ראדו לופו

פסנתרן רומני

ראדו לופורומנית: Radu Lupu; ‏30 בנובמבר 1945 בגאלאץ, רומניה17 באפריל 2022[1][2]) היה פסנתרן יהודי רומני שהתיישב בבריטניה ובשווייץ. הוכר כאחד מגדולי הפסנתרנים בדורו[3][4][5].

ראדו לופו
Radu Lupu
Radu Lupu-20120428-RM-181610.jpg
לופו בהופעה בגרמניה, 2012
לידה 30 בנובמבר 1945
גאלאץ, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באפריל 2022 (בגיל 76)
לוזאן, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות רומניה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 17 באפריל 2022 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דקה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אליזבת וילסון
דליה בוגארין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
עטיפת אלבום של ראדו לופו

לופו הקליט אלבומים רבים. הוא היה מועמד לשני פרסי גראמי וזכה באחד, ב־1996, עבור אלבום שכלל שתי סונטות לפסנתר של שוברט[6]. בין אותות הכבוד שקיבל היה מפקד (CBE) במסדר האימפריה הבריטית.

חייועריכה

ראדו לופו נולד לעורך הדין מאיר ולמורה אנה לבית גאבור. בגיל שש החל ללמוד נגינה בפסנתר, ובגיל 12 הופיע לראשונה בתוכנית מלאה של יצירות שהלחין בעצמו. בגיל 14 זכה במלגה והחל ללמוד בקונסרבטוריון של בוקרשט, שם למד בין שאר אצל מורתו של דינו ליפאטי. בשנת 1961 זכה במלגה ללימודים בקונסרבטוריון של מוסקבה, שם למד אצל היינריך נויהאוס ובהמשך אצל סטניסלב נויהאוס, עד שנת 1969. הוא זכה בפרס ראשון בשלוש תחרויות: ואן קלייברן (Van Cliburn) בשנת 1966, תחרות אנסקו (Enescu) הבינלאומית בשנת 1967, והתחרות הבינלאומית של לידס בשנת 1969. בשנת 1989 זכה בפרס "אוויאטי" היוקרתי של אגודת המבקרים האיטלקית.

ראדו לופו הוזמן דרך קבע לנגן עם כל התזמורות הגדולות בעולם, ביניהן הפילהרמונית של ברלין, (שאיתה פתח את פסטיבל זלצבורג 1986, בניצוח ריקרדו מוטי), תזמורת הקונצרטחבאו ההולנדית, כל התזמורות החשובות של לונדון, וכל התזמורות האמריקאיות הגדולות. הופעתו הראשונה החשובה בארצות הברית הייתה בשנת 1972, עם תזמורת קליבלנד ודניאל בארנבוים בניו יורק ועם התזמורת הסימפונית של שיקגו וקרלו מריה ג'וליני. לופו ניגן בכל פסטיבלי המוזיקה החשובים והיה אורח קבוע בפסטיבל זלצבורג ובפסטיבל לוצרן.

ביוני 2019 הצהיר על רצונו לסיים את הקריירה האמנותית שלו בתום אותה עונה.

לופו מיעט במתן ראיונות לכתבים מחשש לעיוות דבריו או לציטוטים מחוץ להקשרם. היה נשוי פעמיים. נישא לראשונה לצ'לנית אליזבט וילסון ב-1971. התגורר בלוזאן עם רעייתו השנייה, דליה, ילידת רומניה, כנרית בתזמורת המקומית.

לופו נפטר בלוזאן לאחר מחלה ממושכת, בגיל 76.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ראדו לופו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Radu Lupu dead and obituary, Romanian pianist - cause of death, MRandom News, ‏18 באפריל 2022 (באנגלית)
  2. ^ CODALARIO, Muere Radu Lupu, una leyenda del piano, www.codalario.com (בספרדית)
  3. ^ ‏Happy 70th birthday, Radu Lupu, באתר גרמופון, ‏30 בנובמבר 2015, בדיקה אחרונה ב־18 באפריל 2022
  4. ^ ‏A CACHE OF RARE GEMS, באתר שיקגו טריביון, 13 בפברואר 1994, בדיקה אחרונה ב־18 באפריל 2022
  5. ^ Alex Ross, ‏Alex Ross: The Rest Is Noise, באתר therestisnoise.com, בדיקה אחרונה ב־18 באפריל 2022
  6. ^ היסטוריית גראמי של ראדו לופו, באתר גראמי, בדיקה אחרונה ב־18 באפריל 2022