ראובן כצנלסון
ראובן כצנלסון, (1890 - 31 ביולי 1977), היה ד"ר למדעי המדינה ואיש ציבור, ממניחי היסוד לעבודה הסוציאלית בארץ ישראל, מנהל בפועל של בית החולים הדסה (תל אביב), (1925) - (1926), הקים את קופת חולים עממית[1] והיה שלישו של יוסף טרומפלדור.
 | |
| לידה |
1890 בוברויסק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
31 ביולי 1977 (בגיל 87 בערך) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות סנהדריה |
| מדינה |
ישראל |
| מפלגה |
הציונים הכלליים |
  | |
קורות חיים
עריכהראובן כצנלסון נולד בבוברויסק בפלך מינסק ברוסיה הלבנה בתחום המושב של האימפריה הרוסית לזלדה וניסן, אשר עסק בסחר עצים ובעסקי ספנות והיה גם פעיל בחיי הציבור של הקהילה היהודית. המשפחה הייתה מסורתית.
את חינוכו קיבל בחדר מתוקן, בגמנסיה הממשלתית בזלוטונושה ובבוברויסק. למד במכון למדעי המסחר בקייב. עבר קורס בבית הספר לרפואה טרופית ולהיגינה בלונדון.
מנערותו היה פעיל בתנועה הציונית. בשנת 1906 חבר מפלגת ס"ס (ציונים טריטוריאליים) וב"אגודות חובבי שפת עבר" וחבר אגודת הסטודנטים הציונית "החבר" בקיוב. כחבר ההגנה נפצע בפוגרום בזלוטונושה באוקטובר 1905.
בשנת 1914 עלה לארץ ישראל.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה בגירוש תל אביב, גורש מן הארץ, התקרב ליוסף טרומפלדור[2] באלכסנדריה, והתנדב לגדוד נהגי הפרדות בגליפולי. עם פירוק הגדוד השתחרר בתואר סרג'נט מייג'ור.
בשנת 1916 עזב את אלכסנדריה ונסע לז'נבה, שם היה פעיל בהסתדרות הסטודנטים "השחר".
בשנת 1918 נשא לאשה את בת-שבע לבית נגל.
בשנת 1920 הוזמן על ידי הד"ר יצחק מקס רובינוב, מנהל קעמצ"א הראשון,[3] לנהל את מחלקת הסטטיסטיקה של בית החולים "הדסה" בירושלים. ב־1921 נבחר ליו"ר ועד עובדי "הדסה" ומזכיר בית החולים. בשנים 1922–1930 היה סגן מנהל "הדסה" ובשנים 1925–1926 מנהל בפועל של בית החולים.
במרץ 1931 קרא כצנלסון לייסד "קופת חולים עממית" בחסות הדסה, שתפעיל שירותי בריאות במושבות למי שאינם רוצים להיות חברים בקופת חולים כללית. ההצעה זכתה לתמיכתה המיידית של התאחדות האיכרים, ובנובמבר 1931 קיבלה קופת חולים עממית את אישור ועדת הבריאות ותחומי פעולתה הוגדרו.[4] כצנלסון נבחר למנהלה הראשון של הקופה החדשה, קופת חולים עממית.[5]
בשנת 1931 נפגש עם זאב ז'בוטינסקי בפריז.[6]
משנת 1931 הצטרף לברית הציונים הכלליים. שימש חבר הוועד המרכזי, המועצה הארצית ויו"ר הוועד של ה"ברית" בירושלים. חבר הוועד של הסתדרות "ישורון" בירושלים. יו"ר של ארגון החיילים המשוחררים,.[7] סגן מנהל המפקד הממשלתי בשנת 1931, חבר ועד קהילת ירושלים, יו"ר הוועד המפקח של הגימנסיה העברית רחביה בירושלים במשך עשר שנים.
בשנת 1934 היה כצנלסון מיוזמי הפתיחה המחודשת של בית החולים ע"ש שוויצר בטבריה[8]
כצנלסון היה מרכז הליגה למלחמה בשחפת, חבר הוועד המנהל לבי"ח ע"ש שווייצר בטבריה, חבר המועצה הארצית של ברית הציונים הכלליים.
