פתיחת התפריט הראשי

קתרינה שראטגרמנית: Katharina Schratt‏; 11 בספטמבר 1853 - 17 באפריל 1940) הייתה שחקנית אוסטרית, אשר בשל מערכת היחסים הארוכה שלה עם פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה נודעה בכינוי "הקיסרית הלא מוכתרת של אוסטריה".

קתרינה שראט
Katharina Schratt
Katharina Schratt Rollenbild.jpg
לידה 11 בספטמבר 1853
באדן, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באפריל 1940 (בגיל 86)
וינה, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שראט נולדה ב-11 בספטמבר 1853 בעיר באדן שבאימפריה האוסטרית. היא הייתה בתו היחידה של סוחר בשם אנטון שראט (1804-1883). היו לה שני אחים. מילדות היא החלה להתעניין בתיאטרון וחלמה להיות שחקנית. הוריה ניסו להניא אותה משאיפתה ושלחו אותה ללמוד בפנימייה בקלן, צעד שרק הגביר את תשוקתה. בסופו של דבר נכנעו הוריה ושלחו אותה לווינה לקחת שיעורי משחק. בגיל 17 היא הופיעה לראשון בבאדן עיר הולדתה.

ב-1872 היא הצטרפה לתיאטרון המלכותי בברלין ותוך זמן קצר זכתה להצלחה ולפרסום. לאחר מספר חודשים היא עזבה את גרמניה בעקבות בקשה של וינאים רבים שתצטרף לתיאטרון בווינה. עד מהרה היא הפכה לשחקנית המובילה בווינה. ב-1879 היא נישאה לקצין ההונגרי הברון מיקלוש קיס דה איטבה (1852-1909). היא ילדה לו בן אחד, אנטון (1880-1970) אולם התגרשה ממנו זמן קצר לאחר מכן.[1] שראט עשתה מספר הופעות ברחבי העולם ובין היתר הופיעה בניו יורק לפני שהחלה לעבוד בבורגתיאטר. היא הייתה אחת השחקניות המפורסמות ביותר באוסטריה לפני שפרשה ב-1900 בעקבות חילוקי דעות עם מנהל התיאטרון.[2]אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה הזמין אותה להיפגש עמו בארמון הארכיבישוף בקרומייז'יז', ופרדיננד הראשון, מלך בולגריה היה ידיד קרוב שלה.

הופעותיה של שראט בבורגתיאטר משכו את תשומת לבו של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, ועד מהרה הוא החל להיפגש עם שראט. יש הטוענים שלמעשה הייתה זו אשתו של פרנץ יוזף, הקיסרית סיסי אשר עודדה את הקשר בין בעלה לבין שראט הצעירה ממנו בעשרים שנה.[3] באותה תקופה נהגה סיסי לצאת למסעות ארוכים, וחיפשה מי שיעודד וישעשע את בעלה בהיעדרה.[4] אחרי רציחתה של סיסי ב-1898 העמיקו היחסים ביניהם. הקיסר בנה עבורה וילה ליד ארמון שנברון, ועוד אחת בבאד אישל, וכן שילם את כל חובות ההימורים שלה. ב-1900 היא ירשה גם וילה נוספת ברינגשטראסה ממש מול האופרה של וינה.

מערכת היחסים בין שראט לקיסר נמשכה כ-34 שנים עד מותו של הקיסר בנובמבר 1916. עם זאת, לא ברורים טיב יחסיהם. יש הסוברים ששראט הייתה מאהבת במשרה מלאה של הקיסר, בעוד אחרים סבורים שיחסים אלו היו אפלטוניים בלבד וכי הקיסר הבודד ושבע הטרגדיות היה זקוק למי שיתמוך בו נפשית.[5] שראט עצמה טענה ש"מעולם לא הייתי פומפדור". לאחר מותו של הקיסר היא התגוררה בווילה שלה ברינגשטראסה, וב-1920 שיחקה בסרט הגרמני "מלחמת השושן" (Der Ochsenkrieg). בשנות השלושים היא הוטרדה בידי עיתונאים וסופרים בבקשה שתכתוב את סיפור חייה. עם זאת, היא סרבה בטענה ש"אני שחקנית, לא סופרת. ואין לי מה לומר". בשנותיה האחרונות היא נעשתה דתייה מאוד. היא נפטרה ב-17 באפריל 1940 בגיל 86.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קתרינה שראט בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Murad, Antol (1968). Franz Joseph I of Austria and His Empire, Empress Elizabeth: Irvington Pub; First Edition. p. 115.
  2. ^ Merkle, Ludwig (2003). Sissi, the tragic empress: the story of Elisabeth of Austria, Stiebner Verlag GmbH. p. 97.
  3. ^ Murad, Antol (1968). Franz Joseph I of Austria and His Empire, Empress Elizabeth: Irvington Pub; First Edition. p. 114.
  4. ^ Merkle, Ludwig (2003). Sissi, the tragic empress: the story of Elisabeth of Austria, Stiebner Verlag GmbH. pp. 97–98.
  5. ^ תמירה צדקיהו-חסון, ‏טיול באירופה בעקבות הנסיכה סיסי, באתר GoTravel