קתרינה מבולוניה

קתרינה מבולוניהאיטלקית: Caterina da Bologna;‏ 8 בספטמבר 1413 - 9 במרץ 1463), נזירה ואמנית, קדושה של הכנסייה הקתולית.

קתרינה מבולוניה
Caterina da Bologna
קתרינה מבולוניה-איור מהמאה ה-15 של ג'וליימו ג'ירלדי
קתרינה מבולוניה-איור מהמאה ה-15 של ג'וליימו ג'ירלדי
לידה 8 בספטמבר 1413
בולוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 במרץ 1463 (בגיל 49)
בולוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
קדוש עבור הכנסייה הקתולית
ביאטיפיקציה 1524, בזיליקת פטרוס הקדוש הישנה, קריית הוותיקן על ידי קלמנס השביעי
קאנוניזציה 22 במאי 1712, בזיליקת פטרוס הקדוש, קריית הוותיקן על ידי קלמנס האחד עשר
חג 9 במרץ
פטרונית של בולוניה, אמנים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חיים[1].עריכה

קתרינה דה ויגרי (Catherine de' Vigri), לימים קתרינה הקדושה מבולוניה, נולדה בבולוניה, איטליה. הוריה בנוונוטה ממוליני מבולוניה וג'ובאני ויגרי מפרארה, היו מבני האצולה, כל אחד בעירו. האב ג'ובאני היה דוקטור למשפטים שפעל בשרותו של ניקולו השלישי, המרקיז של פרארה. קתרינה עצמה עברה בגיל 12 לחצר כ"נערת חצר" של מרגריטה דאסטה בתו של הנסיך, כך זכתה לחינוך מעולה: קרוא וכתוב, מוזיקה, ציור וקליגרפיה. בשנת 1427, כשהייתה בת 15, נפטר אביה ואמא נישאה בשנית. קתרין עזבה את חצר הנסיכות והצטרפה בפרארה לקהילת נשים דתיות. קהילה שקיימה בצורה רופפת את התקנון האוגוסטיני אף על פי שלא השתייכה לאף מסדר נזירות. אולם במהרה נקלעה שם למאבק תאולוגי קשה ומכוער בין תומכי התקנון האוגוסטיני לבין המבקשים לעבור לתקנון הפרנציסקני ולהצטרף רשמית למסדר הפרנציסקני של מסדר קלרה הקדושה. מאבק זה נמשך 5 שנים עד שב-1432 האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי התיר את המעבר. אבל קתרינה התעמתה כל חייה עם התחושות הקשות שהטביע בה מאבק זה.

בעקבות ההיתר האפיפיורי הצטרפה, בגיל 19, למנזר קלרה הקדושה שבפרארה. במנזר עבדה ככובסת, תופרת ואופה. אבל במקביל עסקה גם בציור וכתבה שירים באיטלקית ובלטינית.

ב-1456 הוזמנה לחזור לבולוניה להקים שם מנזר של מסדר קלרה הקדושה ולעמוד בראשו כאם המנזר. בתפקידה זה הביאה להרחבה מהירה של המסדר.

חזיונות ומעשי ניסיםעריכה

בספרה "שבעת כלי הנשק למאבק הרוחני" (Le Sette Armi Spirituali) מתוארים חזיונותיה בהם פגשה את האלוהים ואת השטן. באחד מחזיונותיה מרים אם ישו הציגה בפניה את ישו התינוק. בחיזיון אחר ישבה לצידו של אלוהים ביום הדין. השטן הופיע בחזיונות מחופש לאנה הקדושה אמא של מרים או לישו על הצלב.

לתפילותיה ייחסו את הצלת בולוניה מהתקיפה של דוכסות מילאנו וכן את הצלתה של בעלת חסותה מרגריטה דאסטה מנישואים כפויים. מעשי נס נוספים קשורים לגופתה.

מותה וקבורתהעריכה

קתרין נפטרה ונקברה זמנית ב-9 במרץ 1463. כעבור שבועיים גופתה הוצאה מהקבר הזמני והועברה לקפלת קלרה הקדושה (Cappella della Santa) ליד כנסיית קורפוס דומיני. על פי המסורת התרחשו מעשי נס ליד הקבר הזמני, ובנוסף לכך גופתה נמצאה שלמה ומבושמת.

הגופה מוצגת בכנסיית קורפוס דומיני כשהיא ישובה ומולבשת בבגדי הנזירות.

כתביה ויצירותיהעריכה

 
קתרינה מבולוניה: "אורסולה הקדושה ונערותיה"
 
קתרינה מבולוניה: "מריה וישו התינוק"

כתביםעריכה

עבודתה החשובה ביותר היא המסה על "שבעת כלי הנשק למאבק הרוחני" (Le Sette Armi Spirituali). נכתבה לראשונה, כנראה, ב-1438 בהמשך תוקנה והורחבה בין 1450 ל-1456. המסה כוללת גם תיאורים ארוכים של חזיונותיה. המסה הודפסה רק לאחר מותה, לראשונה ב-1475. בהמשך, במהלך המאות ה-16 וה-17, יצאו 21 מהדורות נוספות, כולל תרגומים ללטינית (את החיבור כתבה באיטלקית), אנגלית, גרמנית, ספרדית, צרפתית, ופורטוגזית.

ציורעריכה

קתרינה התרכזה בנושאים דתיים, בעיקר ציירה מיניאטורות, אבל גם תמונות גדולות. בין אלו ציור משנת 1456 של הקדושה אורסולה, השמור בגלריית האקדמיה בוונציה. יצירות נוספות נמצאות באותה גלריה וכן בחדר האוצר (Santuario) של כנסיית קורפוס דומיני שבבולוניה ובמוזיאונים נוספים באיטליה ובספרד. קתרינה ציירה גם פרסקאות, מהן לא נותר שריד.

הליך הקדשתהעריכה

בבולוניה, העיר שלה, קתרינה דה ויגרי הייתה נערצת כקדושה כבר שלוש מאות שנה לפני הכרזתה הרשמית על ידי האפיפיור.

ההכרה הרשמית בה כקדושה של הכנסייה הקתולית החלה בשנת 1524 כאשר האפיפיור קלמנט השביעי הכריז עליה כ"מבורכת". ההליך הסתיים ב-22 במאי 1712 כאשר האפיפיור קלמנס האחד עשר הכריז עליה כקדושה.

היא הקדושה הפטרונית של האמנים ושל עירה בולוניה. יום החג שלה הוא ה-9 במרץ.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קתרינה מבולוניה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ המידע על תקופת חייה משתנה בין המקורות, הערך נכתב בעיקר על פי המידע באתרי Santi Beati ו-Monastic Matrix/