כריסטי בראון

סופר אירי
(הופנה מהדף קריסטי בראון)

כריסטי בראוןאנגלית: Christy Brown;‏ 5 ביוני 19326 בספטמבר 1981) היה סופר, משורר וצייר אירי שנולד עם שיתוק מוחין, והיה מסוגל לכתוב ולצייר רק באמצעות אצבעות אחת מרגליו. יצירתו המוכרת ביותר היא ספרו האוטוביוגרפי "כף רגלי השמאלית (אנ')" אשר יצא לאור ב-1954. העיבוד קולנועי לספרו זכה ב-1989 בשני פרסי אוסקר לשחקן הטוב ביותר ולשחקנית המשנה הטובה ביותר והיה מועמד לקטגוריות נוספות, בהן הסרט הטוב ביותר.

כריסטי בראון
Christy Brown
בראון על גבי עטיפת הספר "Christy Brown: The Life That Inspired My Left Foot", מאת ג'ורג'ינה המבלטון
בראון על גבי עטיפת הספר "Christy Brown: The Life That Inspired My Left Foot", מאת ג'ורג'ינה המבלטון
לידה 5 ביוני 1932
דבלין, אירלנד
פטירה 6 בספטמבר 1981 (בגיל 49)
פארברוק, סאמרסט, אנגליה
מדינה אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אירי
מקום קבורה בית הקברות גלאסנווין עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, משורר, צייר
שפות היצירה אנגלית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

בראון נולד ב-1932 בדבלין שבאירלנד, להורים ברידג'יט פאגן ופטריק בראון. היו לו 22 אחים ואחיות, וארבעה מתוכם נפטרו בינקותם. לאחר לידתו, גילו הרופאים כי לבראון יש שיתוק מוחין, שבא לידי ביטוי בחוסר יכולת להניע את גפיו ובהמשך מפגם בדיבור, כך שרק בני משפחתו היו מסוגלים להבינו. אף על פי שרופאיו המליצו לאשפזו, התעקשו הוריו לגדלו בביתם עם אחיו ואחיותיו. במהלך שנות גיל ההתבגרות שלו, התוודעה העובדת הסוציאלית קטריונה דלהאנט לסיפורו והחלה לבקר בבית משפחת בראון לעיתים קרובות תוך שהיא מביאה לו ספרים וחומרי ציור מכיוון שעם השנים הראה עניין באמנות ובספרות. בראון הראה מיומנות פיזית מרשימה כאשר, לאחר שגילה מספר ספרים בבית המשפחה, לימד את עצמו לצייר ולכתוב תוך שימוש באיבר היחיד בו הייתה לו שליטה מוחלטת - רגלו השמאלית. אף על פי שלא זכה לחינוך פורמלי בתקופת נערותו, הצליח בראון להגיע לסירוגין לבית הספר הטיפולי של סנט-ברנדן שם זכה לטיפולי פיזיותרפיה, עזרת קלינאי תקשורת, והתוודע לרופא והסופר ד"ר רוברט קוליס[1]. כאשר פנה בראון לד"ר קוליס וביקש ממנו לסייע בכתיבת ספר, ליווה ד"ר קוליס, השפיע והדריך את בראון בשלבי הכתיבה ומאוחר יותר השתמש בקשריו כדי לסייע לו להוציא לאור את האוטוביוגרפיה "כף רגלי השמאלית (אנ')"[2], אשר תיארה את מאבקו של בראון בחיי היום-יום בקרב חיי התרבות התוססים בדבלין[3].

כאשר הפכה האוטוביוגרפיה להצלחה ספרותית גדולה, קיבל בראון מכתבים מאנשים רבים, וביניהם, מכתב מאישה אמריקאית נשואה בשם בת' מור. בראון ומור החלו להתכתב באופן קבוע, וב-1960 הגיע לארצות הברית ובילה את החגים בביתה שבקונטיקט. לאחר פגישתם הבאה ב-1965 החלו בראון ומור לנהל רומן. בראון נסע לקונטיקט פעם נוספת כדי לסיים את מה שכינה "יצירת המופת" שלו, אשר עסק שנים בפיתוחה. לבסוף סיים בראון את הכתיבה ב-1967, בעזרתה של מור שניהלה עבורו שגרת עבודה קשוחה, במסגרתה מנעה ממנו אלכוהול (בו בראון היה תלוי) עד להשלמת יום עבודה שלם. הספר, שנקרא "כל הימים כולם" יצא לאור לבסוף ב-1970 ונפתח בהקדשה למור בה נכתב: ”לבת', שבזכות אותה אכזריות עדינה הכריחה אותי להשלים לבסוף את הספר...”. במהלך אותה תקופה, המשיך בראון להתפרסם בעולם והפך לאישיות ידועה. עם חזרתו לאירלנד, השתמש ברווחים מספריו כדי לגור בבית שתוכנן במיוחד לצרכיו מחוץ לדבלין יחד עם משפחתה של אחותו. אף על פי שבראון ומור תכננו להינשא ולעבור לגור בבית זה ועל אף שמור הודיעה לבעלה על תוכניותיהם, החל בראון לנהל רומן עם אישה אנגליה בשם מרי קאר, אותה פגש במהלך מסיבה בלונדון. בראון סיים את מערכת היחסים שלו עם מור והתחתן עם קאר במשרד הרישום של דבלין ב-1972. בראון וקאר עברו לכפר ראת'קול (אנ') שבמחוז דבלין, משם לבאליהייג (אנ') שבמחוז קרי ולבסוף לסאמרסט שבאנגליה[4]. בראון המשיך לצייר ולכתוב נובלות, שירה ומחזות. נובלה שיצאה לאור ב-1974 ונקראה "A Shadow on Summer" (מילולית: "צל על קיץ"), התבססה על מערכת יחסיו עם בת' מור, אשר עדיין החשיב כידידתו.

