קרם עור וגידים

ביטוי

קרם עור וגידים הוא ביטוי לתיאור רעיון שהתגשם והיה למציאות. מקור הביטוי בפסוק בספר יחזקאל בחזון העצמות היבשות: ”וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְמָעְלָה”[1]. חזון זה שימש פעמים רבות את אנשי חיבת ציון, מחיי השפה העברית ותומכי הציונות[2][3], וממנו שאבו את הביטוי.

השימוש בפועל "קרם" על עור, גידים, בשר ועצמות עריכה

כבר בדברי רש"י במסכת סנהדרין: מופיע שימוש בפועל קרם לא רק על עור, כפי שמופיע בתנ"ך, אלא על בשר, גידים ועצמות: "שנקרם כולו בבשר וגידין ועצמות"[4].

במאה ה-19, הפועל "קרם" נסוב בעיקר על עור, אך גם על בשר, גידים ועצמות, למשל במשפטים: "ויקרומו עור וגידים והיו לנפש חיה"[5], "קרמה עליהן בשר, עור וגידים"[6], "כמו קרם עליהן, על עצמות נפשות מתות, עור בשר וגידים ויפח בהן רוח"[7] ובמשפט "הרגיזו את עצמותינו המפוזרות ויקבצון לגוף שלם והסוכה תקרום עליהם בשר וגידים ונהיה לעם אחד"[8].

הביטוי "קרם עור" שימש למשמעויות שונות. הוא ציין ריפוי של פצעים ובהשאלה, התאוששות מכישלון או הפסד[9][10] או שכחת בעיות ישנות[11][12]. כן הוא ציין את חיות הכתיבה הנאה המנפישה דברים באופן הדומה למציאות[7][13], את החיות של עם[14] ואת ההוצאה של רעיון אל הפועל, כפי הביטוי "קרם עור וגידים" בימינו.

תולדות השימוש בביטוי עריכה

במאה ה-19 נעשה שימוש בביטויים ארוכים, דוגמת "להתלבש בבשר וגידים ועצמות"[15], "ולקרום עליה עור ולהעלות עליה בשר וגידים למען תצא מן האין אל היש"[16], "העלה בשר וקרם עור"[17], "יתלבש הרעיון הזה יתר ויתר בשר וגידים"[18] או "נתעוררה ונתרקמה וקבלה עליה עור בשר וגידים"[19] לבטא הוצאה לפועל של רעיון. בשנת 1894 מופיע בהצפירה הביטוי: "יקרמו עליהם עור בשר וגידים"[20], בו משמש הפועל "קרם" גם על הבשר והגידים.

בתחילת המאה ה-20 נעשה שימוש בביטוי "קרם עור ולבש בשר"[21]. עם הזמן התקצר הביטוי למגוון של צירופים של שלוש מילים. היו שהשתמשו בביטוי "קרם עור ובשר"[22], "קרם בשר ועור"[23], "קרם בשר ועצמות"[24], "קרם עור ועצמות"[25], "קרם בשר וגידים"[26], "קרם גידים ובשר"[27] ו"קרם גידים ועור"[28]. כן הופיעו ביטויים עם פעלים אחרים, כמו "לבש עור וגידים"[29] וכן צירוף קצר יותר של "קרם עור"[30] וארוך יותר: "תקרום עור, בשר וגידים"[31].

בשנות ה-30 של המאה ה-20 החל להופיע בעיתונות העברית גם הביטוי "קרם עור וגידים"[32][33][34][35]. בפקודת יום בעת השבעת צה"ל נעשה שימוש בביטוי זה[36] ובשנות ה-50 הוא גבר על שאר הביטויים.

הסבר עריכה

במילון השפה העברית מוסבר "קרם עור וגידים" כ"לעטוף את העצמות בעור וגידים"[37]. הביטוי אינו מוזכר במילון אבן שושן.

עוד מסוף המאה ה-19 מופיע לעיתים הפועל "רקם" במקום "קרם" המקראי[2], כך שאומרים "רקם עור וגידים". האקדמיה ללשון העברית מסבירה שחילוף זה שגוי[38][39].

