שש דרגות לקירבה (מחזה)
שש דרגות לקרבה (באנגלית: Six Degrees of Separation) הוא מחזה שכתב המחזאי האמריקאי ג'ון גווייר שהוצג בהצגת בכורה בשנת 1990. המחזה היה מועמד לפרס פוליצר לדרמה[1] ולפרס טוני למחזה הטוב ביותר.
 | |
| כתיבה | ג'ון גווייר |
|---|---|
| הצגת בכורה |
1990  |
| פרסים |
פרס אוליבייה |
  | |
המחזה בוחן את הנחת היסוד הקיומית המכונה "שש דרגות של הפרדה", לפיה כל אדם בעולם מקושר לכל אדם אחר בעולם באמצעות שרשרת של לא יותר משישה מכרים.
תקציר העלילה עריכה
צעיר שחור בשם פול מופיע בביתם של סוחר האמנות פלאן קיטרידג' ואשתו לואיזה, המכונה בקיצור אואיזה, המתגוררת בדירה יוקרתית המקיפה על הסנטרל פארק בניו יורק. פול סובל מפצע דקירה קל, כתוצאה של ניסיון שוד, ומציג עצמו כחברם של ילדיהם הלומדים באוניברסיטת הרווארד שבקיימברידג', מסצ'וסטס. פלאן ואואיזה מנסה לגייס כספים על מנת לרכוש ציור של פול סזאן,[2][3] אך כעת הם נאלצים לקטוע את עיסוקם ולסייע לזר הפצוע שבביתם. פול מספר להם שהוא נמצא בניו יורק על מנת לפגשו את אביו, המביים עיבוד קולנועי למחזמר המצליח בברודוויי "קאטס". פול מקסים אותם עם סיפוריו, אך במציאות, הכל שקר: פול אינו סטודנט בהרווארד; הוא השיג מידע אודותיהם מסטודנט אחר, אותו פיתה. פלאן ואואיזה מזמינים את פול ללון בביתם, והולכים לישון, בעוד פול מזמין אל הבית זונה ממין זכר. הוא נתפס על ידי פלאן ואואיזה, אשר מזמינים למקום משטרה, אך פול נמלט.
זמן קצר אחר כך, פול ממשיך במעשי ההונאה שלו, הפעם כנגד צעיר רגיש בשם ריק וחברתו המתגוררת איתו, אליזבת. הזוג הצעיר והתמים חדש בעיר הגדולה, ורק לאחרונה עברו לניו יורק מיוטה. הם מאמינים לשקריו של פול, ומזמינים אותו לגור עימם, עד אשר יסדיר את ענייניו עם אביו העשיר, שפול אומר להם ששמו הוא פלאן קיטרידג'. השלושה הופכים לחברים טובים, כשפול מספרים להם סיפורים על היותו מנוכר מאביו הגזעני. אליזבת אומרת לריק שלא להלוות לפול כסף. לילה אחד, פול וריק יוצאים יחד לבילוי בעיר, ופול מפתה את ריק כדי להשיג ממנו כסף. מאוחר יותר באותו לילה, ריק אומר לאליזבת שפול נעלם עם כל כספם, וכי השניים קיימו יחסי מין. בהתקף זעם, אליזבת מספרת לריק שאביו תמיד הטיל ספק במיניות של בנו. זמן קצר לאחר מכן ריק מתאבד.
פול המיואש, מתקשר אל פלאן ואואיזה לקבלת עזרה. אואיזה, המושפעת מיחסיה המתוחים עם ילדיה, מוצאת עצמה חשה קשורה רגשית לפול, בתקווה שתוכל לעזור לו בדרך כלשהי, למרות העובדה שהוא פגע בהם וניצל אותם. במהלך שיחת טלפון ממושכת, פול מסכים להסגיר את עצמו למשטרה. פול נעצר, והוא ובני הזוג קיטרידג' נפרדים. לאחר שפול נלקח למעצר, אואיזה מנסה לברר מה עלה בגורלו, אך למרות מאמציה - גורלו של פול נותר לא ידוע. המחזה מסתיים ברגע שיא של הירהור, בו אואיזה נושאת מונולוג מפורסם:
קראתי איפשהו שכל האנשים בעולם הזה מופרדים רק על ידי שישה אנשים אחרים. שש דרגות של הפרדה. בינינו לבין כל אחד אחר בעולם הזה. נשיא ארצות הברית. גונדולייר בונציה. איזה שם שתרצו. אני חושבת שזה, א', מנחם מאוד שאנחנו כל כך קרובים וב', כמו עינוי מים סיני שאנחנו כל כך קרובים. מכיוון שאתה צריך למצוא את ששת האנשים הנכונים ליצירת הקשר. זה לא רק שמות גדולים. זה כל אחד. יליד ביער גשם. בארץ האש. אסקימואי. אני מחוברת לכולם בעולם הזה על ידי שרשרת של שישה אנשים. זו מחשבה עמוקה. איך פול מצא אותנו. איך למצוא את האיש שבנו הוא מתיימר להיות. ואולי הוא באמת בנו, אם כי אני בספק. איך כל אדם הוא דלת חדשה, הנפתחת לעולמות אחרים. שש דרגות של הפרדה ביני לבין כל האחרים בעולם הזה. אבל למצוא את ששת האנשים הנכונים.
