קשרי לימפה

קשרי לימפהאנגלית: Lymph nodes), הידועים גם כ"קשריות לימפה" הם מבנים קטנים, סגלגלים בצורתם, המהווים חלק ממערכת הלימפה והמפוזרים בגוף ומקושרים דרך צינוריות לימפה. בספרות שכיח גם המונח "בלוטות לימפה", אף כי בניגוד לבלוטות, קשרי הלימפה אינם מייצרים דבר.

קשרי לימפה
שיוך organ component, lymphoid organ, particular anatomical entity
מזהים
לטינית (TA98) nodus lymphoideus עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A13.2.03.001 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 5192 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 5034 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A10.549.400 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D008198 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0024204 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תפקיד קשרי הלימפה כולל סינון לא בררני של פתוגנים שונים המגיעים אליהם דרך צינוריות הלימפה. הסינון מתבצע על ידי מקרופאגים ותאי מערכת החיסון. כמו כן בקשרי הלימפה מאוחסנים ומשופעלים לימפוציטים B ו-T ונוצרים בהן נוגדנים.

בגוף האדם יש כחמש מאות עד שש מאות קשרי לימפה בקירוב, המפוזרים לכל אורכו.

קשרי הלימפה הופכים מוגדלים במצבים שונים, החל ממצבים דלקתיים קלים, כגון דלקת גרון ועד למצבים חמורים יותר כגון במחלת הסרטן. עירוב קשר הלימפה במחלת הסרטן הוא בעל חשיבות לאבחנת שלב המחלה ומידת התפשטותה (הידוע כשלב ה-Staging), וכן לפרוגנוזה הצפויה.

מבנהעריכה

 
תרשים סכמטי של קשר לימפה.

קשרי הלימפה הם איבר חשוב, לתוכו מתנקזים צינורות הלימפה האוספים את הנוזל החוץ תאי מהרקמות ומהאיברים שבגוף. לכן, קשרי הלימפה נמצאים במקומות רבים בגוף, בעיקר במקומות שאליהם מתנקזים פתוגנים רבים, כגון העור, מערכת העיכול ומערכת הנשימה. לקשר לימפה צורה סגלגלה, דמוית פולי שעועית, והוא עטוף בקופסית הבנויה מרקמות חיבור ומעט סיבים גמישים. הקופסית עצמה "מחוררת" במספר מקומות כתוצאה מחדירתם של כלי לימפה אשר מתרוקנים לתוך הסינוס ההיקפי בקשרית, אלו הם כלי לימפה מביאים (afferent). הסינוס ההיקפי ממשיך בצורת סינוסים קורטיקליים וטרבקולריים אשר מתרחבים במרכז הקשר ונעשים סינוסים מדולריים. כל הסינוסים המדולריים מתלכדים באזור שער הקשר ויוצאים מקשרית הלימפה בצורת כלי לימפה מוציאים (efferent).

בקשר הלימפה קיימים ארבעה אזורים:

  • הקליפה (קורטקס) עם זקיקים לימפטיים ברורים, המהווים את אתר השגשוג של לימפוציטים מסוג B.
  • המדולה - אזור בו נמצאים מרבית תאי הפלסמה (תאי B המפרישים נוגדנים).
  • אזור הפאראקורטקס - אזור אשר איננו מוגדר היטב, ונמצא בין זקיקי הלימפה ומתחתם, שם נמצאים לימפוציטים מסוג T. אזור זה הופך להיות מוגדל כאשר יש תגובת לימפוציטים לפתוגנים שונים - למשל לנגיפים.
  • הסינוסים- המכילים פאגוציטים.

מקור הלימפוציטים המגיעים לקשרי הלימפה הוא במח העצם ולאחר מכן בבלוטת התימוס. תאים אלו, מסוג B ו-T, מגיעים עם זרם הדם לקשריות הלימפה. תאי B מתיישבים באזור של קליפת קשר הלימפה (הקורטקס), ויוצרים בו זקיקים ראשוניים (Primary follicles). לעומת זאת, תאי T מתיישבים באזור הפארא-קורטקס. לאחר שתאי B באו במגע עם פתוגנים שונים, הם הופכים לתאים גדולים ולתאי זיכרון ומציגים מכלול של נוגדנים על פני השטח שלהם.

פיזור לימפטיעריכה

 
רקמות לימפה אזוריות

קשרי לימפה שונים מנקזים אזורים בגוף. כך למשל:

  • קשרי לימפה אקסילריות (של בית השחי) הן אזור הניקוז הראשוני של הגפיים העליונות ושל האזור הצידי החיצוני (לטרלי) של השדיים.
  • הירך ושק האשכים מתנקזים ישירות לקשרי הלימפה שהם Superficial inguinal.
  • קשרי לימפה הקרויים Celiac מנקזים את הקיבה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קשרי לימפה בוויקישיתוף