קרמיקה בארץ ישראל

הקרמיקה בארץ ישראל כוללת את כלי החרס שהיו בשימוש האוכלוסייה המקומית, מן התקופה הנאוליתית ועד התקופה המודרנית. בכלל זה נכללים כלים מייצור מקומי, כלי ייבוא וחיקויים מקומיים של כלי היבוא. הארכאולוגים עוקבים אחר שינויים בטיפולוגיה של הכלים המתגלים באתרים שונים ובשכבות שונות ומשייכים אותם לתקופות, לתרבויות, ולעיתים לקבוצות אתניות שונות.

לרוב, מחקר כלי החרס כולל בתוכו רק כלי קיבול ולא חפצים שונים העשויים מחרס, דוגמת צלמיות, רעפים ומשקולות, הנידונים בפני עצמם.

התקופה הנאוליתית עריכה

התקופה הנאוליתית הקדם-קירמית עריכה

 
צלמית מעין ע'זאל.

עוד בטרם החלו להופיע כלי החרס באופן נרחב, היו ניצנים לתופעה של שימוש בחומר פלסטי, דוגמת כלי הלבן (אנ'), גולגולות מכוירות וצלמיות עשויות טין.

כ־20 שברי חרס שנמצאו בכפר החורש[1] מעידים על פיתוח של כלים, אך גילויָם באתר אחד בלבד מעידים שהתופעה נותרה מצומצמת.

התקופה הנאוליתית הקירמית עריכה

 
מפת תפוצת כלי הנאולית הקרמי בא"י

כלי החרס בתקופה הנאוליתית הקרמית הם ברובם כלים פשוטים וגסים, שעוצבו על גבי מחצלאות ונצרפו בחום נמוך יחסית. האוכלוסייה בארץ־ישראל התחלקה לשלוש קבוצות עיקריות, כשלכל אחת מהן, אם כי טיפוסי הכלים דומים ביותר, דגמי עיטור ייחודיים לכליה: כלי התרבות הירמוכית, יריחו IX (אנ') ותרבות ניצנים (אנ').

 
קנקנית ירמוכית משער הגולן
  • העיטור המרכזי המופיע בכלי התרבות הירמוכית הוא דגם אדרה חרוט תחום בין שני קווים היוצר פסים אופקיים או משולשים (זיג-זג), לעיתים חלקי הכלי שאינם מעוטרים בדגם, מחופים בצבע.
  • כלי יריחו IX מעוטרים בצבע ובמירוק - הכלים המעוטרים חופו במרח לבן או ורוד בהיר, נצבעו בצבעים כהים בדמי זיג-זג או פסים אופקיים ולבסוף מורקו והוחלקו.
  • אנשי תרבות ניצנים נטו שלא לעטר את כליהם כלל. מרקם הכלים גס ונוטה להתפורר.[2]

טיפוסי כלים נפוצים עריכה

  • קערות:
    • הקערה ההמיספרית (חצי־כדורית) היא טיפוס הכלי הנפוץ ביותר בתקופה זו הוא. הקעה בעלת שפה פשוטה ולרוב בעלת מספר ידיות אוזן, זיז או נקב על דופנן או שפתן. הקערות מעוטרות בעיטורים שתוארו לעיל.
    •  
      קערה עמוקה בעלת זיזים מחופה באדום מיריחו[3]
      בין כלי תרבות יריחו, אחד הכלים הנפוצים הוא הקערה העמוקה המעוטרת. קערות אלו עוטרו בצביעה או בחיפוי אדום. במספר מועט של קערות ניתן לראות דגם אידרה חרוט, מעין הדגם הנפוץ באתרי התרבות הירמוכית.[4]
    • קערות V קיימות בתקופה זו במספרים מועטים ותתרבנה בתקופות הבאות
  • קנקנית המורכבת משתי קערות מחוברות שלהן נוסף צוואר.
  • פערור
  • קנקן פערורי
  • קובעת

לקריאה נוספת עריכה

  • Garfinkel, Yossef. Neolithic and Chalcolithic Pottery of the Southern Levant. (Qedem 39). Jerusalem. pp. 16–103.

התקופה הכלקוליתית הקדומה (תרבות ואדי רבה) עריכה

 
חרסים מעוטרים בדיקור מחורבת עוצה
 
חיקוי בהט לכלי האחסון הנפוץ בתקופה: קנקנית בעלת שפה קשותה.

