קתרין סופי דרייר

אמנית אמריקאית

קתרין סופי דרייר (Katherine Sophie Dreier;‏ 10 בספטמבר 1877 - 29 במרץ 1952) הייתה אמנית, מרצה אמריקאית, פטרונית לאמנויות ורפורמטורית חברתית. דרייר פיתחה עניין באמנות בגיל צעיר והוענקה לה האפשרות ללמוד אמנות בארצות הברית ובאירופה בגלל עושר הוריה וגישותיהם הפרוגרסיביות. אחותה דורותיאה, ציירת פוסט-אימפרסיוניסטית, נסעה ולמדה איתה באירופה. היא הושפעה בעיקר מהאמנות המודרנית, במיוחד מחברה מרסל דושאן. עבודותיה הוצגו באירופה ובארצות הברית, כולל התערוכה הבינלאומית לאמנות מודרנית - תערוכת הארמורי, בשנת 1913.

קתרין סופי דרייר
Katherine Dreier
לידה 10 בספטמבר 1877
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 במרץ 1952 (בגיל 74)
מילפורד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכון פראט עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אמנות מופשטת עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אמנות מופשטת, אמנות מודרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה על ידי Raphaël Collin, Gustaf Britsch, Walter Shirlaw עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיים אישיים עריכה

קתרין סופי דרייר נולדה בברוקלין, שבניו יורק ב-10 בספטמבר 1877. על כך היא אמרה "נולדתי בשנת 1877. בצירוף מקרים, שלוש מאות שנה אחרי רובנס - ועובדה זו תמיד השפיעה עליי. הייתה לי הרגשה שחלק מהחיוניות ורגישות הצבע שלו הם חלק מהירושה האמנותית שלי." הוריה, תאודור דרייר, איש עסקים מצליח ודורותי דרייה, היו שניהם מהגרים מגרמניה.[1] שמה של אמה היה דרייר והוריה היו בני דודים מברמן שבגרמניה. אבותיהם היו מנהיגים וסוחרים אזרחיים. תיאודור הגיע לארצות הברית בשנת 1849 והפך לשותף של חברת ברזל אנגלית וניהל את סניף ניו יורק של החברה. הוא התחתן עם דורותיאה בשנת 1864 בביקור בברמן, והחזיר אותה עמו לארצות הברית. הם התגוררו בבית אבן בברוקלין הייטס, ניו יורק.[2]

לקתרין דרייר היה אח גדול ושלוש אחיות גדולות. שתי אחיותיה, מרי אליזבט ומרגרט היו לוחמות לזכויות נשים, ונאבקו לרפורמות בעבודה. אחותה דורותיאה הייתה ציירת פוסט-אימפרסיוניסטית. המשפחה הייתה משפחה חמה, קרובה, ודרייר הייתה קרובה במיוחד למרי.

 
קתרין דרייר, אגרטל כחול, 1913. הוצג בתערוכת הארמורי

בני הזוג דרייר האמינו שצריך להציע לבנות את אותן הזדמנויות כמו שהועמדו לרשות בנם. הם היו דמוקרטיים פוליטית והוקירו את המסורת הגרמנית שלהם. דרייר לקחה שיעורי אמנות בכל שבוע כשהייתה בת 12 ולמדה בג'ורג' בראקט, בית ספר פרטי בברוקלין.[3]

משפחתה הייתה פעילה בקהילה ומגיל צעיר הייתה דרייר מעורבת במטרות חברתיות וצדקה. [2] בשנת 1900 הקימה אמה את "הבית הגרמני לבילוי נשים וילדים", שם הייתה קתרין גזברית בהתנדבות משנת 1900 עד 1909. היא הקימה את האגודה הקהילתית בשכונת "איטליה הקטנה"בברוקלין בשנת 1905 והייתה נשיאה. חמש שנים לאחר מכן הפכה לאחת המנהלות הראשונות של בית הספר למסחר במנהטן, ארגון שביקש להכשיר נערות צעירות.

היא הפכה לארוסתו של הצייר האמריקני אדוארד טרומבול, כשגרה בלונדון בשנת 1911. באוגוסט 1911 התחתנה איתו בברוקלין בביתה. לאחר שהסתבר, כי אדוארד טרומבל כבר נשוי לאשה אחרת, הנישואים בוטלו והיא שבה ללונדון.

חינוך עריכה

דרייר למדה אמנות משנת 1895 עד 1897 בבית הספר לאמנות בברוקלין. בשנת 1900 למדה עם אחותה דורותיאה במכון פראט בפריז. היא נסעה לאירופה ולמדה במשך שנתיים עם מרי קווין ודורותיאה. כשחזרה, המשיכה בשיעורים פרטיים מהצייר וולטר שירולו, שהעניק לה בסיס איתן ביסודות האמנות ועודד אצלה ביטוי אינדיבידואלי. בשנת 1907 למדה דרייר אצל רפאל קולין בפריז.

קריירה עריכה

היא עברה לצ'לסי, לונדון, אנגליה בשנת 1909, והתגוררה בשכונה של אוסקר ווילד וג'יימס אבוט מקניל ויסלר. דרייר פגשה סופרים ואמנים באמצעות אליזבת רובינס, שהייתה אחותו של בעלה של מרגרט דרייר רובינס, ריימונד.

התערוכה הראשונה שלה בארצות הברית הייתה בגלריה מקבת בניו יורק. דרייר הציגה שני ציורי שמן בתערוכת הארמורי ב -1913, אגרטל כחול והשדרה הולנד.

