פתיחת התפריט הראשי

קריית נוער

ישיבה תיכונית בירושלים

קריית נוער היא ישיבה תיכונית עיונית השייכת לזרם הציוני דתי ומשכנה בשכונת בית וגן שבירושלים. ראש הישיבה: הרב משה לינצ'נר.

קריית נוער
אין תמונה חופשית
תאריך ייסוד 1949 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים, ישראלישראלישראל
קואורדינטות 31°45′48″N 35°11′06″E / 31.763277777778°N 35.185055555556°E / 31.763277777778; 35.185055555556
www.kiryat-noar.org
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
קריית נוער
קריית נוער
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

בראשית דרכה של קריית נוער היא נקראה מתיבתא "מרום ציון". היא הוקמה בירושלים בשכונת בית וגן, באותה המתכונת של "מתיבתא תורה ודעת" בארצות הברית. מייסד הישיבה היה הרב אלכסנדר לינצ'נר, תלמידו וחתנו של הרב שרגא פייבל מנדלוביץ מייסד ישיבת "תורה ודעת". חזונו של הרב מנדלוביץ היה להקים ישיבה כדוגמת תורה ודעת גם בישראל, חתנו הרב לינצ'נר פעל להגשמת חזונו אחרי מותו.

המתיבתא נפתחה בשנת הלימודים תשי"ד (1953-1954)[1], כשלצידה מכון קלארק ללימודי מקצוע דפוס, לתלמידי המתיבתא[2][3]. בשנים הראשונות קיימה הישיבה קייטנות לתלמידים בקיץ[4]. בשנת 1957 הוחל בהרחבת הישיבה ושמה שונה מ"מרום ציון" ל"קריית נוער"[5]. בספטמבר 1957 הונחה אבן פינה לקריית נוער במשכנה החדש[6]. בינתיים התקיימו לימודי הנגרות במבנה שכור בתל ארזא ובית המלאכה למסגרות היה במקור ברוך[7]. בשנת 1961 נחנך בית כנסת חדש בקריה במקום בית הכנסת הישן שהיה צר מלהכיל את 300 תלמידי הקריה[8]. בשנת תשכ"ב הייתה קריית נוער לישיבה התיכונית הראשונה לפתוח מגמה ריאלית[9]. בשנות ה-60 היו בקרית נוער שתי ישיבות: ישיבה תיכונית עיונית, מרום ציון, וישיבה מקצועית של אורט[10]. מגמות הישיבה המקצועית היו נגרות, מכניקה, דפוס, אלקטרוניקה ואלקטרומכניקה[11] בנוסף הפעילה קריית נוער מדרשה להכשרת מורים למלאכה[12].

המתיבתא קלטה תלמידים רבים ממעברות וערי פיתוח ברחבי ישראל[13]. הישיבה הציגה את תלמידיה כיוצאי משפחות מקופחות בעלי אינטליגנציה גבוהה יחסית[14] ושללה את הטענה שהיא קולטת "נוער שוליים"[15].

רוב מוריה ורבניה של הקריה משתייכים לזרם החרדי או לזרם החרדל"י והייחוד שלהם מתבטא בזה שלמרות דעותיהם הם מחנכים לציונות דתית.

ראש הישיבה הראשון היה הרב אליהו קושלבסקי, שעלה לצורך כך מארצות הברית[2]. בשנת 1959 הוא מונה לרב העיר באר שבע. בשנות ה-60 כיהן כראש הישיבה הרב אברהם רביץ[16]. בצוות הישיבה כיהנו גם הרב ישעיהו הדרי והרב שלמה זלמן הבלין. מנהל הקריה היה יעקב לישנסקי[17].

לאחר פטירתו של המייסד הרב אלכסנדר לינצ'נר, מונה לראשות הישיבה בנו הרב משה לינצ'נר. המנהל החינוכי של הישיבה כיום הוא הרב מאיר לינצ'נר בנו של הרב משה. סגן ראש הישיבה בפועל היום הוא הרב אלימלך יעקב.

אישים בולטים בוגרי הקריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מתיבתא מרום ציון בירושלים, הצופה, 13 באוגוסט 1953
  2. ^ 2.0 2.1 י. אבן חן, מרום ציון - במרומי ירושלים, הצופה, 19 באפריל 1954
  3. ^ קרית נוער ירושלים, הצופה, 4 ביוני 1957 (מודעה)
  4. ^ מסיבות סיום מוצלחת של הקיטנות התורתיות, הצופה, 14 באוגוסט 1955
  5. ^ 8 מוסדות חינוך תיכון בירושלים, הצופה, 4 ביוני 1957
  6. ^ קריית נוער דתי תוקם בבירה, הצופה, 3 בספטמבר 1957
  7. ^ יוסף אמיר, מבנים לאלף תלמידים יוקמו בקריית הנוער בבירה, מעריב, 28 בינואר 1962
  8. ^ בית כנסת שכונתי נחנך, מעריב, 20 במרץ 1961
  9. ^ מגמה ריאלית בישיבת מרום ציון, מעריב, 18 ביוני 1961
  10. ^ קריית נוער, מעריב, 21 באפריל 1969 (מודעה)
  11. ^ מגמה ריאלית ותלמוד, מעריב, 22 ביוני 1964
  12. ^ הרשמה למוסדות להכשרת מורים, דבר, 26 במרץ 1968 (מודעה)
  13. ^ ראש משלחת מלווה העצמאות בישיבת מרום ציון, הצופה, 1 בספטמבר 1954
  14. ^ א. גבע, מה חסר בקריית הנוער, דבר, 3 באוקטובר 1977
  15. ^ דוד אמתי, לא נוער שוליים, דבר, 19 בינואר 1979
  16. ^ נילי פרידלנדר, קריית הנוער אורט בירושלים, מעריב, 21 בדצמבר 1965
  17. ^ לא היתה משמעת מים, מעריב, 13 באפריל 1967