הערה: תקופת המעבר בין התקופות אינה מוסכמת על כלל החוקרים, ויש המשייכים את תרבות ואדי רבה לשלהי התקופה הנאוליתית

מאפייני הקרמיקה של תרבו ואדי רבה עריכה

קדרי התקופה התמחו במלאכתם וייצרו כלים באכות גבוהה, למרות חוסר שימוש באבניים. רבים מהכלים מזווים ועם שפיות.

בתקופה זו מתחילים להופיע בארץ כלים מעוטרים בחמצון וחיזור המושפעים מכלי ה־DFBW (אנ'). כלים נוספים, שהוכנו בידי אנשי תרבות ואדי רבה מחומר מקומי, מתאפיינים באיכות גבוהה ובמגוון סגנונות עיטור: סירוק, חריטה, דיקור, הדבקה וצביעה.

בין טיפוסי הכלים הנפוצים: קערות מזוות והמיספריות, קנקנן שפת־קשת - הנפוץ בתקופה, וקנקנים עם צוואר זקוף או שפה פשוטה הנוטה חוצה, פערור, וקנקן־פערורי, טסים וכנים.

התקופה הכלקוליתית התיכונה עריכה

  • כלי בית שאן XVIII

התקופה הכלקוליתית התיכונה וכלי בית שאן XVIII הוגדרו בידי יוסף גרפינקל[5] והתקבלו באופן מוגבל בידי חוקרים אחרים.[6]

  • התרבות הקטיפית

התקופה הכקוליתית המאוחרת עריכה

  •  
    כלי התקופה הע'סולית משקמים במוזיאון ישראל. מימין לשמאל - קערות "וי", בקבוק, ופכים מרובי ידיות ממשפחת כלי הקרם.
    הכלים הע'סוליים
  • כלי תרבות הגולן[7]
  • כלי תרבות החולה
  • כלי קרם[8]

טיפוסי כלים עריכה

  • מחבצה
  • קערות המיספריות
  • קערות מזוות
  • טסים
  • קנקנים - עם צוואר זקוף, שפה נוטה חוצה, או צוואר קשתי - האחרון משמש כמאובן מנחה לתקופה.
  • פערור וקנקן פערורי

תקופת הברונזה הקדומה עריכה

ברונזה קדומה א עריכה

  • PUA – כלים מחופים אדום - נפוץ בצפון הארץ, בעיקר ידוע מקברים.
  • PUB – כלים מעוטרים במכחול, נפוץ בדרום הארץ.
  • PUC – אופייני לעמקים הצופניים, נעלם בסוף התקופה.
  • [9]PUD
  •  
    כלי משח פסים מתל כיתן במוזיאון ישראל
    כלי משח פסים מתחילים בתקופה זו וממשיכים אל ראשית תקופת הב"ק ג'. יש המשייכים אותם לב"ק ב' בלבד.[10]
  • כלי תל ערני C[11]
  • כלי "פיג'מה" מחופים בחיפוי לבן עבה וצבועים בדגם פסים אדום.[12]

טיפוסי כלים עריכה

  • קערות V, שהיו קיימות בכמויות קטנות בתקופות קודמות, הופכות לנפוצות ביותר, וכשלצידן וקערות המיספריות, רבות מהן עם בסיס אומפלוס, וחלקן עם זרבובית.
  • הטס האופייני לתקופה הוא בעל בסיס שטוח
  • פכיות בעלות בסיס שטוח וגוף כדורי. לרבים מהם ידית ואזן גבוהה, הידועה כ"ידית לולאה", (או "ידית מיקי מאוס").
  • קומקום
  • קנקני התקופה מעוצבים עם בסיס שטוח וצוואר מעוגל הנוטה חוצה וידיות אוזן או מדף. לחלק מהקנקנים תושבת הנועדת לפכית דליה.
  • אמפוריסקוס

ברונזה קדומה ב עריכה

בראשית התקופה, סגנונות עיטור של הכלים המחופים באדום, המעוטרים במכחול ומישח הפסים ממשיכים להתקיים, אבל תפוצתם מתמעטת. עיטור החבל, שהיה פופולרי בתקופות הקדומות, מאבד מזוהרו, ולעומת זאת, ידיות המדף נעשות נפוצות ביותר.

הטס הופך לכלי המרכזי של התקופה - לרוב מחופה באדום וממורק, וידועות דוגמאות המעוטרות בדגם רשת (שיעשה פופולרי יותר בב"ק ג').

