פתיחת התפריט הראשי

ראידה אדון

שחקנית ישראלית

קורות חייהעריכה

ראידה אדון נולדה באל פחורה שבעכו העתיקה, בה התגוררו יהודים וערבים יחד. היא גדלה מול הים בעכו, הרביעית במשפחה בת שני בנים ושש בנות. ראידה גדלה במשפחה ערבית חילונית. ראידה תמיד ציירה ושיחקה ומאז שסיימה את לימודיה בבית הספר, בגיל 17, התחילה לשחק ב"ג'ביני", תיאטרון הילדים הערבי בחיפה של סמיר חורי בהצגות כמו "הנעל האדומה", "שלגיה" ו"סינדרלה". כשהייתה בת 18, שיחקה בסדרה "שכנים" בערוץ הראשון בטלוויזיה, המספרת על שכנים יהודים וערבים, לצידם של בסאם זועמוט, סלים דאו, גדי יגיל ועפרה ויינגרטן, אדון גילמה את דמותה של בתם של השכנים הערבים. בשנת 1992 זכתה אדון בתחרות מלכת היופי של המגזר הערבי, אחר-כך השתתפה בתחרות "הפנים של שנות התשעים". היא הציגה את קולקציית החורף של המעצב ששון קדם ב-2001 ודיגמנה בתצוגות אופנה ובפרסומות טלוויזיה.

הסרט הפלסטיני הראשון שבו השתתפה אדון היה "שלושת היהלומים האבודים" בבימויו של מישל חלייפי משנת 1995. בסרט גילמה את דמותה של נערה פלסטינית שאביה כלוא בבית הכלא והיא מתגוררת עם אימה, הנערה מסתירה אדם שהמשטרה רודפת אחריו. בסרט "בחודש התשיעי" של עלי נאסר היא שיחקה פעילה פוליטית ערבית שחושדת שארוסה בוגד בה, זוכה פרס חבר השופטים בפסטיבל הקולנוע ירושלים, 2002. הסרט "מסיק הזיתים", של הבמאי חנא אליאס משנת 2003, הפקה משותפת פלסטינית-אמריקאית, שצולמה ברשות הפלסטינית. הסרט מגולל את מערכת היחסים של ראידה (ראידה אדון) עם שני אחים, מאזן שהשתחרר מהכלא הישראלי וטאהר, העובד ברשות הפלסטינית. ראידה מנהלת רומן בתחילה עם טאהר ואחר-כך עם מאזן. במחזה "חברון" משנת 2007 תסריט מאת תמיר גרינברג, קופרודוקציה של הקאמרי והבימה, בבימויו של עודד קוטלר. בסרט זה גילמה אדון את דמותה של סאמר כנעאני, פלסטינית שבנה הורג את בנו של המושל היהודי, שלקח את תפקידו של בעלה המוכתר, מה שמוביל אותה אל מותה בידי חייל צה"ל.

שיחקה בתיאטרון הפלסטיני "אלחכוואתי" (המספר) בירושלים, בין השאר בהצגה "המשהו" משנת 2000, עיבוד למחזה "הכובע והנביא" של הסופר הפלסטיני ע'סאן כנפאני, בבימויו של יעקוב אסמעיל. בהצגה זו אדון גילמה את דמותו של "המשהו", דמות שמופיעה בפני בחור הסובל מסכיזופרניה, ושילבה בתפקיד ריקוד. ההצגה השתתפה בפסטיבל תיאטרון במצרים. בתיאטרון "אלחכוואתי" שיחקה גם בהצגות "יריחו בשנת האפס" 1995, "העיניים שרואות" 2005. שיחקה גם בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר.

בתיאטרון הקאמרי שיחקה בהצגה "פלונטר", פרי שיתוף פעולה ביצירה ובכתיבה של הבמאית יעל רונן והשחקנים. ההצגה מגוללת את סיפורם של שני העמים, היהודי והפלסטיני, מנקודת ראות של כל אחד מהם. משחקים בו תשעה שחקנים: חמישה יהודים וארבעה ערבים, וכל אחד מהשחקנים משחק דמות של ערבי ודמות של יהודי. ההצגה הייתה במסע הופעות בכל העולם. ב-2005 הייתה אדון מועמדת לפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית המבטיחה, על תפקידה בהצגה "פלונטר", בבימויה של יעל רונן.

ראידה אדון חיה שנתיים במנזר. בשנים 1999–2002 למדה אדון במחלקה לאמנות ב"בצלאל" וקיבלה תואר ראשון באמנות.