שחקנים ודמויות עריכה
| שם הדמות | אוף-ברודוויי 1990 | ברודוויי 1990 | וסט אנד 1992 | סרט הקולנוע 1993 | סיבוב הופעות לאומי ראשון | הפקת ברודוויי מחודשת 2017 |
|---|---|---|---|---|---|---|
| אואיזה קיטרידג' | סטוקרד צ'אנינג | מרלו תומאס | אליסון ג'ני | |||
| פלאן קיטרידג' | ג'ון קנינגהם | פול שלי | דונלד סאת'רלנד | ג'ון קנינגהם | ג'ון בנג'מין היקי | |
| פול | ג'יימס מק'דניאל | קורטני ב' ואנס | אדריאן לסטר | ויל סמית' | נטארה מווין | קורי הוקינס |
כריסטין גריפית' וסווזי קורץ לקחו חלק בשלב ההקראה וקראו את התפקיד של אואיזה קיטרידג' במהלך העבודה על המחזה בשנת 1989, לפני שסטוקארד צ'אנינג לוהקה לתפקיד. בתחילה, צ'אנינג לא הייתה זמינה לקחת חלק בהפקה זו שכן הייתה מחויבת להצגה אחרת בברודוויי, "הנשים של ג'ייק" מאת ניל סיימון. בסופו של דבר, הפקה זו ירדה מוקדם מהמתוכנן. קודם לכן, צ'אנינג כיכבה בהצגה אחרת שכתב ג'ון גווייר - "בית העלים הכחולים". לימים, קורץ החליפה את צ'אנינג בתפקיד אואיזה בהפקת ברודוויי המקורית של "שש דרגות לקרבה".[4][5]
הפקות עריכה
ארצות הברית עריכה
המחזה הועלה לראשונה באוף ברודוויי ב-16 במאי 1990 באולם התיאטרון ע"ש Mitzi E. Newhouse שבמרכז לינקולן. השחקנית סטוקארד צ'אנינג זכתה בפרס אובי לשחקנית הטובה ביותר על הופעתה כאואיזה. המחזאי ג'ון גוויר זכה בפרס אוביי על המחזה.
ההפקה הועברה ל-Vivian Beaumont Theater שם הוצגה הופעת הבכורה של המחזה בברודוויי ב-8 בנובמבר 1990. ההצגה, בבימויו של ג'רי זקס, רצה עד ל-5 בינואר 1992, סך של 485 הופעות.[6] קלי בישופ הייתה שחקנית מחליפה עבור התפקיד של אואיזה, ולורה ליני הייתה שחקנית מחליפה עבור התפקיד של טס, בהופעת הבכורה שלה בברודוויי. ההפקה המקורית של ברודוויי הייתה מועמדת לארבעה פרסי טוני, וזכתה בפרס הבימוי הטוב ביותר עבור זאקס. בשנת 1992 הושק סיבוב ההופעות הארצי של ההפקה בארצות הברית.[7] גם ורוניקה האמל גילמה את דמותה של אואיזה, בהפקה שעלתה בשיקגו.[8]
בין ה-5 באפריל ל-18 ביוני 2017 עלתה הפקה מחודשת של המחזה בברודוויי, ב-Ethel Barrymore Theatre, עם אליסון ג'ני, ג'ון בנג'מין היקי וקורי הוקינס, בבימויו של טריפ קולמן.[9][10]
הממלכה המאוחדת עריכה
ב-1992 המחזה הוצג לראשונה בבריטניה, בתיאטרון רויאל קורט, משם עבר ל-Comedy Theatre (כיום נקרא Harold Pinter Theatre) שבווסט אנד. בשנת 2010 המחזה הועלה באולד ויק שבלונדון עם לזלי מנוויל בתפקיד אואיזה.[11]
במאי 2004 ביים מייקל באפונג הפקה של המחזה שעלתה ב-Royal Exchange שבמנצ'סטר עם ליסה אייכהורן בתפקיד אואיסה קיטרידג', פיליפ ברת'רטון בתפקיד פלאנדרס קיטדרג' ואו. טי. פגבנל בתפקיד פול. פגבנל זכה ב-MEN Award על הופעתו.
