המחייב כל מועמד להיות חבר באגודת האמנים הארצית כתנאי לקבלתו. חוק מכביד נוסף קיים בתקנון, המחייב כל חבר בקריית האמנים להיות בעל נכס בגבולות הקריה"[7].
הווי עריכה
הוקם 'מועדון מלוא' אשר שימש מקום התכנסות לאמנים התושבים, לאמנים אורחים מהמרכז ולכל מי שביקש אווירה בוהמית ובילוי לתוך הלילה. המועדון הופעל על ידי ועד נשים, שהרוב בו היו נשות האמנים, והמיעוט - אמניות בזכות עצמן[8]. תפקידן היה לארגן תוכנית לערבי שישי ושבת, לערבי חגים ומסיבה מיוחדת התקיימה מדי שנה לרגל "סיום העונה" שהתקיימה בסוף סוכות, טרם שובם של חלק מהאמנים לתל אביב. הפעילות החברתית עזרה להשכיח את המצב הכלכלי הלא מזהיר - שנות הצנע. האמנים חובבי החיים הטובים נהגו לשלם עבור ארוחותיהם במסעדות ובתי המלון ביצירות אומנות. כך נאספו בידי המלונאים והמסעדנים של צפת אוספי אמנות נאים.
-
אמן מצייר ברחובות צפת, באמצע המאה העשרים -
גלריית פסלים של נעמי שינדלר
_bezig_met_het_vastleggen_van_straattafreel,_Bestanddeelnr_255-4009.jpg)
תערוכות עריכה
תערוכת אסכולת פריז בקריית האמנים צפת שנות ה־50 וה־60 של המאה העשרים הוצגה ב-2014 במוזיאון הכט בחיפה באצירתו של סורין הלר. התערוכה בחנה את זיקתה של קריית האמנים בצפת לאסכולת פריז. התערוכה הציגה מגוון עבודות של יוצרים מרכזיים שפעלו במקום זה בשנות ה־50 וה־60 וסיפרה פרק ייחודי בתולדות האמנות בארץ[9].
רבים מהציירים הכי חשובים של אסקולת פריז התיישבו בצפת, ביניהם יצחק פרנקל פרנל (אשר הביא לראשונה את ההשפעה הצרפתית לארץ)[10][11], רולי שפר, שמשון הולצמן ואחרים.
תערוכת תור הזהב בציורי צפת. הוצגה במשכן לאמנות עין חרוד ב-1987 באצירתו של גדעון עפרת
'התערוכה הכללית' במסגד השוק בצפת מציגה מאז שנות ה-50 מבחר מעבודות אמני הקריה. בנוסף גלריית בית קסטל הפועלת קיום בכניסה לקריית האמנים מציגה את יצירותיהם של אמני הקריה בדגש על אמניאסכולת פריז.
בנוסף תערוכה קבועה על הצייר והפסל יצחק פרנקל שבין מייסדי הקריה וראשון האמנים בצפת מוצגת במוזיאון פרנקל פרנל על שמו.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- התכתבות בין ועד קריית האמנים לבין נשיא המדינה זלמן שזר בשנים 1963–1972, באתר ארכיון המדינה
הערות שוליים עריכה
- ^ עדנה עמוס ונמרוד גצוב, רשות העתיקות, חפירות רובע אל-וטא בצפת – מקרה מבחן של ארכאולוגיה עירונית
- ^ גדעון עפרת, אמנות ואומנים בצפת, בתוך צפת ואתריה, בעריכת אלי שילר וגבריאל ברקאי, עמ' 189
- ^ גדעון עפרת, בהקשר מקומי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004, עמ' 29
- ^ 1 2 3 גדעון עפרת, לעזאזל עם כל הפרנקלים האלה!, הארץ מוסף שבעוני, 1979, עמ' 28,29,30
- ^ אליעזר פרנקל, אבא, באתר סדנא פרנקל
- ^ artnet Galleries: A House in Safed by Yitzhak Frenkel-Frenel from Jordan-Delhaise Gallery, web.archive.org, 2013-12-03
- ^ עורך אייל מירון, צפת וכל נתיבותיה: לסייר עם יד יצחק בן-צבי, יד יצחק בן-צבי, 2006, עמ' 235
- ^ ציונה תג'ר, באתר themarketleaders.co.il
- ^ סורין הלר, אסכולת פריז בקריית האמנים צפת שנות ה־50 וה־60 של המאה העשרים, עמ' 31
- ^ Alexandre FRENEL, Bureau d’art Ecole de Paris, 2019-01-02 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Yitzhak Alexander Frenkel Frenel, www.frenkel-frenel.org