בתקופה זו החל השימוש בקערות בתור נרות שמן. בתקופות מאוחרות, הקדרים יחלו לעצב בנר מקום להנחת הפתילה, אולם בתקופה זו, ניתן להבחין בקערה ששימשה כנר רק הודות לפיח שבשוליה.

  • כלי אבידוס מתחילים בתקופה זו וממשיכים לתקופת ב"ק ג'
  • קרמיקה מתכתית גם מתחילים בתקופה זו וממשיכים לתקופת ב"ק ג'
  • הכלים הנגביים (אנ') מופיעים לראשונה בתקופה זו, עולים בתפוצתם בתקופת הברונזה המאוחרת וממשיכים עד התקופה הפרסית.
  • כלים מחופים בטיח, ללא עיטור צבוע, מופיעים בתקופת הב"ק ב-ג.[13]

ברונזה קדומה ג עריכה

במרבית אתרי התקופה, המכלול הקירמי מכיל אחוז גבוה של קערות וטסים, ולצדם כלי בישול ואחסון גדולים ואף גדולים מאוד. קנקנים וקנקניות נדירים בתקופה זו.[14]

על חלק מהטסים בתקופה זו, מירוק בצורת דגם רשת

  • משפחת כלי בית ירח
  • כלי אבידוס המאוחרים הם ללא עיטורי צבע, ושכיח בהם בסיס מוארך. כבר לא מיוצאים למצרים.
  • הקרמיקה המתכתית ממשיכה לתקופה זו, ומפתחת עיטור חבל סביב הצוואר.

תקופת הברונזה הביניימית עריכה

רוב טיפוסי הכלים בתקופה זו ממשיכים את טיפוסי הכלים של התקופה הקודמת.

כלל הכלים עשויים ביד ועיטור שכיח הוא החריטה. בדרום הארץ - חריטה עדינה הנעשית בכלי רב־חודים ("מזלג"), ובצפון – חריטות עמוקות יותר, בחוד בודד, לעיתים יחד עם עיטור בנזילות צבע (שיש שהציעו להגדיר כמשפחה עצמאית).

הגביע הוא מהכלים הנפוצים ביותר בתקופה זו, עדות להשפעה מהמרחב הסורי.[15]

נרות הקערה מהתקופה הקודמת מתפתחים לנר הצבוט שימשיך לתקופות רבות. גרסה אחת שלו, שבה מופיעים מספר צביטות מרובות - לרוב ארבעה, קרויה בשם נר ארבעתן שימשיך לתוך תקופת הברונזה המאוחרת.

טיפוסי כלים עריכה

  • סיר בישול – בצפון נהוג סיר בישול בעל גוף כדורי, ובדרום סב"ש בעל מתאר דמוי־פערור.
  • הקומקום ממשיך את קומקומי הברונזה הקדומה
  • הקנקן והקנקנית...

משפחות כלים עריכה

  • משפחת כלי מגידו (או: כלים שחורים העשויים על אבניים (BWMW)) מייצגים אף הם השפעה סורית. הכלים עשויים מטין מפולם וצרוף היטב. הכלים, שגונם נע בין שחור לאדום, בנויים מגדילים, עם גימור על אבניים איטיים. הכלים מעוטרים בקווים ישרים ובגלים - או בלבן על גבי שחור, או בחריטה לתוך פס לבן שנצבע על הכלי.[16][17][18]
  • Trickle Painted Ware, כשמם, מעוטרים בנזילות צבע. הכלים נפוצים בגליל התחתון, עמקי בית שאן ויזרעאל וצפון עבר הירדן.[19]

קישורים חיצוניים עריכה

תקופת הברונזה התיכונה עריכה

בתקופת הברונזה התיכונה החלו לעשות שימוש באובניים מהירים.

הנרות בעלי הפיות המרובות ממשיכים מהתקופה הקודמת, ולצידן מתחיל להופיע הנר הצבוט, בעל פיה אחת בלבד. רבים מהנרות בתקופה זו עומדים על גבי רגל, בדומה לקובעות.

  • כלי תל אל-יהודיה
  • בתקופת הברונזה התיכונה IIב החל להיכנס לשימוש קנקן עם ידית המתחברת לכתף מזווה ובסיס מחודד, שנודע בשם המודרני הקנקן הכנעני, בתקופת הברונזה המאוחרת, קנקנים אלו הפכו לנפוצים ביותר.

