קרני חיטין

הר בישראל

קרני חיטין הוא שמו של הר געש כבוי בגליל התחתון בקרבת הר ארבל, שגובהו המרבי 326 מטר. ההר זכה לשמו בשל שתי פסגותיו, שצורתן כשל קרניים. קיימת סברה כי שתי פסגותיו – הידועות כ"קרניים" – הן פקקים געשיים שנחשפו באמצעות סחיפה.[1] בשנת 2007 הוכרזה סביבת ההר כגן לאומי.

קרני חיטין
KARNEI HITTIN AERIAL.jpg
קרני חיטין במבט מהאוויר
גובה 326 מטר
מיקום הגליל התחתון בישראל
סוג הר הר געש כבוי
קואורדינטות 32°48′16″N 35°27′41″E / 32.8044923°N 35.4614438°E / 32.8044923; 35.4614438

מקרני חיטין ניתן לראות את הכנרת, הגלעד, הגולן והגליל.

גאולוגיהעריכה

הר הגעש היה פעיל לפני כ-3-4 מיליוני שנה, בתקופת הפליוקן. בבסיס ההר מצויה שכבה של גיר ימי, בדומה לזו הנמצאת בארבל. מעליו שכבה של טוף ירקרק, ומעליה שכבה של אגלומרט הכולל פצצות געשיות וגושי בזלת. דבר זה מעיד כי ההר התחיל את חייו בהתפרצויות מתונות שעוצמתן הלכה וגברה בהמשך. מעל האגלומרט ניתן לראות שכבות בזלת.

התיישבותעריכה

בקרני חיטין התקיימו יישובים בכמה תקופות, וב-1976 נערכו במקום חפירות מטעם רשות העתיקות. השליטה מן ההר על הדרך העולה מהכנרת הקנתה לו חשיבות מיוחדת. דרך זו עברה בנחל רקת, ומשני צדיה חולשים עליה הרי געש: בקצה התחתון תל רקת ובקצה העליון קרני חיטים.

קבר נבי שועייב, המקודש לדרוזים, נמצא בסמוך לקרני חיטין.

שמה של קרני חיטין מוכר וידוע דווקא מן התקופה שבה לא הייתה מיושבת כלל. בתקופה הצלבנית לא נודעה לאתר חשיבות מיוחדת, והוא היה שומם. ב-4 ביולי 1187 התחולל למרגלות ההר הקרב בין צבאות הצלבנים, שהגיעו מכיוון ציפורי, ובין צבאו של צלאח א-דין, שבא מכיוון מעברות הירדן, מדרום לצמח. בקרב זה נחלו הצלבנים מפלה ניצחת, ושרידי לוחמיהם נמלטו אל פסגת ההר ושם נכנעו. קרב קרני חיטין, או "קרב חטין", מסמל את ראשית חורבנה של ממלכת הצלבנים בארץ ישראל.

במורד הצפוני של ההר שכן בתקופה העות'מאנית הכפר חיטין, אשר שימר את שמה של העיירה היהודית הגדולה מתקופת התלמוד כפר חיטיא ששכנה במקום, ואשר נזכרת רבות במקורות חז"ל[2]. במהלך מלחמת העצמאות נמלטו ממנו תושביו, והכפר חרב.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קרני חיטין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

 
תמונת פנורמה של קרני חיטין