ראובן (ברמן) קדים

אמן ישראלי

ראובן (ברמן) קדים (1929-2014) היה אמן ישראלי, יליד ארצות הברית, זוכה פרס מפעל חיים באמנות מאת משרד התרבות (2011), מרצה בכיר במחלקה לאמנות בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים וכן בטכניון בחיפה, ובסדנא לעיצוב ואדריכלות בתל אביב. היה מבקר אמנות ואוצר.

ראובן (ברמן) קדים
ראובן ברמן קדים
ראובן ברמן קדים
לידה 1929
פילדלפיה שבארצות הברית
פטירה נובמבר 2014 (בגיל 85 בערך)
לאום ישראלי
תחום יצירה אמנות מופשטת, עבודות דיגיטליות
הושפע על ידי דייגו ריברה

יצירתו, המופשטת והגאומטרית בעיקרה, התבססה על מחקר תמידי ורב-תחומי המשלב בין האמנות לבין המדע, המתמטיקה, המיתולוגיה, המטפיזיקה, הארכיטקטורה והטכנולוגיה.

סגנון יצירתו התפתח לאורך השנים – החל מהמופשט המינימליסטי מבוסס המחקר הצורני והצבעוני, דרך מערכות צבעוניות המושתתות על עקרונות סדר רציונליים ופרופורציות הרמוניות, עבודות מרובדות בהשראת ארכיטקטורה מהמערב הקדום ומהמזרח הקרוב ועד למארגים האיסלמיים. המארגים והפרקטלים הפכו לסימן ההיכר של יצירתו המאוחרת ששיאה בעבודות דיגיטליות מונומנטליות שהוצגו במוזיאונים בארץ ובאירופה.

ביוגרפיה

עריכה

ברמן נולד ב-1929 בעיר פילדלפיה שבארצות הברית. הוא עלה לישראל עם תנועת הבונים ב-1950, ולאחר תקופת מגורים בקיבוץ, התמקם בירושלים. שם החל ב-1954 ללמוד בבצלאל. ב-1956 התקבל לעבודה כאסיסטנט אצל הצייר המקסיקני דייגו ריברה בציור ובתיקון פרסקאות, ונסע למקסיקו. התוכנית לא יצאה אל הפועל בשל מחלתו של ריוורה, אבל ברמן הציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו במקסיקו סיטי. שנה לאחר מכן החל ליצור אמנות מופשטת. ב-1966 החל ביצירת ציורים ש"חורגים" מהפורמט המלבני הקלאסי, וכן החל לראשונה ליצור ציורים גאומטריים.

עם הזמן פיתח מערכות צבעוניות המושתתות על עקרונות סדר רציונליים והשתמש בקומפזיציות המבוססות על יחסים הרמוניים מדודים, כגון חתך הזהב, סדרת פיבונאצ'י, טורים אחרים ומלבני שורש, במשולב עם הרמוניות צבעוניות שיטתיות, ביניהן הקנון היפני העתיק "אירו נו קוברי" ("Iro no kubari").

במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, חקר ברמן את האמנות ובעיקר את הארכיטקטורה האיסלמית כמקור ליצירתו ואף ייסד ולימד קורס באקדמיה בצלאל (שם לימד כ-15 שנה) תחת הכותרת "המזרח הקרוב כמקור לאמנות עכשיו" תוך כדי המשך פיתוח יצירתו בהתאם, בגישה "מטפיזית" והוליסטית. במהלך שנות ה-90, עבר ליצירת עבודות דיגיטליות גדולות שלא נועדו לקיר אלא לרצפה; עבודות תלת־ממדיות בסיוע תוכנות מחשב. במקביל הוסיף לשמו את השם "קדים" ב-1990, כחלק מתהליך ממושך של "היטמעות" במזרח התיכון ששיאו ב-1999 כשהסיר משמו את השם "ברמן".

במהלך השנים, הציג ברמן כ-15 תערוכות יחיד והשתתף בכ-30 תערוכות קבוצתיות בישראל ובעולם. הבולטות שבהן: תערוכות קבוצת +10 בשנים 70-1965, תערוכת יחיד בביתן הלנה רובינשטיין ב-1976, היריד הבינלאומי לאמנות בבזל ב-1980, 2 תערוכות יחיד בגלריה ארטיפקט בתל אביב בתחילת שנות ה-90, תערוכה בינלאומית במוזיאון בקלן ב-1999 ותערוכה רטרוספקטיבית, "מארגים" במוזיאון תל אביב ב-2004.

בראשית 2011, ראה אור ספרו "אמנות גאומטרית: הסדר הנסתר של הטבע", הסוקר באורח נרחב את מחקרו ועבודתו. בהמשך אותה שנה, בגיל 82, זכה האמן ראובן קדים בפרס מפעל חיים בתחום האמנות הפלסטית היוקרתי מטעם משרד התרבות והספורט בתחום האמנות הפלסטית. ועדת השיפוט קבעה כי "עבודתו - חקירה עקבית ראויה לציון".

תערוכות

עריכה

תערוכות יחיד נבחרות

עריכה

תערוכות יחיד לאחר פטירתו של האמן

עריכה
  • 2019 - גלריה זומר לאמנות, "הסדר הנסתר של הטבע".
  • 2022 - מוזיאון חיפה לאמנות, "חדר אמן" המוקדש לעבודותיו של ברמן-קדים, אוצרת: לימור אלפרן
  • 2025 - גלריה גבעון לאמנות, עבודות 2006-1966, אוצרת: דליה מנור

תערוכות קבוצתיות נבחרות

עריכה

תערוכות קבוצתיות לאחר פטירתו של האמן

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

חיים אישיים

עריכה

היה נשוי לשופטת שושנה ברמן ואב לשתי בנות. נפטר בנובמבר 2014.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה