קרקע אלוביאלית
קרקע שנסחפה בזרם של מים
קרקע אלוביאלית (מלטינית: alluvius, סחף, "לשטוף נגד") היא קרקע שנסחפה בזרם של מים.
ההרכב הכימי הממוצע של קרקע אלוביאלית הוא 58% צורן דו-חמצני (SiO2), 28% אלומינה ותחמוצת ברזל (Al2O3+Fe2O3), 11% סידן פחמתי (CaCO3), 1.2% אשלגן חד-חמצני (K2O) ו-2% חומר אורגני[1].
באזורים גשומים, קרקע אלוביאלית היא חומה כהה או שחורה. קרקע אלוביאלית נחשבת פורייה מאוד[2].
הערות שוליים עריכה
- ^ עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, מכון ויצמן למדע, האוניברסיטה הפתוחה, 1994, עמ' 64
- ^ עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, מכון ויצמן למדע, האוניברסיטה הפתוחה, 1994, עמ' 62