מותו עריכה

בריאותו של בראון החלה להדרדר לאחר נישואיו, והתלות שלו באלכוהול גבר. בשנים האחרונות לחייו הרבה להתבודד, גם בשל הריחוק הגאוגרפי שנוצר ממשפחתו שבדבלין, וקיימת סברה כי הסיבה לכך היא השפעתה, וייתכן שגם אופייה המתעלל, של אשתו. בראון מת בגיל 49 כתוצאה מחנק במהלך ארוחת ערב, ומאוחר יותר נמצאו על גופתו סימני חבורות רבים, שגרם לרבים להאמין כי קאר הזניחה את הטיפול בו והתעללה בו פיזית. חשדות נוספים התעוררו לאחר פרסום ספרה הביוגרפי של ג'ורג'ינה המבלטון, The Life That Inspired My Left Foot (מילולית: "החיים שעוררו השראה לכף רגלי השמאלית"), אשר חשף גרסה מדויקת יותר אודות מערכת היחסים הלא בריאה שבין בני הזוג; הספר מתאר את קאר כאלכוהוליסטית ובוגדנית. המבלטון מצטטת בספרה את אחיו של בראון, שון, האומר ש"כריסטי אהב אותה אך לא קיבל כגמולו, מכיוון שלא הייתה סוג כזה של אדם. אילו אהבה אותו כפי שטענה, לא הייתה מקיימת פרשיות אהבים עם נשים וגברים גם יחד. אני מרגיש כי ניצלה אותו ביותר מדרך אחת"[5][6].

מורשת ספרותית עריכה

"כל הימים כולם", שבראון הכתיר כיצירת המופת שלו, היה פרויקט שאפתני שהרחיב את ספרו "כף רגלי השמאלית (אנ')". בדומה לאחרון, הפך גם "כל הימים כולם" לרב-מכר ותורגם לארבע-עשרה שפות. מבקר הספרות של האייריש טיימס, ברנרד שייר, כינה את היצירה "הנובלה האירית החשובה ביותר מאז יוליסס". בדומה לג'יימס ג'ויס, עשה גם בראון שימוש בטכניקת זרם התודעה וביקש לתעד את תרבותה של דבלין באמצעות הומור, ניבים מדויקים ותיאורי דמויות מורכבים. בעקבות "כל הימים כולם" הוציא בראון סדרה של נובלות, הכוללות את "A Shadow on Summer" ב-1974, את "Wild Grow the Lilies" ב-1976 ואת "A Promising Career" אשר יצא לאור ב-1982, לאחר מותו. בנוסף, פרסם בראון שלושה אוספי שירה: "Come Softly to My Wake", ‏"Background Music" ו-"Of Snails and Skylarks". שלושת ספריו קובצו יחד ב-"The Collected Poems of Christy Brown" שיצא לאור ב-1991.

השפעה תרבותית עריכה

לספרו האוטוביוגרפי של בראון "כף רגלי השמאלית (אנ')" עובד לסרט קולנוע שיצא לאקרנים בשנת 1989 על פי תסריט של שיין קונאטון (אנ') וג'ים שרידן ובבימויו של שרידן. את בראון גילם דניאל דיי-לואיס וברנדה פריקר גילמה את אמו, ושניהם זכו בפרסי אוסקר לשחקן הטוב ביותר ובלשחקנית המשנה הטובה ביותר. בנוסף, היה הסרט מועמד בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והתסריט המעובד הטוב ביותר.

יצירותיו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Hambleton, Georgina Louise. Christy Brown: The Life That Inspired My Left Foot. Random House, 2011. ISBN 1780573340
  • Jordan, Anthony J. Christy Brown's women: a biography drawing on his letters : includes the founding of Cerebral Palsy Ireland by Robert Collis. Westport Books, 1998. ISBN 0952444739

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא כריסטי בראון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Hambleton, Christy Brown: The Life That Inspired My Left Foot
  2. ^ התרגום העברי הראשון שיצא לאור בישראל ב-1959 נקרא רגלי השמאלית
  3. ^ Lynch, Claire. Irish Autobiography: Stories of Self in the Narrative of a Nation, Peter Lang, 2009, ISBN 3039118560. עמודים 121-127
  4. ^ Jordan, עמודים 120-125
  5. ^   Tom Peterkin, Ireland Correspondent, ‏Christy Brown 'neglected by ex-prostitute wife', The Telegraph, 6 November 2007
  6. ^ "The dark side of a poet that Hollywood didn't show". The Guardian. 18 November 2007