ראדיביליב
ראדיביליב (באוקראינית: Радивилів; בפולנית: Radziwiłłów, ראדזיבילוב) היא עיר קטנה במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, על גדת נהר סלוניבקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
| |||
 | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 רובנו | ||
| שטח | 5.06 קמ"ר | ||
| גובה | 221 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 10,487 (2011) | ||
| קואורדינטות | 50°07′N 25°15′E / 50.117°N 25.250°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| http://mrada.ucoz.ua/ | |||
תולדות היישוב עריכה
העיר החלה ככפר בבעלות משפחת רדזיוויל, אשר באמצע המאה ה-16 הפך ליישוב עירוני. בחלוקת פולין בסוף המאה ה-18 נכללה העיר בתחום האימפריה הרוסית, ולאחר מלחמת העולם הראשונה, ובהתאם להסכם ריגה, נכללה בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה. בין השנים 1939 ו-1992, תחת שלטון ברית המועצות, נקראה העיר צ'רוונוארמיסק (Червоноармійськ ;Chervonoarmiysk).
יהודי ראדיביליב עריכה
התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיר הוא משנת 1578. במהלך גזירות ת"ח ות"ט נפגעה קשות הקהילה ביישוב, אך זו שוקמה בהמשך. בשנת 1897 נמנו בעיר 4,322 יהודים, ואלו נטלו חלק מרכזי בפיתוחה הכלכלי והתעשייתי.
בקיץ 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נמצאה העיר בחזית הלוחמה, ורבים מיהודיה עזבו אותה[1]. לאחר המלחמה נאלצו יהודי העיר ששבו אליה לשלם דמי כופר לכנופיות האוקראיניות ולחיילי הצבא הכחול.
בין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-3,000 יהודים, כמחצית מתושביה, והתקיימה בה פעילות ציוניות, תוך קיום בית ספר עברי ותלמוד תורה. פעילות זו נאסרה עם כיבוש האזור בידי הסובייטים בספטמבר 1939, תוך הגליית 12 משפחות יהודיות עשירות מהעיירה לעומק ברית המועצות.
בשואה עריכה
ב-27 ביוני 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיר בידי הגרמנים, ואלו הטילו על יהודיה גזירות שונות, ובהן חובת ענידת סרט זרוע, החרמת רכוש וגיוס לעבודות כפייה. ב-15 ביולי 1941 הוציאו הגרמנים להורג 28 יהודים מהעיר, ובסוף פברואר 1942 נרצחה קבוצת עובדי כפייה יהודים בעיר.
ב-9 באפריל 1942 רוכזו כ-2,600 יהודי העיר בגטו מוקף גדר תיל שהוקם בה, אשר חולק לשניים - ל"יעילים" ול"בלתי יעילים". ב-29 במאי 1942 רצחו אנשי ס"ס ושוטרים אוקראינים את כ-1,500 יושבי גטו ה"לא יעילים" מחוץ לעיר.
ב-6 באוקטובר 1942 נרצחו בבורות ירי גם כל יושביו גטו ה"יעילים". בשעת האקציה התאבדו 11 מיושבי הגטו. כ-200 יהודים שניסו להימלט מהמקום, נתפסו ברובם, ונרצחו.
ספר יזכור עריכה
- יעקב עדיני (עורך), ראדזיווילוב: ספר זיכרון, תל אביב: ארגון יוצאי ראדזיווילוב בישראל, תשכ"ז 1966. (ספר יזכור לקהילת ראדזיווילוב, בספריית העיר ניו יורק)
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ראדיביליב- ספר יזכור לקהילת ראדזיווילוב, בספריית העיר ניו יורק
- רדזיווילוב באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- רדזיווילוב (Radziwiłłów), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "ראדיביליב", באתר JewishGen (באנגלית)
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), ראדזיבילוב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1452–1454), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
רדזיווילוב (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ להרחבה על רדזיבילוב ויהודיה במלחמה הגדולה, ראו: ש. אנ-סקי, חורבן היהודים בפולין, גליציה ובוקובינה (תרגם: ש"ל ציטרון), ברלין: הוצאת שטיבל, תרפ"ט–1929. עמ' 97 ואילך.