קשרים
להלן רשימת קשרים המתארת סוגי קשרים שפותחו על ידי קושרי הקשרים המקצועיים, למשל בתחום ההובלה, הימאות, הצופיות וטיפוס הצוקים.

אבטחותעריכה
אבטחה היא ליפוף מקומי של חבל על עצמו, בדרך-כלל בקצהו. משמש כ"מעצור" למניעת בריחת חבל המושחל דרך חור, או למניעת התרת קשר אחר על ידי בריחת קצה החבל ליד הקשר, או למניעת היפרמות החבל עצמו בקצהו.
- קשר סבתא ידוע במחנאות כאבטחת בוהן או אבטחת אצבע
- קשר שמינית או אבטחת שמינית
- אבטחת אגרוף קוף
- אבטחת ידידות
חיבוריםעריכה
חיבורים או קשרים אמיתיים הם קשרים בין שני חבלים, באותו עובי או בעובי שונה.
- קשר 69
- קשר שטוח הידוע גם כקשר הרקלס או קשר האוהבים (מיועד אך ורק לשימוש שלא תחת עומס גבוה)
- קשר שטוח כפול
- קשר דייגים
- קשר דייגים כפול
- קשר אורגים
- קשר אורגים כפול
- קשר בוהן
- חצאי קביעות
- קשר מים
עניבותעריכה
עניבות הם תת-סוג של חיבורים, בהם הקצה העובד של החבל נקשר לחבל עצמו במרחק מה מהקצה, ליצירת לולאה.
קביעותעריכה
קביעות - קבוצת מבנים בחבל הקיימים רק יחד עם אלמנט נוסף, חיצוני וללא אלמנט נוסף זה המבנה איננו קיים. למשל, חיבור חבל למוט. גם הקשרים הנקראים כפיתות מתאימים למעשה לקבוצה זו. על פי הגדרה זו, וגם כך נהוג באנגלית, כל הקשרים המשמשים להתחבר לחבל מתוח בעזרת פרוסיק או רצועה (פרוסיק, פרוסיק צרפתי, קלמהייסט, בכמן, זנב כלב, היידן וכו') הם למעשה קביעות.
כפיתהעריכה
כפיתה - חיבור שני מוטות באמצעות חבל.
- כפיתה מוצלבת: מיועדת לכפיתה שהזווית שלה שונה מ90 מעלות (זווית ישרה). מניחים את הסנדות אחת על השנייה ואז מתחילים עם אחת הזוויות הקהות: מעבירים את החבל סביב שתי הסנדות (באלכסון). עושים כך עד שמכסים את כל הזווית, ואז עוברים לזווית החדה, מעבירים את החבל סביב שתי הסנדות באלכסון עד שמכסים את כל הזווית. אחר כך עושים חניקות - מעבירים את החבל מתחת לסנדה העליונה ומעל לסנדה התחתונה, חונקים את הכפיתות ומותחים בלי לעזוב. עושים קשר מוט על הסנדה שלא נעשה עליה קשר מוט בהתחלה.
- כפיתה מרובעת: הכפיתה נועדה לחיבור בין שתי סנדות היוצרות זווית ישרה (90 מעלות). על סנדה אחת עושים קשר מוט ואז מעבירים את החבל מעל הסנדה העליונה ומתחת לתחתונה וחוזרים על זה 4 פעמים. לצורך החניקות מעבירים את החבל בסיבוב מתחת לסנדה העליונה ומעל לסנדה התחתונה בלי להפסיק למתוח. אחרי 3 חניקות חזקות עושים על הסנדה השנייה קשר מוט. (על הסנדה שלא נעשה עליה קשר מוט בהתחלה)
- כפיתת מקבילית: נועדה בשביל לחבר סנדה לבזנ"ט, לחבר או להאריך סנדות. לוקחים שתי סנדות ומצמידים אותן כך שרק חלק מהסנדה יהיה צמוד (תלוי בכמה רוצים להאריך). עושים קשר מוט בקצה אחד (על שתי הסנדות ביחד) ומתחילים את הכפיתה: מסובבים את החבל מסביב לסנדות (שישאר רווח) ומכניסים את קצה החבל מלמעלה ומושכים ומותחים. עושים ככה מספר פעמים גם בקצה העליון וגם בקצה התחתון. ובסוף עושים קשר מוט על שתי הסנדות.
- כפיתת חצובה (או כפיתת שמיניות או כפיתת שמינית): נועדה לחיבור שתי סנדות או יותר באופן מקביל. משמשת לדוגמה להקמת חצובה. הכפיתה נוחה בזה שאפשר להזיז את רגלי הסנדה בקצה אחד לפי הצורך. מצמידים שתי סנדות או יותר אחת ליד השנייה במקביל, (בודקים שהבסיסים שווים). לקראת קצה הסנדות יוצרים על אחת מהן קשר מוט, לאחר מכן מעבירים מעל הסנדה שלאחריה ומתחת לסנדה שבאה לאחר מכן עושים כך 4 או 5 פעמים ואז מגיעים לחניקות, לוקחים את החבל ומלפפים חזק בין החבל שיש בין כל 2 סנדות ומותחים ובסוף קושרים קשר מוט על אחת הסנדות הקיצוניות.
- כפיתה רצה: נועדה כדי לחבר סנדות במקביל זו לזו, ליצירת משטח ארוך של סנדות. מציבים את הסנדות זו ליד זו, ועושים קשר מוט על הסנדה הראשונה. כפיתה זו נבנית בדיוק כמו כפיתת החצובה- מעבירים את החבל מעל ומתחת לכל סנדה לפחות 3-4 פעמים, ולאחר מכן חונקים. מה שהופך כפיתה זו לרצה, היא שעושים בדיוק את אותה הכפיתה בצד השני של הסנדות, ובכך מוודאים שהסנדות נשארות מחוברת אחת לשנייה.
כריכהעריכה
כריכה - ליפוף חוט סביב קצה חבל כדי למנוע את פרימתו.
שזירהעריכה
שזירה - חיבור חבלים על ידי פיתול; מרבית החבלים הם חבלים שזורים.
קליעהעריכה
קליעה - חיבור חבלים בשתי-וערב.
- צמה
- קליעה חוזרת - קליעה של קצה חבל שזור חזרה על עצמו, למניעת פרימתו.
בלוקעריכה
בלוק -חיבור של חבלים וסנדות ליצירת משיכה ומתיחה של חבל בעוצמה רבה, למשל כדי לחלץ רכב ששקע בחול או בבוץ.
קיצורעריכה
קיצור - קשר במרכזו של חבל בודד שנועד לקצר אותו.
קישורים חיצונייםעריכה
- מתירים את הסבך: למה קשר אחד חזק מרעהו?, באתר מכון דוידסון
- דפי הדרכה באתר תנועת הצופים העבריים בישראל
- לימוד קשרים (אורכב 27.08.2006 בארכיון Wayback Machine) באתר שער לים
- דוגמות לקשרים באתר טיפוס
- חבלים וקשרים (אורכב 26.08.2006 בארכיון Wayback Machine) מאמרים באתר שער לים
- קטגורית "קשרים" באנציקלופדיית הטיפוס