קריית עקרון

מועצה מקומית במחוז המרכז

קִרְיַת עֶקְרוֹן היא מועצה מקומית השוכנת דרומית-מזרחית לרחובות, סמוכה למזכרת בתיה ושייכת מנהלית למחוז המרכז של מדינת ישראל. המועצה שוכנת מזרחית לכביש 40. קריית עקרון נוסדה בשם כפר עקרון בסוף שנת 1948.

קריית עקרון
מבט מהאוויר על קריית עקרון
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה חובב צברי
גובה ממוצע[1] ‎55 מטר
תאריך ייסוד 1948
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 10,975 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 169
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.2% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.05 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 4,690 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 41
תחום שיפוט[4] 2,340 דונם
    - דירוג ארצי[2] 230
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 118
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3848
    - דירוג ארצי[2] 168
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 8.5%
גילאי 5 - 9 8.2%
גילאי 10 - 14 6.9%
גילאי 15 - 19 6.6%
גילאי 20 - 29 14.2%
גילאי 30 - 44 18.7%
גילאי 45 - 59 16.8%
גילאי 60 - 64 5.2%
גילאי 65 ומעלה 14.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 4
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 2
תלמידים 1,181
 –  יסודי 840
 –  על-יסודי 341
מספר כיתות 49
ממוצע תלמידים לכיתה 23.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל קריית עקרון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.kiryat-ekron.muni.il
אנדרטה בקריית עקרון לנופלים במערכות ישראל

היסטוריה עריכה

שם עריכה

המועצה קרויה על שם העיר הפלשתית עקרון, ששמה השתמר כנראה בשם הכפר הערבי עאקיר, ואשר בתקופת התלמוד התקיימה כעיירה יהודית גדולה, על פי עדותו של אוסביוס[6].

הקמתה עריכה

קריית עקרון הוקמה ככפר עקרון בסוף שנת 1948 על חורבות הכפר הערבי עאקיר, ששכן במקום ונחרב במלחמת העצמאות. חצי שנה לאחר כיבוש הכפר עאקיר במאי 1948, בנובמבר 1948, החלו עולים להתיישב בבתיו הנטושים. רוב העולים הגיעו מבולגריה ומתימן, אך היו גם עולים ממדינות רבות אחרות. לאחר שכל הבתים נתמלאו הוקמו במקום, בשנת 1950, "מעברת עקיר" ו"מעברת גבעת ברנר" שקלטו את העולים שהגיעו ממדינות שונות. בשנת 1953 צורפה מעברת עקיר לכפר עקרון וב-1955 צורפה מעברת גבעת ברנר ליישוב. בשנת 1958 צורפה גם "עקיר החדשה".

בשנים 1954 עד 1961 השתייך כפר עקרון למועצה האזורית ברנר. בשנת 1961 התקיימו בחירות לוועד היישוב לקראת הפיכת היישוב למועצה מקומית[7], ולקראת סוף שנת 1961 הוכרז כמועצה מקומית[8]. בעקבות סכסוכים על הרכב המועצה הממונה ובעקבות עתירה לבג"ץ[9], נקבעו בחירות למועצה שהתקיימו ביוני 1962[10].

רבה של קריית עקרון מ-1960 במשך שנים רבות היה הרב עובדיה יעבץ.

ב-1963 שונה שם המקום לקריית עקרון[11]. במאי 1967 עלה הרעיון לספח את היישוב לרחובות, אולם בגלל התנגדות אנשי היישוב[12] הדבר לא יצא אל הפועל.

בקריית עקרון מרכז מסחרי מהגדולים בישראל – "בילו סנטר", הנמצא על כביש 411, סמוך לצומת ביל"ו. מצדו השני של כביש 411 ממשיך להתפתח מרכז מסחרי בשם עקרון 2000, במקום שעד לפני שנים אחדות היו פרדסים. במרכז היישוב קיים המרכז המסחרי הישן, חלקו בבתים ישנים מאוד.

מול בתיה הדרומיים של קריית עקרון נמצא בסיס חיל האוויר תל נוף, ורעש המטוסים הממריאים ממנו נשמע היטב ביישוב.

שטח היישוב הורחב בספטמבר 1996 ל-2,500 דונם, כשבג"ץ החליט על החזרת שטח מרכז הקניות ביל"ו סנטר לקריית עקרון.

ב-2003 יזמה ממשלת ישראל תוכנית לאיחוד רשויות מקומיות מתוך שאיפה לייעל את השלטון המקומי. בין היתר הוצע לאחד את המועצה המקומית קריית עקרון עם עיריית רחובות. חלק מתושבי היישוב התגייסו למאבק, אשר כלל חתימות על עצומה, שלטי חוצות והפגנה בצומת בילו. בסופו של דבר נגנזה ההצעה וקריית עקרון שמרה על עצמאותה. בנוסף היו באותו זמן תושבים בקריית עקרון אשר ביקשו להתאחד עם מזכרת בתיה הסמוכה, הקטנה מקריית עקרון. ההצעה נתקלה בהתנגדות מצד מזכרת בתיה, ולא יצאה אל הפועל.

ביישוב יש 3 בתי ספר, 2 יסודיים ותיכון דתי לבנות "פלך", אליו מגיעות בנות מהיישוב, מרחובות, ממודיעין, מגדרה, ממזכרת בתיה, מלוד ומבית גמליאל.

בדצמבר 2021 אישרה שרת הפנים, איילת שקד, את המלצת הוועדה הגאוגרפית - להעביר 477 דונם מיישובי המועצה האזורית גזר לטובת פיתוח קריית עקרון. בהחלטה נכתב בין היתר: "קריית עקרון מיצתה את עתודות הפיתוח שלה והוועדה שהוקמה לנושא מצאה כי יש בידי המועצה המקומית את היכולת לקלוט את תוספת האוכלוסייה המתוכננת תוך שמירה על רמת שירותים נאותה, תוך שמירה על ניהול כספי מאוזן"[13].

דמוגרפיה עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בקריית עקרון 10,975 תושבים (מקום 169 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 79.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,616 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[14]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ערים תאומות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קריית עקרון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ אונומסטיקון, 22, 9 ו- 72, 7.
  7. ^ בכפר עקרון יתמודדו מחר 7 מפלגות עם 8 רשימות, מעריב, 30 בינואר 1961
    נבחר ועד בעקרון, דבר, 3 בפברואר 1961
  8. ^ מועצה מקומית בכפר עקרון, מעריב, 21 בנובמבר 1961
  9. ^ מפה ומפה - הצו על תנאי, דבר, 24 בינואר 1962
  10. ^ היום בחירות בכפר עקרון, דבר, 12 ביוני 1962
  11. ^ רשימת שמות יישובים, 29 במרץ 1966, ילקוט הפרסומים 1279, 1 ביוני 1968, עמ' 1683
  12. ^ נחלת יהודה ועקרון מסרבות להיספח לראל"צ ולרחובות, מעריב, 17 במאי 1967
  13. ^ עופר פטרסבורג, קריית עקרון מתרחבת, באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2021
  14. ^ פרופיל קריית עקרון באתר הלמ"ס
  15. ^ ערים תאומות באתר עיריית אקרון.
  16. ^ באתר עריית אקרון (באנגלית)
  17. ^ באתר עריית קריית עקרון
  18. ^ באתר עריית בוסי סנט ג'ורג' (בצרפתית)