ראג'ה
ערך מחפש מקורות | |
רָאגָ'ה (בסנסקריט: राजा) הוא תואר למונרך המקובל בתת-היבשת ההודית. המקבילה הנשית היא "רני" או "ראני". שליטים מסוימים נתנו לעצמם את התואר הזה כאמצעי להאדיר את יוקרתם בקרב נתיניהם. המילה מַהָא-רָאגָ'ה (תרגום מילולי - מלך גדול; המקבילה הנשית: מהא-ראני) מרמזת על ראג'ה שכבש ראג'ות אחרים, ובכך הפך ל"שליט אדיר".
המלה משמשת בהודו כדי להבדיל בין שליט הינדי לבין נוואב (Nawab) (אנ') או שאה מוסלמי, ונמצאת עדיין בשימוש נרחב שם. בהודו היו גם שליטים בעלי מעמד דומה שנקראו "חאן" ו"ניזאם". התארים השונים שימשו את שלטי המדינות הנסיכותיות בהודו הבריטית, ועד 1969 העניקה ממשלת הודו מענקים קבועים לשליטים התורשתיים הללו, למרות שסמכותם השלטונית נלקחה.
מכניסת חוקת הודו לתוקף ב־26 בינואר 1950 ועד לחקיקת חוק ארגון מחדש של המדינות בספטמבר 1956 בראשות מדינות שהיו בעבר מדינות נסיכותיות ("מדינות חלק ב'") עמד ראג'פורק, שהיה בעל מעמד מקביל למושל.
מדינת ראג'סטאן קרויה מדינת המלכים כיוון שהיא נוצרה מאיחוד מדינות נסיכותיות שבראשן עמדו ראג'ות.
מקור המילה הוא במילה הפרסית העתיקה Raz וניתן למצוא שרידים שלה גם בניבים ושמות בערבית (רָאזָה למשל באיראן ועיראק). המילה התפשטה גם לשפות דרום-מזרח אסיה. בתאילנד הגרסה היא רָאט (râ:t) או רָאטְצַ'- בסמיכות (-râtchá) למלך והמלך "הגדול" נקרא מַהָארָאט (máhǎ:râ:t).
שליט הממלכה המלאית פרליס ידוע עד היום כ"ראג'ה של פרליס". הראג'ות הלבנים של סרווק בבורנאו היו ג'יימס ברוק והשושלת שלו.