טיפוסי כלים עריכה

  • קערות מזוות נפוצות ביותר בתקופת הברונזה התיכונה. בברונזה התיכונה IIב במגוון מצומצם של צורות, ואילו בב"ת IIג במגוון צורות גדול של קערות פתוחות וסגורות, עם זיווי חד או מעוגל. חלק מהקערות, בעלות צוואר, מהווים טיפוס־ביניים שבין קערה לגביע, וטיפוס אחר, הנקרא לעיתים קערת יריחו[20] או "כד בעל בסיס" (pedestal vase),[21] בעל צוואר ובסיס מוגבה (בסיס טבעת מוארך בב"ת IIב המתארך לכדי בסיס חצוצרה בב"ת IIג), מהווה טיפוס ביניים שבין הקערה והקובעת. טיפוס זה ידוע בעיקר בתל יריחו, תל בית מירסים ובאתרי השפלה.[22]
  • כלי שוקולד על לבן

כלי יבוא עריכה

מלבד כלי תל אל-יהודיה, שחלקם מיוצרים מקומית וחלקם מיובאים, קיים יבוא מועט מקפריסין בתקופה זו:[23]

  • כלים משלבים III–IV של משפחת כלי הלבן הצבועים מיובאים לאורך כל התקופה.
  • שלבים IV–VI של כלי המעבר של משפחת כלי הלבן הצבועים (Transitional White Painted ware) מתחילים להופיע במהלך תקופת הברונזה התיכונה 2ב' וימישכו לתוך תקופת הברונזה המאוחרת א'.

לקריאה נוספת עריכה

  • Ilan, David; Bonfil, Ruhama; Marcus, Ezra (2019). "Middle Bronze Age II: Introduction". In Gittin, Seymour (ed.). The Ancient Pottery of Israel and Its Neighbors. Vol. 3. Jerusalem: Israel Exploration Society. pp. 5–7.
  • Ilan, David; Marcus, Ezra (2019). "Middle Bronze Age IIA". In Gittin, Seymour (ed.). The Ancient Pottery of Israel and Its Neighbors. Vol. 3. Jerusalem: Israel Exploration Society. pp. 9–75, 402–405.
  • Bonfil, Ruhama (2019). "Middle Bronze Age IIB–C". In Gittin, Seymour (ed.). The Ancient Pottery of Israel and Its Neighbors. Vol. 3. Jerusalem: Israel Exploration Society. pp. 77–136.

תקופת הברונזה המאוחרת עריכה

כלי שוקולד על לבן ממשיכים מתקופת הב"ת.

ככלל, הכלים המקומיים בתקופה זו עשויים ברמה ירודה מאוד יחסית לתקופת הברונזה. מנגד, כמות הכלים המיובאים העדינים (fine ware) נוסקת אל-על.

  • טיפוס הקערה המזווה נמשך לתוך תקופה זו, אך הופך לקערה מזווה מנוונת.
  • כלים דו־חרוטיים
  • נרות צבוטים

כלי יבוא עריכה

מקפריסין עריכה
ממצרים עריכה
ממיקנה עריכה

בתקופת הברונה המאוחרת מיובאים ממקינה כלים מסוג מיקני IIIc. עם המעבר לתקופת הברזל, ייצרו הפלשתים קירמיקה זו באופן מקומי.

טיפוסי כלים עריכה

צפחת בתקופת הברונזה המאוחרת

הקנקן הכנעני המשיך מתקופת הב"ת והפך לפופולרי במיוחד. קנקנים ששימשו להסעת חומרים לייצוא נשלחו לרחבי מזרח אגן הים התיכון (אנ'), והתגלו, בין השאר, באתרים ברחבי מצרים והמרחב האגאי.[24] בספינה הטרופה מאולו-בורון התגלו למעלה מ־150 קנקנים שלמים.[25]

ברונזה מאוחרת Iא עריכה

ברונזה מאוחרת Iב עריכה

ברונזה מאוחרת IIא עריכה

ברונזה מאוחרת IIב עריכה

תקופת הברזל עריכה

 
כן פולחני מהעי

תקופת הברזל I עריכה

קנקן שפת צווארון

כלים המצוירים על לבן מתקופת הברזל

תקופת הברזל IIא עריכה

  • פכית שחורה[26]
  • קערות שומרוניות הן קערות עדינות ודקות עם דופן מעוגל או זיווי מעודן... נפוצות בעיקר בברזל IIא, אך ממשיכות לתקופה הבאה.
  • קנקן התושבת, שהופיע ברקורד הארכאולוגי בתקופת הברונזה הקדומה א, חוזר להופיע בתקופה זו ויהפך לנפוץ בתקופת הברזל IIב.[27]