קנדה עריכה
פיונה ריד כאואיזה, ג'ים מזון כפלאן ונייג'ל שון וויליאמס כפול כיכבו בהפקה משנת 1995 שהוצגה בטורונטו, קנדה.[12] הן ריד והן וויליאמס זכו ב-Dora Mavor Moore Award עבור השחקנית הטובה ביותר מחזה והשחקן הטוב ביותר במחזה, בהתאמה.[13]
רקע עריכה
המחזה נוצר בהשראת סיפורו האמיתי של דייוויד המפטון, נוכל ושודד שבמהלך שנות השמונים הצליח לשכנע מספר אנשים שהוא בנו של השחקן סידני פואטייה. המחזאי ג'ון גווייר היה חבר של אינגר מקייב אליוט ובעלה אוסבורן אליוט. באוקטובר 1983 המפטון הגיע לבית של הזוג אליוט, דירה בניו יורק, והם איפשרו לו לשהות בה במהלך הלילה. למחרת בבוקר, אינגר מצאה את המפטון במיטה עם גבר אחר ובהמשך הזעיקה את המשטרה. בני הזוג אליוט סיפרו לגוייר את הסיפור הזה, אשר העניק לו השראה לכתוב את המחזה מספר שנים לאחר מכן.[14]
לאחר שהמחזה הפך להצלחה מסחרית, המפטון הועמד לדין בחשד להטרדה של גווייר, אך זוכה מאשמה. המפטון סבר שהוא זכאי לחלק מהרווחים על המחזה, שמעולם לא קיבל.[15]
מקור השראה משמעותי נוסף למחזה הוא הרומן "התפסן בשדה השיפון" מאת ג'יי די סלינג'ר. במהלך ההצגה עצמה יש מספר התייחסויות לספר זה, למשל: כאשר הגיבור מספר שכתב את עבודת התזה שלו על ספר זה[16] לבני הזוג שמלינים אותו במהלך הלילה.[17] ישנן גם רמיזות עדינות יותר לספר, הן בתסריט והן בסינמטוגרפיה של העיבוד הקולנועי, כמו למשל כאשר דמויות שונות מתחילות להתנהג בצורה המאפיינת את דמותו של הולדן קולפילד.
עיבוד קולנועי עריכה
ערך מורחב – קשר בכל מחיר (סרט)
ג'ון גווייר עיבד את המחזה לתסריט עבור סרט קולנוע שיצא בשנת 1993 בבימויו של פרד שפיסי. סטוקרד צ'אנינג הייתה מועמדת לפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר על הופעתה בסרט זה בתפקיד אואיזה.
פרסים ומועמדויות עריכה
הפקת ברודוויי המקורית עריכה
| שנה | טקס פרס | קטגוריה | מועמד/ים | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 1991 | פרס טוני | המחזה הטוב ביותר | מועמדות | |
| השחקן הראשי הטוב ביותר במחזה | קורטני ב' ואנס | מועמדות | ||
| השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזה | סטוקרד צ'אנינג | מועמדות | ||
| הבימוי הטוב ביותר של מחזה | ג'רי זקס | זכייה | ||
| Drama Desk Award | המחזה החדש הטוב ביותר | מועמדות | ||
| השחקנית הטובה ביותר במחזה | סטוקרד צ'אנינג | מועמדות | ||
| הבימוי הטוב ביותר של מחזה | ג'רי זקס | זכייה | ||
| Outer Critics Circle Award | המחזה החדש הטוב ביותר בברודוויי | מועמדות | ||
| השחקנית הטובה ביותר במחזה | סטוקרד צ'אנינג | מועמדות | ||
| הבימוי הטוב ביותר | ג'רי זקס | מועמדות | ||
| New York Drama Critics' Circle Award | המחזה הטוב ביותר | ג'ון גווייר | זכייה | |
| Clarence Derwent Awards | השחקן המבטיח ביותר | ג'יימס מק'דניאל | זכייה | |
הפקת לונדון המקורית עריכה
| שנה | טקס פרס | קטגוריה | מועמד/ים | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 1993 | פרס אוליבייה | המחזה החדש הטוב ביותר | זכייה | |
| השחקנית הטובה ביותר | סטוקרד צ'אנינג | מועמדות | ||
הפקת ברודוויי המחודשת עריכה
| שנה | טקס פרס | קטגוריה | מועמד/ים | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 2017 | פרס טוני | ההפקה המחודשת הטובה ביותר של מחזה | מועמדות | |
| השחקן הראשי הטוב ביותר במחזה | קורי הוקינס | מועמדות | ||
| Outer Critics Circle Award | השחקנית הטובה ביותר במחזה | אליסון ג'ני | מועמדות | |
| Drama League Award | ההפקה המחודשת הטובה ביותר של מחזה | מועמדות | ||
| המשחק הטוב ביותר | קורי הוקינס | מועמדות | ||
| אליסון ג'ני | מועמדות | |||
ראו גם עריכה
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל להט"ב | ||
|
פורטל אמנות | ||
לקריאה נוספת עריכה
- Guare, John (1990). Six Degrees of Separation: A Play (First ed.). New York: Random House. ISBN 0-679-40161-X.
- Salinger, J. D. (1951). The Catcher in the Rye (First ed.). Boston: Little, Brown. ISBN 0-316-76953-3.
- Wolfe, Graham. (2012). “Doorways and Blank Spaces: Intertextual Connection in John Guare’s Six Degrees of Separation.” Intertextual Exchanges in American Drama. Eds. Drew Eisenhauer and Brenda Murphy. Jefferson: McFarland. 217–231.
קישורים חיצוניים עריכה
- שש דרגות לקירבה במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "Pulitzer Prize for Drama" pulitzer.org, accessed November 13, 2015
- ^ Krasner, David, ed. (2008). A Companion to Twentieth-Century American Drama. Wiley. p. 364. ISBN 9781405137348.
- ^ Plunka, Gene A. (2002). The Black Comedy of John Guare. U of Delaware P. p. 190. ISBN 9780874137637.
- ^ Jake's Women canceled accessed 11/23/2016
- ^ Play script notes accessed 11/23/2016
- ^ "'Six Degrees of Separation' Broadway" playbillvault.com, accessed November 13, 2015
- ^ Writer, JACK ZINK, Theater. "MARLO THOMAS WOMAN OF DEGREES IN SIX DEGREES OF SEPARATION, THE ACTRESS FOUND AN ENTICING MIX OF INTELLIGENCE AND CONTROVERSY -- JUST THE THING TO DRAW HER OUT OF TV STUDIOS AND ONTO THE ROAD". Sun-Sentinel.com. נבדק ב-31 אוג' 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ writer, Sid Smith, Entertainment. "HAMEL ADDS WARMTH TO `SIX DEGREES`". chicagotribune.com. נבדק ב-31 אוג' 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Paulson, Michael. "Allison Janney to Return to Broadway in ‘Six Degrees of Separation’ Revival", The New York Times, October 18, 2016
- ^ Clement, Olivia. " 'Six Degrees of Separation' Announces Rush Policy" Playbill, March 29, 2017
- ^ Billington, Michael. "Review. 'Six Degrees of Separation'" The Guardian, 19 January 2010
- ^ "Theatre Notes". Toronto Star, January 12, 1995.
- ^ "Dora Winners". Toronto Star, June 27, 1995.
- ^ New York Mag The Story of David Hampton accessed 7-27-2015
- ^ Larrt McShane (19 ביולי 2003). "Six Degrees' Inspiration Hampton Dies". Associated Press. אורכב מ-המקור ב-2008-06-26. נבדק ב-2008-08-17.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Catcher references in Six Degrees of Separation". Web.archive.org. נבדק ב-2019-08-30.
- ^ Colin L. Ryono (2008). "Six Degrees of Separation". Colin's Movie Monologue Page. נבדק ב-2008-08-31.