ראדו לופו
ראדו לופו (ברומנית: Radu Lupu; 30 בנובמבר 1945 בגאלאץ, רומניה – 17 באפריל 2022[1][2]) היה פסנתרן יהודי רומני שהתיישב בבריטניה ובשווייץ. הוכר כאחד מגדולי הפסנתרנים בדורו[3][4][5].
 | |
| לופו בהופעה בגרמניה, 2012 | |
| לידה |
30 בנובמבר 1945 גאלאץ, רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
16 באפריל 2022 (בגיל 76) לוזאן, שווייץ |
| מוקד פעילות |
רומניה, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
הקונסרבטוריון של מוסקבה |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
רומנית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| חברת תקליטים |
דקה רקורדס |
| בן או בת זוג |
אליזבת וילסון דליה בוגארין |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
לופו הקליט אלבומים רבים. הוא היה מועמד לשני פרסי גראמי וזכה באחד, ב־1996, עבור אלבום שכלל שתי סונאטות לפסנתר של שוברט[6]. בין אותות הכבוד שקיבל היה מפקד (CBE) במסדר האימפריה הבריטית.
חייו עריכה
ראדו לופו נולד לעורך הדין מאיר ולמורה אנה לבית גאבור. בגיל שש החל ללמוד נגינה בפסנתר, ובגיל 12 הופיע לראשונה בתוכנית מלאה של יצירות שהלחין בעצמו. בגיל 14 זכה במלגה והחל ללמוד בקונסרבטוריון של בוקרשט, שם למד בין שאר אצל מורתו של דינו ליפאטי. בשנת 1961 זכה במלגה ללימודים בקונסרבטוריון של מוסקבה, שם למד אצל היינריך נויהאוס ובהמשך אצל בנו, סטניסלב נויהאוס, עד שנת 1969. הוא זכה בפרס ראשון בשלוש תחרויות: ואן קלייברן (Van Cliburn) בשנת 1966, תחרות אנסקו (Enescu) הבינלאומית בשנת 1967, והתחרות הבינלאומית של לידס בשנת 1969. בשנת 1989 זכה בפרס "אוויאטי" היוקרתי של אגודת המבקרים האיטלקית.
ראדו לופו הוזמן דרך קבע לנגן עם כל התזמורות הגדולות בעולם, ביניהן הפילהרמונית של ברלין (שאיתה פתח את פסטיבל זלצבורג 1986, בניצוח ריקרדו מוטי), תזמורת הקונצרטחבאו ההולנדית, כל התזמורות החשובות של לונדון, וכל התזמורות האמריקאיות הגדולות. הופעתו הראשונה החשובה בארצות הברית הייתה בשנת 1972, עם תזמורת קליבלנד ודניאל בארנבוים בניו יורק ועם התזמורת הסימפונית של שיקגו וקרלו מריה ג'וליני. לופו ניגן בכל פסטיבלי המוזיקה החשובים והיה אורח קבוע בפסטיבל זלצבורג ובפסטיבל לוצרן.
ביוני 2019 הצהיר על רצונו לסיים את הקריירה האמנותית שלו בתום אותה עונה.
לופו מיעט במתן ראיונות לכתבים מחשש לעיוות דבריו או לציטוטים מחוץ להקשרם. היה נשוי פעמיים. נישא לראשונה לצ'לנית אליזבט וילסון ב-1971. התגורר בלוזאן עם רעייתו השנייה, דליה, ילידת רומניה, כנרת בתזמורת המקומית.
לופו נפטר בלוזאן לאחר מחלה ממושכת, בגיל 76.
קישורים חיצוניים עריכה
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ Radu Lupu dead and obituary, Romanian pianist - cause of death, MRandom News, 18 באפריל 2022 (באנגלית)
- ^ CODALARIO, Muere Radu Lupu, una leyenda del piano, www.codalario.com (בספרדית)
- ^ Happy 70th birthday, Radu Lupu, באתר גרמופון, 30 בנובמבר 2015, בדיקה אחרונה ב־18 באפריל 2022
- ^ A CACHE OF RARE GEMS, באתר שיקגו טריביון, 13 בפברואר 1994, בדיקה אחרונה ב־18 באפריל 2022
- ^ Alex Ross, Alex Ross: The Rest Is Noise, באתר therestisnoise.com, בדיקה אחרונה ב־18 באפריל 2022
- ^ היסטוריית גראמי של ראדו לופו, באתר גראמי, בדיקה אחרונה ב־18 באפריל 2022