תקופת הברזל IIב - ג עריכה

כלים רבים מעוטרים במירוק - עם התיבשותו של הכלי, חלקים מגופו מוחלקים ונדחסים בידי חפץ קשה וחלק (כגון צדף, או חלוק נחל) המוחזק בידי הקדר. לאחר הצריפה, מתבטא הדבר בפסים ממורקים על גבי הכלי. בתחילת התקופה, הכלים מוחלקים בצורה אקראית, בסגנון הנקרא "מירוק ידני" או "מירוק פרוע", ומאחר יותר מתחיל נוהג של "מירוק אבניים", היוצר פסי מירוק אחידים סביב הכלי.

כלים פינקיים עריכה

כלי יבוא עריכה

קרמיקה פלישתית עריכה

הקרמיקה פלשתית כוללת בתוכה מספר שלבים.

  • בשלב הראשון יצרו הפלשתים קרמיקה זהה לזו שיוצרה במיקנה, עם חיפוי לבן ועיטור שחור צבוע במכחול. כלים אלו נכנסים הן תחת הטיפולוגיה של הקרמיקה המיקנית (אנ'), ונקראים בשם קרמיקה מיקנית IIIc:1b, או כשמשווים אותם לקרמקיה פלשתית אחרת, הם נקראים בשמת קרמיקה פלשתית חד־גונית.
  • בשלב השני, החלו להופיע ציורים בגוון אדום ושחור על הכלים בין המוטיבים המצוירים: ציפורים, דגים ודגמים גיאומטריים. הכלים משלב זה נקראים בשם קרמיקה פלשתית דו־גונית (או: דו־גונית מפוארת).
  • בשלב השלישי חלה ירידה ברמת העיטורים והדגמים המורכבים נעלמים - שלב זה נקרא קרמיקה דו־גונית מנוונת.
  • השלב הרביעי - קרמיקה חד־גונית מנוונת.
  • השלב החמישי, האופייני למאה ה־9 לפנה"ס - נודע עם גילויו ככלי אשדוד, אך כיום נהוג השם קרמיקה פלשתית מעוטרת מאוחרת (LPDW).[29][30]

כלי הבישול הפלשתיים היו ללא עיטור. באופן ייחודי להם, השתמשו הפלשתים בפכי בישול, בתחילה – באופן בלעדי, אך בהמשך הזמן נכנס סיר הבישול הארץ־ישראלי לשימוש גם במרחב הפלשתי.

לקריאה נוספת עריכה

  • ליאורה פרויד, כלי החרס ביהודה: בירושלים וסביבתה במעבר בין סוף תקופת הברזל לתקופה הפרסית (חיבור לשם קבלת תואר דוקטור), אוניברסיטת תל אביב, תשע"ח. (מהדורה מקוונת)

התקופה הפרסית עריכה

בתקופה הפרסית נפוץ קנקן בעל שפה מעוגלת וללא צוואר, שמופיע גם בשלבי המעבר שבין התקופה הפרסית וההלניסטית.

בתקופה זו מתחיל היבוא של הקרמיקה האטית.

התקופה ההלניסטית עריכה

כלי השולחן מהקרמיקה האטית ממשיכים בשימוש עד המאה ה־3 לפנה"ס, ובמאות הבאות יטלו את מקומם כלים ממקורות מזרחיים - רודוס, קנידוס (אנ'), הטרה הסיגליטה המזרחית למיניה, וחיקויים מקומיים.[32]

בתקופה ההלניסטית הקדומה קיים מגוון גדול בצורות הקנקנים, אך בתקופה ההלניסטית המאוחרת נפוץ במיוחד קנקן עם שפה מרובעת המתעגלת כלפי חוץ.[33]

בתקופה החשמונאית, ניתן לראות (בעיקר ביהודה ופחות בגליל) בידול מובהק בין אתרים יהודאיים ונוכרים – בעוד הנוכרים ממשיכים להשתמש בכלי חרס מיובאים, האוכלוסייה היהודית נוטה לעשות שימוש כמעט בלעדי בקרמיקה מייצור מקומי

את הצפחות מהתקופה החשמונאית[34] ניתן לזהות לפי לפי הידית המתפתלת כרבע סיבוב, תופעה שתמשיך לתקופה הרומית הקדומה (הורדוסית) ותיעלם לאחר מכן.