כצנלסון נשלח לקפריסין לחלק מזון ומצרכים אחרים למעפילים שגורשו לשם מנמל חיפה באוגוסט 1946.
נקבר בבית העלמין סנהדריה בירושלים ב-1 באוגוסט 1977.
משפחתו
עריכהאחיו ואחיותיו:
- ד"ר אברהם קצנלסון, (ניסָן) (1888, ה'תרמ"ח – 18 במאי 1956, ט' בסיוון ה'תשט"ז) היה רופא יהודי ופעיל ציוני. כיהן בראש מחלקות הבריאות של הסוכנות היהודית והוועד הלאומי, חבר הוועד הפועל הציוני, ההנהלה הציונית, אספת הנבחרים ומועצת המדינה הזמנית. מחותמי מגילת העצמאות. חתנו הוא מתי פלד.
- יוסף כצנלסון, (1 באוגוסט 1896– 2 בינואר 1940), ממנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית בשנות ה-30, מפקד בתנועת בית"ר.
- שמואל כצנלסון. בנו קלמן כצנלסון וחתנו יונתן רטוש.
- פרידה כצנלסון
- רחל כצנלסון-שזר (11 באוגוסט 1975, ד' באלול תשל"ה, ירושלים) הייתה אשת ציבור ישראלית. נמנתה עם מייסדות מועצת הפועלות ופעלה לקידום הנשים ביישוב. רעייתו של נשיא מדינת ישראל זלמן שזר.
רעייתו:
- בת-שבע כצנלסון (1897–1988) אשר בשנים 1951–1955 כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת הציונים הכלליים.
ילדיו:
- שמואל תמיר, (1923–1987), עורך דין, חבר הכנסת ושר בממשלת בגין הראשונה.
- שולמית כצנלסון, (1919–1999), כלת פרס ישראל למפעל חיים בחינוך (1986) ומועמדת לפרס נובל לשלום.
נכדו:
- דוד תמיר, נהרג בתאונת טיסה במסגרת שירותו כטייס בחיל האוויר.
הנצחתו
עריכהרחבת ראובן כצנלסון - על-שם ד"ר כצנלסון ראובן, מנהל קופ"ח עממית. קופת החולים של המושבות בשנות ה-30. קופת החולים הראשונה בנתניה. לאחר זמן שונה שמה לקופ"ח מאוחדת. שם היה הסניף הראשי של קופ"ח. נמצא ברחוב בקמן בנימין.[9]
לקריאה נוספת
עריכה- יחיאל אלדמע, לשאלת הבטחון ההדדי כנגד מחלה, דואר היום, 26 ביולי 1931
הערות שוליים
עריכה- ^ בשנת 1974 התאחדה קופת חולים עממית עם קופת חולים של הציונים הכלליים, כך נוצרה קופת חולים מאוחדת.
- ^ ב-6 ביוני 1924 ביקר כצנלסון עם אשתו בחצר תל-חי וחתם בספר האורחים http://www.naormor.co.il/page.asp?id=53
- ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ ישראל 1799–1948", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמ׳ 384
- ^ שפרה שורץ, "קופת-חולים הכללית" - עיצובה והתפתחותה כגורם המרכזי בשירותי הבריאות בארץ ישראל, פרק עשירי : "קופת-חולים וההסתדרות", פרק משנה :"קופת חולים ככלי פוליטי בידי ההסתדרות ומפא"י בשנות ה-30", סעיף : פוליטיקה והחברות בקופת-חולים, עמ׳ 168
- ^ יהושע בן אריה, (עורך), "ירושלים בתקופת המנדט - העשייה והמורשת", פרק: התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", (פרופ' שמואל ניסן), הוצאת יד בן צבי, 2003, עמ׳ 311
- ^ פרקי זכרונות על זאב ז'בוטינסקי
- ^ איגוד החיילים המשוחררים והמורשת
- ^ בן שמואל, פתית בית חולים שוויצר, דואר היום, 24 ביולי 1934
- ^ כצנלסון ראובן (רחבת) באתר מורשת נתניה