קריסטינה בונווייה
קריסטינה אליזבת הוּך בונווייה (בנורווגית: Kristine Elisabeth Heuch Bonnevie; 8 באוקטובר 1872 – 30 באוגוסט 1948) הייתה ביולוגית נורווגית והפרופסורית הראשונה בנורווגיה. תחומי המחקר שלה היו ציטולוגיה, גנטיקה ואמבריולוגיה.
 | |
| לידה |
8 באוקטובר 1872 טרונדהיים, Søndre Trondhjems amt, נורווגיה  |
|---|---|
| פטירה |
30 באוגוסט 1948 (בגיל 75) אוסלו, נורווגיה |
| מקום מגורים |
טרונדהיים |
| מקום קבורה |
Vår Frelsers gravlund |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אוסלו |
| מוסדות |
אוניברסיטת אוסלו |
| תלמידי דוקטורט |
תור היירדאל |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
חיים אישיים עריכה
בונווייה הייתה החמישית מבין שבעת ילדיהם של יאקוב בונווייה (Jacob Aall Bonnevie; 1838–1904) ואנה יוהאנה דאה (Anne Johanne Daae; 1839–1876). ליאקוב בונווייה נולדו שני ילדים נוספים מאשתו השנייה סוסנה ברין (Susanne Bryn; 1848–1927). משפחתה עברה מטרונדהיים לכריסטיאניה בשנת 1886.[1]
בונווייה מעולם לא נישאה.[2] אחותה הונוריה (Honoria), הבת הבכורה של יאקוב ואנה, התחתנה עם הפיזיקאי והמטאורולוג הנורווגי וילהלם ביירקנס (אנ').
קריירה עריכה
בונווייה עברה את בחינות הכניסה לאוניברסיטה (Examen artium) בשנת 1892, החלה ללמוד זואולוגיה בשנת 1892, ואחר כך עברה לביולוגיה. היא סיימה את עבודת הדוקטורט שלה: "Undersøgelser over kimcellerne hos Enteroxenos østergreni" (מחקרים על תאי הזרע של Enteroxenos oestergreni (מין של שבלול ימי)) בשנת 1906. היא למדה גם אצל ארנולד לאנג (אנ') בציריך בשנים 1898–1899, תחת תאודור בוברי (אנ') בווירצבורג בשנים 1900–1901, ותחת אדמונד ביצ'ר וילסון (אנ') באוניברסיטת קולומביה בניו יורק בין 1906 ל-1907. היא ירשה את יוהאן יוּט (אנ') כמנהלת המעבדה הזואוטומית (אנטומיה של בעלי חיים) בשנת 1900. היא הייתה פרופסור באוניברסיטת פרדריק המלכותית בשנים 1912 עד 1937, והקימה את המכון לחקר התורשה בשנת 1916.
בשנת 1911 הפכה בונווייה לחברה הנשית הראשונה באקדמיה הנורווגית למדעים (אנ'). מאוחר יותר היא הקימה את האגודה הנורווגית לאקדמאיות, וניהלה אותה בין השנים 1922 ל-1925. היא הקימה מכון מחקר לנערות צעירות בשנת 1916 ובית לסטודנטים בשנת 1923. בונווייה הייתה חברה בוועדת השידור של האוניברסיטה בשנים 1927–1937. תלמידיה כללו את תוּדָאר קֶלפּרוּד (Thordar Quelprud) ותור היירדאל.
בונווייה הייתה חברה מרכזית בוועד המנהל של מפלגת השמאל הליברלי (אנ') בשנים 1909–1918. היא נבחרה כחברה במועצת העיר כריסטיאניה (לעתיד אוסלו), כיהנה בשנים 1908–1919, וכחברה בפרלמנט של נורווגיה בשנת 1915. כיהנה בקדנציה בפרלמנט בשנים 1916–1918 כסגניתו של אוטו באר הַּלְווֹרְסֵן (אנ') ממחוז הבחירה אקר העתיקה (Gamle Aker).[2][3]
בונווייה קיבל את אות הצטיינות המלך (אנ') בזהב בשנת 1920, מסדר אולף הקדוש, דרגה ראשונה, בשנת 1946, ו"פרס פריטיוף ננסן" בשנת 1935. בניין הביולוגיה בקמפוס בלינָּרן (Blindern) באוניברסיטת אוסלו קרוי בית קריסטין בונווייה (Kristine Bonnevies hus).[2]
בשנים 1922–1933, תרמה בונווייה לעבודות הוועדה לשיתוף פעולה אינטלקטואלי (אנ') של חבר הלאומים (עם אנרי ברגסון, אלברט איינשטיין, מארי קירי וכו').[4]
לקריאה נוספת עריכה
- "Kristine Elisabeth Heuch Bonnevie". Who Named it?.
- Stamhuis, Ida H; Monsen, Arve (2007). "Kristine Bonnevie, Tine Tammes and Elisabeth Schiemann in early genetics: emerging chances for a university career for women". Journal of the History of Biology. 40 (3): 427–66. doi:10.1007/s10739-007-9132-x. PMID 18380054.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "Jacob Aall Bonnevie". Erik Berntsen's genealogy sites.
- ^ 1 2 3 Semb-Johansson, Arne. "Kristine Bonnevie". In Helle, Knut (ed.). Norsk biografisk leksikon (בנורווגית). Oslo: Kunnskapsforlaget.
- ^ Norges Offisielle Statistikk. VI. 65. Stortingsvalget 1915
- ^ Grandjean, Martin (2018). Les réseaux de la coopération intellectuelle. La Société des Nations comme actrice des échanges scientifiques et culturels dans l'entre-deux-guerres [The Networks of Intellectual Cooperation. The League of Nations as an Actor of the Scientific and Cultural Exchanges in the Inter-War Period] (בצרפתית). Lausanne: Université de Lausanne.