הצגת יחידעריכה

ב-2001 הופיעה בהצגת היחיד "פסאתין" (בערבית: שמלות) הציגה בכיכר שייח עבדאללה בעכו וזכתה עליה לציון לשבח כיוצרת וכשחקנית בפסטיבל עכו ואדון הוכרזה כתגלית הפסטיבל. ההצגה בבימוי מאזן ג'אטס. זוהי הפקה של אדון, בהשראת עבודת הווידאו שלה בשם: "פסאתין". ההצגה שילבה משחק ואמנות פלסטית. ברקע הוקרן מיזם הווידאו ארט שלה לקול צלילי נגינתו של יוסף חביש. זהו סיפור אמיתי על בחורה שגרה בעבר בעכו ויוצאת מהעיר באישון לילה בחברת שני בחורים, השלושה מגיעים ללבנון, שם הם לומדים להילחם וחוטפים מטוס. הישראלים תופסים אותה, היא נכנסת לכלא ובמסגרת חילופי שבויים היא משתחררת, אך לא חוזרת לישראל, אלא מוגלית לארץ אחרת. אדון משחקת אותה ומספרת את סיפורה ולובשת כל פעם שמלה שחורה. בכל שמלה שהיא לובשת היא מספרת סיפור אישי על אישה שחיה בשנת 1948. בסוף הסיפור הבחורה שהיא אחת הדמויות שהיא מגלמת דמות שנתפסה בידי הישראלים, ואז חוקר ישראלי חוקר אותה ואונס אותה. ההצגה הופיעה בכיכר עבדאללה, בעיר העתיקה של עכו, השכונה בה נולדה אדון.

לימדה דרמה ב"יד ביד", בית ספר דו-לשוני ערבי-יהודי בירושלים, לימדה אמנות בהוסטל לחולי נפש ובמוזיאון ישראל, בירושלים.

פרסים ומלגותעריכה

  • 2002 - פרס שחקנית המשנה הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים בלורדייל, על משחקה בהצגה "חצוצרה בואדי".
  • 2002 - מלגות קרן שרת אמריקה ישראל וקרן רבינוביץ'.
  • 2008 - פרס השר לאמנות ערבית.
  • 2011 - "פרס אומן מורה" (בפעם השנייה) לאמנות הפלסטית מטעם משרד התרבות. לפי תנאי הפרס הייתה צריכה לבחור ללמד קבוצה מבית ספר בפריפריה וללמד אותם אמנות יום בשבוע, אדון בחרה ללמד אמנות בבית ספר בפוריידיס.
  • 2012 - פרס שרת התרבות לאומנות פלסטית לאומנית מצטיינת.

מיצבי וידאו ארטעריכה

פסאתין (2001), 12 דקות

הכפר הערבי ליפתא ננטש על ידי תושביו הפלסטינים בעת מלחמת העצמאות. מאז המקום שומם, שרידי בתים נטושים שלידם צומחים גידולי פרא. אדון תפרה שמונה שמלות שחורות וארוכות, כל אחת באורך 180 ס"מ, תלתה אותן על גג בית, בין הבתים, בחדר המדרגות ובתוך המעיין. השמלות הריקות ללא גוף מדמות את הבתים הריקים ללא התושבים.

לעבר החומות (2005), 5.5 דקות

נשים, גברים וילדים לבושים לבן צועדים לעבר חומת עכו העתיקה. הם נושאים עמם חפצים שונים, לרגע נגלים פניהם ואחר-כך הם נדמים כצלליות זועקים ללא קול. כמהים במבטם, כבדים בהליכתם כבאבל. אלו הם מתים שבאים להעיר את העיר הנמה את שנתה ולחשוף זכרונות כואבים.

בית (2002), 5.5 דקות

אדון נולדה בעיר החוף עכו וחלמה בילדותה שהיא נסיכה ועל נסיך על סוס לבן. במציאות חלומות כאלה אינם מתקיימים. אדון רצתה להישאר ילדה, בנתה ארמון, לבשה לבן, חזרה אל השוק כשהיא נושאת את הארמון על ראשה, לידה עברו נשים, גברים וחיילים והיא חיפשה להגן על החלום ולמצוא מקום בטוח לביתה ויצאה לים.

געגועים (2003), 3 דקות

חומה נבנית בארץ ישראל ומפרידה בין החלקים השונים של הארץ ובין הפלסטינים משני עבריה, אדון תהתה אם בעקבות בניית החומה יצטרכו הפלסטינים לשוחח זה עם זה באמצעות רמקול, אם הוא שוב יפצל את הפלסטינים שחיים כאן ומתי יבוא הקץ למחסומים ולהפרדה.

לידה מחדש (2007)

המיצב עוסק ביחס של התרבויות השונות למוות, נושא שבני האדם מפחדים לגעת בו, האדם תמיד דבק בחיים, גם כשימיו ספורים. המיצב מציג את האמונות השונות ביחס למוות באסלאם ובהינדואיזם, הוא דן בשאלה לאן הנשמה נעלמת והולכת וביחס לגוף שעובר שינויים רבים מהלידה עד המוות.

זיכרון הגוף (2011)

העבודה מציגה את טקס החתונה שמושתת על קדושת החתונה ועל כך שבני הזוג טהורים לפני ההתייחדות. החתונה מוצגת טקס מעבר המשקף השפעות דתיות על מעמד הגבר והאשה. הוא מראה את התפקיד שמסמל שיער האישה: שיער ארוך הוא סמל לעולם הילדות התמים וגזיזת השיער עם החתונה הוא סמל לפרידה מעולם הילדות.