נרות בתקופה ההלניסטית עריכה

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל מצטיינת במגוון גדול של נרות. הנרות נחלקים לנרות עשויים על אבניים, כגון הנר הצבוט המקומי, שהמשיך את מסורת התקופות הקודמות ובהמשך התקופה הצביטה נעשתה בולטת יותר ויותר, עד לנגיעה של שני הקצוות; נרות אלו היו נפוצים במיוחד באתרים יהודיים. נרות השפלה המתוארכים מסוף המאה ה־4 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה־3 לפנה"ס היו גם הם עשויים על אבניים עם עין נר גדולה המוקפת במדף, בתוספת חרטום קוני. נרות מיובאים נפוצו במיוחד בתקופה – בראשיתה בכל האתרים, אך עם חלוף הזמן נטתה האוכלוסייה היהודית להעדיף יצור מקומי. בין המיובאים, בעיקר נרות העשויים בדפוס, כגון: נרות אפסוס,[35] דלפיניפורם, נרות ארוטיים ועוד.

לקריאה נוספת עריכה

התקופה הרומית עריכה

התקופה הרומית הקדומה עריכה

עם כניסת ההשפעות של האדריכלות הרומית, התווספו לקורפוס הקרמי גם רעפים והטובולי – צינורות חרס שהוליכו את הקיטור בקירות בית המרחץ.

התקופה הרומית המאוחרת עריכה

לקריאה נוספת עריכה

שולמית טרם, ירושלים ויהודה במאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לסה"נ – רצף ותמורה בתרבות הקראמית (עבודה לשם קבלת תואר דוקטור), רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, תשע"ז

התקופה הביזנטית עריכה

התקופה המוסלמית הקדומה עריכה

 
כלי התקופה המוסלמית הקדומה במוזיאון אוצרות קיסריה

התקופה האומיית עריכה

כלים קופטיים מזוגגים מתחילים להופיע בא"י במאה ה־8.[37]

כלי צלהב (אנ') מופיעים לראושנה בתקופה האומיית, נעשים שכיחים בתקופה העבאסית ונעלמים בשלהי התקופה הפאטימית.

התקופה הפאטימית עריכה

החל מהתקופה הפאטימית ועד ראשית התקופה העותמאנית, מתפתחת בארץ ישראל תעשיית סוכר, ששיאה בתקופה הצלבנית. תעשיית הסוכר עשתה שימוש בשני כלי חרס – תבנית הסוכר – משפך חרוטי שבו קיבל הסוכר את צורתו, וצנצנת בה התקבלה הדבשה.[38] שני הכלים יחד ידועים בשם כלי סוכר.

התקופה העבאסית עריכה

התקופה הצלבנית / איובית עריכה

  • כלי עכו[39]
  • כלים עשויים ביד ומעוטרים בעיטור גיאומטרי צבוע (HMGP) מתחילים בתקופה זו או מעט קודם לכן, וממשיכים לתקופות הבאות.[40]

התקופה הממלוכית עריכה

 
סירי בישול העשויים ביד עם ידית דמוית אוזן פיל היו בשימוש החל מהתקופה הממלוכית[41] ועד המאה ה־20

התקופה העותמאנית עריכה

החל מהמאה ה־16 נפוצה במרחב העותמאני מקטרת בשם צ'יבוק (אנ'), שחלקה התחתון עשוי חרס. מקטרות מסוג זה ימשיכו להיות פופולריות עד שיידחקו מפני הסיגריה בשנות ה־20 של המאה ה־20.

