פתיחת התפריט הראשי

גנרל-אוברסט קרל הילפרטגרמנית: Carl Hilpert;‏ 12 בספטמבר 1888 - 1 בפברואר 1947) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

קרל הילפרט
Carl Hilpert
Portrait Carl Hilpert.jpg
גנרל קרל הילפרט
לידה 12 בספטמבר 1888
נירנברג, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 1 בפברואר 1947 (בגיל 58)
מוסקבה, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר  רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 19071945
דרגה גנרל-אוברסט (ורמאכט) גנרל-אוברסט (ורמאכט)
תפקידים צבאיים
מפקד הקורפוס ה-59
מפקד הקורפוס ה-23
מפקד הקורפוס ה-54
מפקד הקורפוס ה-26
מפקד הקורפוס ה-1
מפקד הארמייה ה-16
מפקד קבוצת ארמיות קורלנד
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

קריירה מוקדמתעריכה

הילפרט נולד ב-12 בספטמבר 1888 בנירנברג, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1907 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים הבווארי ה-14 (הרטמן). במלחמת העולם הראשונה לחם בחזית המערבית, וב-18 באוגוסט 1916 הועלה לדרגת האופטמן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף הילפרט לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בפברואר 1935 מונה הילפרט למפקד רגימנט הרגלים ה-35 (הפרוסי), וב-1 בספטמבר באותה שנה הועלה לדרגת אוברסט. בסתיו 1937 מונה לראש מטה הקורפוס ה-9, וב-1 באפריל 1939 הועלה לדרגת גנרל מיור.

מלחמת העולם השנייהעריכה

עם פרוץ המלחמה היה הילפרט ראש מטה הקורפוס ה-9, שהיה חלק מהארמייה הראשונה במסגרת קבוצת ארמיות C בחזית המערבית. בסוף ספטמבר 1939, מונה הילפרט לראש מטה פלגת הארמייה A, ולאחר פירוקה של פלגת הארמייה ב-25 באוקטובר 1939 כראש מטה פיקוד הדרום בקרקוב. ב-5 בפברואר 1940 מונה לראש מטה הארמייה הראשונה, והשתתף עימה במהלך המערכה על צרפת. ב-1 באוקטובר 1940 הועלה לדרגת גנרל לוטננט, וב-26 באוקטובר 1940 מונה לראש מטה קבוצת ארמיות D שהפכה בהמשך ל-OB West. ב-26 ביוני 1942 מונה הילפרט כמפקד זמני של הקורפוס ה-59 שהיה בעתודת קבוצת ארמיות מרכז, במקום קורט פון דר שבאלרי. ב-25 ביולי 1942 מונה למפקד הקורפוס ה-23 שהיה חלק מהארמייה התשיעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, וב-1 בספטמבר 1942 הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. ב-20 בינואר 1943 מונה הילפרט למפקד הקורפוס ה-54 שהיה חלק מהארמייה ה-18 במסגרת קבוצת ארמיות צפון, והשתתף עמו בקרבות הקשים סביב לנינגרד. ב-19 בפברואר 1943 קיבל על פעולותיו את הצלב הגרמני בזהב, לאחר מכן לחם עם הקורפוס שבפיקודו ובלם כוחות סובייטיים חזקים באזור וולחוב ושליסלבורג. ב-1 באוגוסט 1943 פרש מתפקידו ועבר לעתודת המילואים, וב-22 באוגוסט 1943 קיבל על פעולותיו את צלב האבירים של צלב הברזל. ב-30 בספטמבר 1943 נהרג בנו הבכור בחזית המזרחית. ב-31 באוקטובר 1943 מונה הילפרט למפקד הקורפוס ה-26 שהיה חלק מהארמייה ה-18 במסגרת קבוצת ארמיות צפון, וב-1 בינואר 1944 מונה למפקד הקורפוס ה-1 שהיה חלק מהארמייה ה-16 במסגרת קבוצת ארמיות צפון. ב-20 בינואר פרש מתפקידו, אך חזר אליו ב-1 באפריל 1944. בקיץ 1944 חילץ את הקורפוס שבפיקודו מכיתור בפולוטסק, ועל כך קיבל ב-8 באוגוסט 1944 תוספת עלי אלון לצלב האבירים של צלב הברזל. ב-3 בספטמבר 1944 מונה הילפרט למפקד הארמייה ה-16 שהייתה חלק מקבוצת ארמיות צפון. ב-26 בינואר 1945 מונה לכמה ימים למפקד זמני של קבוצת ארמיות קורלנד. ב-25 במרץ 1945 מונה למפקד קבוצת ארמיות קורלנד, ופיקד עליה עד סוף המלחמה. ב-1 במאי 1945 הועלה הילפרט לדרגת גנרל-אוברסט[1], וב-8 במאי 1945 נלקח בראש חייליו לשבי הרוסי.

לאחר המלחמהעריכה

הילפרט שהה בבית כלא במוסקבה, וב-1 בפברואר 1947 מת, והוא בן 58 שנים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קרל הילפרט בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ובכך היה האחרון שהועלה לדרגה זאת