קריית עבודה (חולון)
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. קורדינציות, אתרים מרכזיים (ניתן להשתמש באתר עיריית חולון המצורף בקישורים חיצוניים). ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
שכונת קריית עבודה היא שכונת מגורים במרכז חולון, הממוקמת בין הרחובות סוקולוב, חנקין, ההסתדרות, פיכמן, הופיין ואחד במאי. אבן הפינה בשכונה הונחה ב-27 בפברואר 1936. שכונה זו היא מהוותיקות בחולון ומהווה שכונה מרכזית בעיר. על פי השנתון הסטטיסטי של עיריית חולון לשנת 2014, בשנת 2013 התגוררו 14,000 תושבים.[1]
| מידע | |
|---|---|
| עיר | חולון |
| תאריך ייסוד | 27 בפברואר 1936 |
| שטח | 820 דונם |
| אוכלוסייה | 13,940 (2013) |
| קואורדינטות | 32°01′11″N 34°46′09″E / 32.019606944568°N 34.769094380484°E |
| שכונות נוספות בחולון | |
 | |
  | |
היסטוריה עריכה
ב-27 בפברואר 1936 הונחה אבן הפינה לשכונה. בשכונה המתוכננת נסללו כבישים, הונחו תשתיות מים וחשמל, נבנו מוסדות ציבור, בית ספר וצרכניות קואופרטיביות, וניטעו גנים. מתכנן השכונה היה מהנדס עיריית תל אביב יעקב שיפמן (בן סירא), עזר לידו המהנדס יוסף רינגס. כדי להקל על התחבורה אל השכונה וממנה, נסלל כביש המחבר בין השכונה לכביש יפו–ירושלים, על שטח שהקצה לכך מקוה ישראל. הכביש התחבר אל רחוב שנקר וממנו אל רחובות הקריה. תושבי השכונה ראו חשיבות רבה בהשקעה בחינוך ברוח ערכי תנועת העבודה; לאחר שקמה השכונה, הוקמו בה מוסדות חינוך ותרבות כגון בית החינוך לילדי עובדים (בית ספר ביאליק, 1938, הראשון שהוקם בחולון), קונסרבטוריון וספרייה ציבורית. בקריה התקיימו הרצאות של חוקרים בכירים ומנהיגי היישוב, ונערכו בה מדי שנה חגיגות אחד במאי.
הקרן הקיימת לישראל מימנה עבור חברת "שיכון - חברה לשכונות עובדים בע"מ" ההסתדרותית את רכישת האדמה מחברת 'אגרובנק'. בשלב הראשון רכשה "שיכון" כ-3,000 דונם באזור החולות שמדרום לתל אביב. קבוצות מאורגנות של פועלי בניין, פקידי ציבור וחברי משקים מרחבי הארץ הצטרפו ליוזמה. חלקם קיבלו הלוואה והחזירו אותה בימי עבודה. הם היו הבנאים הרצפים ועוד. מכאן גם שמה "קריית עבודה". הסיבה העיקרית להקמת הקריה הייתה הצורך במציאת פתרון למצוקת הדיור של הפועלים העירוניים, חברי ההסתדרות המאורגנים שהתגוררו בתנאים קשים בתל אביב. ואכן, מייסדי השכונה ראו בה מודל לשכונה ברוח עקרונות הסתדרות העובדים.
השכונה נוהלה על ידי "האגודה השיתופית של קריית עבודה". אגודה זו הייתה גוף עצמאי ובו ועד שנבחר באספה כללית. רוכשי הבתים בשכונה התחייבו לחתום על תקנון מחמיר: בין השאר נאסר על החברים להחזיק בית במקום אחר בארץ, והיה עליהם להיות חברים בחברת העובדים. הקרקעות כולן נרשמו על שם האגודה, ונקבע בתקנותיה כי לכל חבר יוחכר רק מגרש אחד ועליו יוקם רק בית אחד, וכן תקנות מגבילות אחרות, שנועדו לשמור על צביונה הסוציאליסטי של השכונה.
הטיפול בענייני הביטחון בשכונה (נושא שהיה קריטי באותם הימים, לאור הקרבה לכפרים ערבים עוינים), פרנסה, הסברה ותרבות נמסר בידי סניף מפא"י. כמו כן, הוקמו בקריה גם סניפים של מפלגות פועלים אחרות כמו מפ"ם ואחדות העבודה. מועצת הפועלים דאגה לענייני תעסוקה, רווחת הפועלים, ביטחונם הסוציאלי, אך גם לענייני השתלמויות, לימוד עברית, סיורים, פעילויות הסברה, תרבות ואמנות לחברי השכונה.
אתרים מרכזיים עריכה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קריית עבודה
קריית עבודה בת עשר, 1946, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים עריכה
- ^ שנתון סטטיסטי, באתר עיריית חולון, דצמבר 2017 | טבת תשע"ח