התקופה המודרנית עריכה

  ערך מורחב – קרמיקה ישראלית

קרמיקה ישראלית עוצבה בארץ ישראל ובמדינת ישראל החל מראשית המאה ה-20. לצד קדרות מסורתית, פעלו בארץ אמנים שיצירותיהם נוצרו במסגרת תעשייתית. עד לשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20 התקיימה בישראל מסורת מקומית שהדגישה את ערכי הטבע ואת המקומיות כביטוי לזהות הציונית. החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החלו להופיע ביצירות האמנים הישראלים ביטויים שביקשו לערער על מסורת זו על ידי שילוב הקרמיקה במדיה אמנותיות נוספות ובשימוש בתכנים אישיים וביקורתיים.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Yosef Garfinkel, Neolithic and Chalcolithic Pottery of the Southern Levant (Qedem 39), Jerusalem, 1999
  • Seymour Gitin (ed.) The ancient pottery of Israel and its neighbors : from the Iron Age through the Hellenistic period Vols. 1-3. Jerusalem, 2015-2019
  • Ornza Zimhoni, Studies in the Iron Age pottery of Israel : typological, archaeological, and chronological aspects, Tel Aviv, 1997
  • Jodi Magness, Jerusalem ceramic chronology, circa 200-800 CE, Sheffield, 1993
  • Miriam Avissar and Edna J. Stern, Pottery of the Crusader, Ayyubid and Mamluk Periods in Israel (IAA Reports 26) Jerusalem, 2005
  • Rosenthal, Renate; Sivan, Renee (1978). "VII: Palestinian Lamps". Ancient Lamps In The Schloessinger Collection. Qedem 8. Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem. pp. 75–139. JSTOR 43588148.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Biton, Rebecca; Goren, Yuval; Goring-Morris, A. Nigel (2014). "Ceramics in the Levantine Pre-Pottery Neolithic B: evidence from Kfar HaHoresh, Israel". Journal of Archaeological Science. 41: 740–748 – via Academia.edu.
  2. ^ Garfinkel 1999, pp. 97–99.
  3. ^ תמונות באיכות משופרת של פריט זה זמינים באתר אוצרות המדינה
  4. ^ Garfinkel 1999, p. 77-78.
  5. ^ Garfinkel 1999, pp. 153-188
  6. ^ לסיכום הדעות השונות ראו: Emily Marie Hubbard, A Geoarchaeological Investigation of Storage and Surplus at Tel Tsaf, Israel (Doctoral Thesis), University of Toronto, 2015, pg. 22.
  7. ^ קלר אפשטין, התרבות הכלקוליתית של הגולן, רשות העתיקות, 1998
  8. ^ Isaac Gilead and Yuval Goren, ‏Petrographic Analyses of Fourth Millennium BC Pottery and Stone Vessels From the Northern Negev, Israel, באתר Academia.edu
  9. ^ Shay Bar. (2010). Early Bronze Age I 'Um Hammad Ware': A Study in Regionalism. Palestine Exploration Quarterly. 142. 82-94.Online copy at ResearchGate
  10. ^ Braun, Eliot; Early Bronze Grain-wash/Band slip ware, The Levantine Ceramics Project, accessed on 02 August 2022, https://www.levantineceramics.org/wares/800-early-bronze-grain-wash-band-slip-ware
  11. ^ Erani C horizon | The Levantine Ceramics Project, www.levantineceramics.org
  12. ^ Eliot Braun, ON SOME SOUTH LEVANTINE EARLY BRONZE AGE CERAMIC ‘WARES’ AND STYLES, Palestine Exploration Quarterly 144, 2012-03, עמ' 5–32 doi: 10.1179/003103212X13177220555442
  13. ^ Adi Eliyahu-Behar, Itzhaq Shai, Lior Regev, David Ben-Shlomo, Early Bronze Age Pottery Covered with Lime-Plaster: Technological Observations, Tel Aviv 43, 2016, עמ' 27–42
  14. ^ Shlomo Bunimovitz and Raphael Greenberg, Revealed in Their Cups: Syrian Drinking Customs in Intermediate Bronze Age Canaan, BASOR 334, 2004, עמ' 21
  15. ^ Shlomo Bunimovitz, Bunimovitz, S. and Greenberg, R. 2004. Revealed in their Cups: Syrian Drinking Customs in Intermediate Bronze Age Canaan. Bulletin of the American Schools of Oriental Research 334: 19-31.
  16. ^ Central Levantine Black Wheel Made Ware | The Levantine Ceramics Project, www.levantineceramics.org
  17. ^ Shlomit Bechar, A Reanalysis of the Black Wheel-Made Ware of the Intermediate Bronze Age, Tel Aviv 42, 2015-06-01, עמ' 27–58 doi: 10.1179/0334435515Z.00000000047
