פתיחת התפריט הראשי

ראובן סיוון

ד״ר ראובן סיוון (סילמן) (י"ג בתמוז תרע"ב, 28 ביוני 1912כ"א בכסלו תשנ"ה, 23 בנובמבר 1994) היה מחנך ובלשן, חוקר, עורך ומתרגם, בוגר הגימנסיה העברית ירושלים ובית המדרש למורים העברי מיסודו של דוד ילין ומראשוני התשבצאים העברים[1].

ראובן סיוון
ראובן סיוון.jpg
לידה 28 ביוני 1912
פטירה 23 בנובמבר 1994 (בגיל 82)
ענף מדעי בלשנות
מקום מגורים ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס נציבות שירות המדינה
תרומות עיקריות
תיקון הלשון, מחקרה וחידושה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

נולד בירושלים לאסתר ולסופר והמורה קדיש־יהודה סילמן. אביו היה ממייסדי העיר תל אביב, רמת גן ושכונת בית הכרם שבירושלים (והוא שנתן לַשכונה את שמה). משחר ימיו ינק הבן את תחיית הלשון העברית ואת התחדשותה, ומאז כרת ברית עולמים עם לשון זו. כבר בילדותו, בהיותו תלמיד בית־הספר תַּחְכְּמוֹנִי, חידש מילים בעברית.

שירת ביחידה עברית בצבא הבריטי, ב״הגנה״ ובצה"ל. נלחם בקרבות ירושלים, ב־1948 וגם נפצע בגופו. בשנת 1951 התמנה לקצין העיתונות וההסברה של משרד החינוך והתרבות, ומשך שנים ארוכות היה לדובר האקדמיה ללשון העברית. נבחר לחבר־יועץ באקדמיה בי"ג באב תשמ"ה, והיה פעיל בוועדותיה. היה חבר הוועדה למונחי דקדוק לבתי הספר והוועדה למונחי הבולאות באקדמיה. היה ממייסדי האגודה הישראלית לבלשנות שימושית, ועסק בהוראה, בעיקר בהוראת הלשון בבתי־ספר לשלביהם, במכללות להכשרת מורים ובאוניברסיטאות. שנים רבות עסק בהוראה במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין.

סיוון ערך תוכניות רדיו בנושא הלשון העברית והשתתף בהן מאז 1937. באחת מתוכניות הלשון שלו, ״שבילי לשון״, ראיין גם את המילונאי אברהם אבן שושן.

כל ימיו, לא הרפה סיוון מאהבתו הישנה לשפה העברית. הוא שקד על הוראת הלשון ועל הנחלתה, חיבר ספרי לימוד וספרי עיון רבים בלשון העברית, מרביתם בנושא תקנת הלשון. ספרים אחרים עוסקים במעקב אחר ההתחדשות של העברית בימינו, בעיקר בתחום אוצר המילים (כמו הספר ״תצלצל שפתנו״). הוא חקר את תולדותיה ומקורותיה וערך תיקוני לשון, וראה במלאכתו זו מלאכת קודש. בתקופה מסוימת בחייו, שבה שהה באנגליה, עסק גם בהוראת העברית ליהודי התפוצות.

סיוון ליווה את כתיבת מילון אבן שושן עוד מראשיתו. היה מעורכי קובץ ההשלמות הראשון והשני של המילון לאחר מות המחבר.

בערב יום העצמאות התש"ן (1990) הִשִּׂיא מַשּׂואה לכבוד שנת הלשון העברית.

סיוון נשא את דורין, ולזוג נולדה בת, אסתר סיוון.

על מצבתו שבהר המנוחות חקוק הפסוק: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב" (תהלים, ל"ד, י"ג).

השכלה ותרומותעריכה

סיוון קיבל תואר דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים על מחקרו: ״צורות ומגמות בחידושי הלשון בעברית בתקופת תחייתה״, שבו חקר חידושים בתחום הפועל העברי בימינו, ומגמות אחרות של חידושי לשון בתקופת התחייה.

סיוון פעל ליישום עקרונות הכתיב המלא, לדיבור בהגייה ספרדית, לתקנת השפה, והפיץ בקרב הציבור הרחב ממחקריו על תולדות המילים והמושגים ועל תולדות השפה העברית לרבדיה. מחידושי המילים שטבע: מְתֻחְכָּם (בהשפעת תחכמוני), חֲוָיוֹן (הֶפֵּנִינְגּ), שמעון (ווֹקְמֵן), בו־זמני, תַּחְדִּישׁ, מְשִׁיבוֹן, הדמיה, הִדְמָה (פועל).

סיוון אף יזם ותכנן מכונת כתיבה עברית מנקדת, וזכה על כך בפרס נציבות שירות המדינה.

ספרים וחיבוריםעריכה

סיוון חיבר ספרי ילדים וספרים לעולה וללומד המבוגר. ספרו ״כפֿעמון הכסף״ זיכה אותו בפרס היצירה ללומד המבוגר. החוברת ״הלשון הירושלמית והתגבשות הסגנון החדש״ (הוצאת האקדמיה ללשון העברית) הוּצאה לאור במהדורה מיוחדת כ״מחווה לראובן איש ירושלים״ מטעם גופים שונים. הוא פרסם מאות מאמרים ורשימות, גם בעיתונות היומית. ערך מחקרים רבים ועסק גם בתרגום ספרי מדע (כמו הכרך הראשון של ״אנציקלופדיה מדעית לנוער״).

ספרים שחיברעריכה

  1. ״על אובני לשון ימינו״, הוצאת א' רובינשטיין, 1976.
  2. ״מדריך הכתיב המלא״, הוצאת א' רובינשטין, 1975.
  3. ״תולדות לשוננו״
  4. ״לקסיקון לשיפור הלשון״, הוצאת דביר.
  5. ״תְּצַלְצֵל שְׂפָתֵנוּ״ – סיפור התחדשותה של העברית בארץ ישראל, הוצאת מסדה, 1989.
  6. ״The Revival of the Hebrew Language״
  7. ״הוויות וחוויות בלשוננו המתחדשת״
  8. ״החלום ושברו״ – מבחר כתבים בענייני לשון לאליעזר בן־יהודה
  9. ״נכתוב מלא״
  10. ״בהתחדש לשון״ – חליפות ותמורות בעברית של ימינו, הוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993.
  11. 16 חוברות מיוחדות בסדרת ״לשוננו לעם״ בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, ביניהן:
    1. ״לשון בתחייתה״
    2. ״שמונים שנה״ (לוועד הלשון)
    3. ״חמישים שנה״ (לַשידור העברי)

ספרים שערךעריכה

  1. מילון ״מגידו״ ומילון ״בנטם״, עברי־אנגלי ואנגלי־עברי (עם פרופסור א' לבנסטון)
  2. שתי מהדורות המילואים הראשונות של מילון אבן־שושן לאחר מות המחבר (עם ד״ר רפאל ספן)
  3. קָבצי שנינה והומור, כגון:
    1. ״אוצר מימרות שנונות״
    2. ״המילון העליז״
    3. ״כל השומע יצחק!״

קישורים חיצונייםעריכה

מאמריו

הערות שולייםעריכה