פתיחת התפריט הראשי

ראובן כצנלסון

רופא ואיש ציבור ישראלי, ניהל בעבר את בית החולים הדסה

ד"ר ראובן כצנלסון, (1890-1953), רופא ואיש ציבור, ממניחי היסוד לרפואה הציבורית[1] ולעבודה הסוציאלית בארץ-ישראל, מנהל בפועל של בית החולים הדסה (תל אביב), (1925) - (1926), הקים את קופת חולים עממית[2] והיה שלישו של יוסף טרומפלדור.

ראובן כצנלסון
אין תמונה חופשית
לידה 1890
בוברויסק, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1953 (בגיל 63 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע רופא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ראובן כצנלסון נולד בבוברויסק בפלך מינסק ב- רוסיה הלבנה בתחום המושב של האימפריה הרוסית, לאביו, ניסן אשר עסק בסחר עצים ובעסקי ספנות והיה גם פעיל בחיי הציבור של הקהילה היהודית, ולאימו זלדה. היו לו שלושה אחים: שמואל הבכור, אברהם (מחותמי מגילת העצמאות) ויוסף הצעיר, ושתי אחיות, רחל (שהייתה לימים אשת נשיאה השלישי של מדינת ישראל, זלמן שזר) ופרידה. המשפחה הייתה מסורתית.

את חינוכו קיבל בחדר מתוקן, בגמנסיה הממשלתית בזלוטונושה ובבוברויסק. למד במכון למדעי המסחר בקייב. עבר קורס בבית הספר לרפואה טרופית ולהיגינה בלונדון.

מנערותו היה פעיל בתנועה הציונית. בשנת 1906 חבר מפלגת ס"ס (ציונים טריטוריאליים) וב"אגודות חובבי שפת עבר" וחבר אגודת הסטודנטים הציונית "החבר" בקיוב. כחבר ההגנה נפצע בפוגרום בזלוטונושה באוקטובר 1905.

בשנת 1914 עלה לארץ-ישראל.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה בגירוש תל אביב, גורש מן הארץ, התקרב ליוסף טרומפלדור[3] באלכסנדריה והתנדב לגדוד נהגי הפרדות בגליפולי. עם פירוק הגדוד השתחרר בתואר סרג'נט מייג'ור.

בשנת 1916 עזב את אלכסנדריה ונסע לז'נבה, שם היה פעיל בהסתדרות הסטודנטים "השחר".

בשנת 1918 נשא לאשה את בת-שבע לבית נגל, (1897-1988) אשר בשנים 1951 - 1955 כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת הציונים הכלליים.

בשנת 1920 הוזמן על ידי הד"ר יצחק א.מ. רובינוב, מנהל "הדסה", הראשון[4] לנהל את מחלקת הסטטיסטיקה, של בית החולים.

ב־1921 נבחר ליו"ר ועד עובדי "הדסה" ומזכיר בית החולים.

בשנים 1922–1930 היה סגן מנהל "הדסה" ובשנים 1925–1926 מנהל בפועל של בית החולים.

במרס 1931 קרא כצנלסון לייסד "קופת חולים עממית" בחסות הדסה, שתפעיל שירותי בריאות במושבות למי שאינם רוצים להיות חברים בקופת חולים כללית. ההצעה זכתה לתמיכתה המיידית של התאחדות האיכרים, ובנובמבר 1931 קיבלה קופת חולים עממית את אישור ועדת הבריאות ותחומי פעולתה הוגדרו.[5] כצנלסון נבחר למנהלה הראשון של הקופה החדשה, קופת חולים עממית.[6]

בשנת 1931 נפגש עם זאב ז'בוטינסקי בפריז.[7]

משנת 1931 הצטרף לברית הציונים הכלליים. שמש חבר הוועד המרכזי, המועצה הארצית ויו"ר הוועד של ה"ברית" בירושלים. חבר הוועד של הסתדרות "ישורון" בירושלים. יו"ר של ארגון החיילים המשוחררים,.[8] סגן מנהל המפקד הממשלתי בשנת 1931, חבר ועד קהילת ירושלים, יו"ר הוועד המפקח של הגימנסיה העברית בירושלים במשך עשר שנים.

בשנת 1934 היה כצנלסון מיוזמי הפתיחה המחודשת של בית החולים ע"ש שוויצר בטבריה[9]

כצנלסון היה מרכז הליגה למלחמה בשחפת, חבר הוועד המנהל לבי"ח ע"ש שווייצר בטבריה, חבר המועצה הארצית של ברית הציונים הכלליים.

כצנלסון נשלח לקפריסין לחלק מזון ומצרכים אחרים למעפילים שגורשו שמה מנמל חיפה באוגוסט 1946.

נפטר בשנת 1953.

משפחתועריכה

אחיו ואחיותיו :

רעייתו:

ילדיו :

נכדו:

  • דוד תמיר, נהרג בתאונת טיסה במסגרת שירותו כטייס בחיל האוויר.

הנצחתועריכה

רחבת ראובן כצנלסון - על-שם ד"ר כצנלסון ראובן, מנהל קופ"ח עממית. קופת החולים של המושבות בשנות ה-30. קופת החולים הראשונה בנתניה. לאחר זמן שונה שמה לקופ"ח מאוחדת. שם היה הסניף הראשי של קופ"ח. נמצא ברחוב בקמן בנימין.[10]

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "ראובן כצנלסון", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 306
  2. ^ בשנת 1974 התאחדה קופת חולים עממית עם קופת חולים של הציונים הכלליים, כך נוצרה קופת חולים מאוחדת.
  3. ^ ב-6 ביוני 1924 ביקר כצנלסון עם אשתו בחצר תל-חי וחתם בספר האורחים http://www.naormor.co.il/page.asp?id=53
  4. ^ ד"ר יצחק א.מ. רובינוב היה המנהל הראשון של בית החולים הדסה בשנים 1919–1922, נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 384
  5. ^ שפרה שורץ, "קופת-חולים הכללית" - עיצובה והתפתחותה כגורם המרכזי בשירותי הבריאות בארץ-ישראל, פרק עשירי : "קופת-חולים וההסתדרות", פרק משנה :"קופת חולים ככלי פוליטי בידי ההסתדרות ומפא"י בשנות ה-30", סעיף : פוליטיקה והחברות בקופת-חולים, עמוד 168
  6. ^ יהושע בן אריה, (עורך), "ירושלים בתקופת המנדט - העשייה והמורשת", פרק : התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", (פרופ' שמואל ניסן), הוצאת יד בן צבי, 2003, עמוד 311
  7. ^ http://www.jabotinsky.org/ארכיון/חיפוש-פשוט/פריט-ארכיון/?itemId=148183
  8. ^ ארגון החיילים המשוחררים http://veterans.haifa.ac.il/index.php?option=com_content&view=article&id=202&Itemid=38
  9. ^ פתיחת בית החולים שוויצר "ביישוב טבריה", בן שמואל, 24 ביולי 1934
  10. ^ כצנלסון ראובן (רחבת) באתר מורשת נתניה