  18. ^ Ron Lev, Shlomit Bechar, Karen Covello-Paran, Elisabetta Boaretto, Absolute chronology of Black Wheel Made Ware in the southern Levant and its synchronization with the northern Levant, Levant 53, 2021-05-04, עמ' 151–163 doi: 10.1080/00758914.2021.1960003
  19. ^ D'Andrea, Marta (2012). Matthews, R.; Curtis, J. (eds.). Trickle Painted Ware: Social Self-representation and Exchange during EB IV in Palestine and Transjordan. Proceedings of the 7th International Congress on the Archaeology of the Ancient Near East. 12 April – 16 April 2010, the British Museum and UCL, London. Vol. I. pp. 379–403.
  20. ^ לדוגמה: קערות יריחו באתר אוצרות המדינה
  21. ^ Wright, R. V. S. (1992–93). "Multivariate Analysis of Pedestal Vase Profiles, and the Sequencing of the Tombs at Jericho". Mediterranean Archaeology. 5/6: 59–110 – via JSTOR.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: date format (link)
  22. ^ Bonfil 2019, pp. 80-81.
  23. ^ Michal Artzy, MB Cypriot Imports, The Ancient Pottery of Israel and its Neighbors, 2019-01-01
  24. ^ Ann E. Killebrew. (2007). The Canaanite Storage Jar Revisited. Pp. 166–88 in: Up to the Gates of Ekron: Essays on the Archaeology and History of the Eastern Mediterranean in Honor of Seymour Gitin, ed. A. Ben-Tor, J. P. Dessel, W. G. Dever, A. Mazar, and J. Aviram. Jerusalem: Albright Institute of Archaeological Research.
  25. ^ Jeremy Rutter, “The Canaanite Transport Amphora within the Late Bronze Age Aegean: A 2013 Perspective on a Frequently Changing Picture,” in D. Nakassis, J. Gulizio, and S. A. James (eds.), KE-RA-ME-JA: Studies Presented to Cynthia W. Shelmerdine (Prehistory Monographs 46) (Philadelphia 2014) 53-69
  26. ^ Justin L. Kelley, The "Black" Juglets in Iron Age II Palestine: A Collation of Finds and an Analysis of Typology, Chronology, Technology, and Distribution, 2014-01-01
  27. ^ Charles Wilson, Two-Handled Pillar Jars at Gezer, 2022-01-01
  28. ^ Nicola Schreiber, The Cypro-Phoenician Pottery of the Iron Age, Brill, 2021-10-01, מסת"ב 978-90-04-49455-8. (באנגלית)
  29. ^ David Ben-Shlomo, Itzhaq Shai, Aren M. Maeir, Late Philistine Decorated Ware ("Ashdod Ware"): Typology, Chronology, and Production Centers, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 2004, עמ' 1–35 doi: 10.2307/4150067
  30. ^ Late Philistine Decorated Ware (Ashdod Ware) | The Levantine Ceramics Project, www.levantineceramics.org
  31. ^ Black-Slipped Predecessor (BSP) | The Levantine Ceramics Project, www.levantineceramics.org
  32. ^ Rosenthal-Heginbottom & 2015 680.
  33. ^ דביר רביב, כרך ג', היישוב בדרום השומרון בתקופות ההלניסטית והרומית לאור תוצאות סקר ארכיאולוגי (חיבור לשם קבלת תואר דוקטור), אוניברסיטת בר־אילן, עמ' 12
  34. ^ כגון צפחת זו מהרובע היהודי, המופיעה באתר אוצרות המדינה.
  35. ^ Jean Bussière, Birgitta Lindros Wohl, Ancient Lamps in the J. Paul Getty Museum, www.getty.edu, ‏2017-08-01 (באנגלית)
  36. ^ https://www.levantineceramics.org/wares/743-fine-byzantine-ware-fbw-fine-palestinian-ware-fpw
  37. ^ Coptic Glazed Ware | The Levantine Ceramics Project, www.levantineceramics.org
  38. ^ Medieval Sugar Production in the Southern Levant, American Society of Overseas Research (ASOR) (באנגלית אמריקאית)
  39. ^ Anastasia Shapiro & Edna J. Stern, Acre Ware, The Levantine Ceramics Project
  40. ^ R. Smadar Gabrieli, David Ben-Shlomo, Bethany J. Walker, Production and Distribution of Geometrical-Painted (HMGP) and Plain Hand-Made Wares of the Mamluk Period: A Case Study from Northern Israel, Jerusalem and Tall Hisban, Journal of Islamic Archaeology 1, 2014, עמ' 193–229 doi: 10.1558/jia.v1i2.25754
  41. ^ כגון סיר זה, באתר אוצרות המדינה
  42. ^ יגאל ישראל, משפחת כלי עזה השחורים מן התקופה העות'מאנית (עבודת דוקטורט), אוניברסיטת בן-גוריון, 2006.
    Palestinian Grey/Black Gaza Ware באתר פרויקט הקרמיקה הלבנטינית