 
קתרין דרייר, שדרת עצים ודמות, 1912. הוצג בתערוכת הארמורי

היא הייתה מתוסכלת מחוסר הכבוד שניתן לאמנות המודרנית המתפתחת. וסילי קנדינסקי ודושאן השפיעו שניהם על יצירתה, שהתממשה בדיוקן המופשט של מרסל דושאן שציירה בשנת 1918, וסימן את המעבר שלה לאמנות מודרנית.

באמצעות אספן האמנות וולטר ארנברג פגשה אמני אוונגרד מארצות הברית ואירופה כשהייתה מייסדת משותפת של אגודת האמנים העצמאיים בעיר ניו יורק. מרל דושאן היה דמות מרכזית בקבוצה והיא הפכה לפטרונו, חברה ובת זוגו. היא הציגה שתי עבודות בתערוכה השנתית הראשונה שלה (10 באפריל - 6 במאי 1917).

דרייר, דושאן והדאדיסט והסוריאליסט מאן ריי הקימו בשנת 1920 קבוצה ל"חקר וקידום האמנות המודרנית", כולל קוביזם, אקספרסיוניזם, דאדאיזם, פוטוריזם ואמנות באוהאוס. היא הייתה הכוח המניע את הארגון - באמצעות התמיכה הכספית והמאמצים לקידום המכירות.

היא קידמה אמנים באמצעות ההרצאות שערכה, תערוכות שארגנה ופרסומים שהוציאה. פעילותה קידמה את עבודותיהם של פול קליי, סטנטון מקדונלד-רייט, וסילי קנדינסקי, היינריך קמפנדונק, ז'אן מירו, דייוויד בורליוק, קזימיר מלביץ' ופרנאן לז׳ה. האגודה החזיקה את האוסף הקבוע הראשון של אמנות מודרנית בארצות הברית. האוסף ייצג 175 אמנים ויותר מ־800 יצירות.

בשנת 1926 היא חנכה את התערוכה הגדולה הראשונה של אמנות מודרנית באמריקה מאז תערוכת הארמורי, במוזיאון ברוקלין ב־1 בנובמבר 1926 עד 10 בינואר 1927, שלוש שנים לפני שהמוזיאון לאמנות מודרנית הוקם. היא ביקרה בסטודיו של פיט מונדריאן בפריז ורכשה את אחד הציורים שלו לתערוכה.

היא כתבה ספר על האמנות המערבית המודרנית בעידן החדש, שיצא לאור בשנת 1923 ושיקף את נקודת מבטה, בהשראת קנדינסקי, שראתה "צורה כביטוי חיצוני למשמעות רוחנית פנימית." בשנים 1930 ו -1931 הרצתה בבית הספר החדש למחקר חברתי ובבית הספר ראנד. בשנת 1933 נערכה רטרוספקטיבה של עבודותיה באקדמיה לאמנויות בניו יורק. היא תמכה באמנים עמיתים, כולל עזרה בפרסום ועל ידי הפיכתה לפטרונם.

אגודת האמנים העצמאיים עריכה

 
קתרין דרייר, מופשט בהשפעת מרסל דושאן, 1918

דרייר הקימה את בית המלאכה הקואופרטיבי בשנת 1914 בעקבות התגובה הקשה לתערוכת הארמורי. הקולקטיב היה קצר מועד, אולם בתקופתו הם ציירו ציורי קיר, ארגנו תערוכות והציעו סדנאות. בשנת 1916 סייעה דרייר בהקמת האגודה של אמנים עצמאיים, שם פגשה את מרסל דושאן עמו הייתה לה ידידות לכל החיים.

דושאן התפטר, למורת רוחה של דרייר, כמנהל האגודה לאחר שסירבו להציג את "מזרקה" (המשתנה"). בעקבות זאת, בשנת 1920, ייסדו דרייר, דושאן, ומאן ריי את האגודה "Société Anonyme".

האגודה החדשה שמה לה למטרה להפיץ את הרעיונות של המודרניזם, בעזרת הרצאות, קונצרטים, פרסומים ותערוכות של אמנות מודרנית. דושאן ודרייר העבירו את אוסף האמנות של Société Anonyme לאוניברסיטת ייל בשנת 1941.

בשנת 1950 פרסמו דושאן ודרייר קטלוג של עבודות של "Société Anonyme" שנתרמו לייל. הארגון הסתיים במלאת 30 שנה בשנת 1950, ושלושת המייסדים פירקו אותו רשמית.

שנים מאוחרות יותר ומוות עריכה

מצבה הבריאותי של דרייר החל להתדרדר, לאחר שחלתה בערך בשנת 1942, אך היא המשיכה לעבוד, העבירה הרצאות וכתבה.

היא נפטרה ב־29 במרץ 1952 במילפורד קונטיקט כתוצאה משחמת הכבד, שלא נבעה מאלכוהול.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קתרין סופי דרייר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Carol Kort, Liz Sonneborn, A to Z of American Women in the Visual Arts, Infobase Publishing, 2014-05-14, ISBN 978-1-4381-0791-2. (באנגלית)
  2. ^ Barbara Sicherman, Carol Hurd Green, Notable American Women: The Modern Period : a Biographical Dictionary, Harvard University Press, 1980, ISBN 978-0-674-62733-8. (באנגלית)
  3. ^ Barbara Sicherman, Carol Hurd Green, Notable American Women: The Modern Period : a Biographical Dictionary, Harvard University Press, 1980, ISBN 978-0-674-62733-8. (באנגלית)