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ז, פסוק ח'
  2. ^ 1 2 הד קול הציוניות, המליץ, 22 בנובמבר 1899
  3. ^ מכתבים מבולגריה, המצפה, 10 ביוני 1904
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"א, עמוד ב'
  5. ^ על המדינות בו יאמר, המגיד, 18 בספטמבר 1861
  6. ^ לב צדיק יהגה לענות, חבצלת, 19 בפברואר 1892
  7. ^ 1 2 תולדות חיים נתן דימביצר ז"ל, המגיד, 15 במאי 1893
  8. ^ מראש השנה עד שמחת תורה, המגיד, 7 באוקטובר 1897
  9. ^ דברי הימים, הצפירה, 13 בספטמבר 1886
  10. ^ בכיה בציון, המגיד, 25 ביולי 1895
  11. ^ דברי הימים, הצפירה, 28 במאי 1890
  12. ^ החרב הנוקמת, הצפירה, 8 ביולי 1914
  13. ^ הספרות הפולנית בערב ימי המלחמה, הפועל הצעיר, 11 בדצמבר 1914
  14. ^ מכתב מטורקיה, הזמן, 26 בנובמבר 1909
  15. ^ על דבר השמועה אודות קניית ארץ ישראל, הלבנון, 25 באוקטובר 1876
  16. ^ יען המנכם מן הגויים, המליץ, 22 במרץ 1883
  17. ^ יוסף ראזענטאהל, במה יזכה נער את ארחו?, המליץ, 7 באוגוסט 1888
  18. ^ תחיית לשוננו, הצבי, 4 במאי 1888
  19. ^ קורות אסור הכניסה לחופי מצרים, חבצלת, 5 בפברואר 1894
  20. ^ משבלת הנהר עד נחל מצרים, הצפירה, 10 בדצמבר 1894
  21. ^ מועצת פועלי הגליל ותוצאותיה, האחדות, 12 באפריל 1911
  22. ^ לאור השביתה שעוד לא פרצה, דואר היום, 28 באפריל 1933
    הפועל והעלייה, דבר, 15 במרץ 1934
    המכון הרוחני שעל יד חבר הלאומים, דואר היום, 6 בספטמבר 1934
    שלמה שילר, דואר היום, 8 בנובמבר 1935
    התאחדות בעלי הבתים, הַבֹּקֶר, 25 ביולי 1939
    נחמיה עמינוח, תורה ועבודה, הצופה, 29 במרץ 1946
    זלמן רובשוב, פני המחנך, דבר, 10 באוגוסט 1947
  23. ^ המלחמה ביהודים, דבר, 5 במאי 1940
  24. ^ שושנה גולדמן, כשליאון יוריס נלכד ברשת מפא"י, חרות, 18 באוקטובר 1957
  25. ^ הרעיון והמעשה, האחדות, 12 במרץ 1912
    בראשית הצעדים, השומר הצעיר, 1 באפריל 1935
    גל אחר גל יעלה בזרם אדיר, משמר, 4 באפריל 1947
  26. ^ ג. שרוני, הוקם כפר חדש המקפל בתוכו תקוה חדשה, מעריב, 17 בדצמבר 1965
  27. ^ אלכס ינאי, ממלכת הוורדים ממשק בני־דרור, מעריב, 14 בנובמבר 1966
  28. ^ מגדולי הקנאים, דבר, 31 ביולי 1963
    מנחם תלמי, יותר אור יותר שמחה, מעריב, 15 באפריל 1960
  29. ^ על גדול הכנרת, דבר, 4 בפברואר 1931
  30. ^ אוהל יוסף, דבר, 16 ביולי 1947
  31. ^ ועידת הציונים הכלליים, דואר היום, 30 בנובמבר 1934
  32. ^ א. אורינובסקי, במותו של הרצל, הצפירה, 6 ביולי 1931
    בין שומרי הגבולות, דבר, 8 בדצמבר 1937
  33. ^ ההתיישבות הקיבוצית קולטת את פליטי איטליה, משמר, 12 ביוני 1944
  34. ^ שתי קהילות, דבר, 7 בספטמבר 1945
  35. ^ צבי רותם, מדיניות קרקעית במדינת ישראל, דבר, 20 בינואר 1949
  36. ^ היום יום השבועה, הַבֹּקֶר, 28 ביוני 1948
  37. ^ קרם עור וגידים, מילון השפה העברית
  38. ^ עו"ד יעקב גינדי, קָרַם עוֹר וְגִידִים או רקם עור וגידים?
  39. ^ רוביק רוזנטל, לבני לא תעשה להם קפה, באתר nrg‏, 5 בפברואר 2009