  • אדון מציירת והיא גם אמנית וידאו, שיצרה שש עבודות וידאו ארט. ציוריה ומיצבי הווידאו ארט שלה הוצגו בתערוכות רבות בארץ ובתבל.
  • במאי 2010 הציגה בבית האמנים בירושלים בתערוכת "קרן עדי להבעה יהודית באמנות ובעיצוב" בנושא "שבר ותיקון".

פילמוגרפיהעריכה

טלוויזיהעריכה

סדרה סוגה ערוץ במאי תפקיד שנה
שכנים קומדיית מצבים הערוץ הראשון ויקטור קמר בתם של השכנים הערבים 1993-1989
כחול עמוק סדרת דרמה HOT3 איילת דקל אמאל 1997
קפה פריז סדרת דרמה HOT3 אמנון רובינשטיין נאדין 1998
זינזאנה סדרת דרמה טלעד, ערוץ 2 חיים בוזגלו ליילה 05-2001
טירונות סדרת דרמה רשת, ערוץ 2 אורי ברבש סוהא 2001
מד"א 101 ערוץ 2 חגי לוי רנא 2002
אשליות סדרת פנטזיה טלעד, ערוץ 2 חיים בוזגלו קוקסינל 2004
שלווה סדרה קומית טלעד, ערוץ 2 חיים בוזגלו פציינטית 2004
תמרות עשן סדרת מתח הוט 3 של HOT עודד דוידוף מונה 2009
לחיות מחדש מיני-סדרה הערוץ הראשון חיים בוזגלו ליילה 2009

קולנועעריכה

סרט במאי תפקיד שנה פרסים ופסטיבלים
שלושת היהלומים האבודים מישל חלייפי סועד 1995
יסמין, סרט תעודי 1995 זוכה בפרס הראשון בפסטיבל הקולנוע ירושלים
עונת מסיק הזיתים חנה אליאס ראידה 2003 זכה בפרס הראשון בפסטיבל הקולנוע במצרים
אספלט צהוב דני ורטה סוהלה 2001 זכה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ובפרס ראשון בגרמניה
חצוצרה בוואדי סלבה ולינה צ'פלין מרי 2002 זכה בפרס הראשון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה
בחודש התשיעי עלי נסאר עלי נסאר 2003 השתתף בפסטיבל הסרטים בירושלים
איים בחוף יעוד לבנון סוהא 2003 השתתף בפסטיבל הקולנוע ירושלים
גחלים לוחשות עלי נאסר ליילה 2005 השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה
עוד אני הולך יקי יושע אימו של הילד 2009
באטמן במחסום רפאל בלולו תמאם 2012
סמירה דלית קימור סמירה 2016

תיאטרוןעריכה

הצגה תיאטרון מחזאי תפקיד במאי שנה
יריחו בשנת אפס תיאטרון אל חכוואתי 1995
המשהו תיאטרון אל חכוואתי עיבוד למחזה "הכובע והנביא" של הסופר הפלסטיני ע'סאן כנפאני המשהו יעקוב אסמעיל 2000
פסאתין, הצגת יחיד פסטיבל עכו ראידה אדון ראידה אדון 2001
העיניים שרואות תיאטרון אל חכוואתי 2005
פלונטר התיאטרון הקאמרי הצגה שיצרה הבמאית יעל רונן בשיתוף השחקנים מספר דמויות יעל רונן 2005
כישוף התיאטרון הקאמרי יעל רונן יעל רונן 2006
חברון הפקה משותפת של הקאמרי והבימה תמיר גרינברג סאמר עודד קוטלר 2007
השיבה לחיפה הקאמרי מחזה של בעז גאון על-פי נובלה מאת ע'סאן כנפאני סיני פתר 2008
ראשים מוחלפים הזירה הבין תחומית גיריש קרנאד נעה דר 2009
נשות טרויה הקאמרי אוריפידס קופרודוקציה בין הקאמרי לטוקיו מטרופוליטן לרגל 60 לכינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן. להקת שחקנים המורכבת מישראלים יהודים, ערבים ויפנים יוקיו נינגאווה 2013

תערוכותעריכה

שם התערוכה גלריה/מוזיאון עיר שנה
מראה דו-צדדית בית האמנים תל אביב 1995
חמסה גלריה עמליה ארבל תל אביב 1998
יצירה יהודית-ערבית ישראלית בעת הזאת וילת המרכז לאמנות עכשווית תל אביב 2000
פסאתין גלריה הגר יפו 2002
ארטיק 5 גלריה רמת גן רמת גן 2003
In the House הגלריה לאמנות אום אל-פחם אום אל-פחם 2003
בית, עבודת וידאו מגדל דוד ירושלים 2003
בית מוזיאון ישראל ירושלים 2005
לעבר החומות מוזיאון ינקו דאדא עין הוד 2005
פסאתין גלריה פייג' ואן רוזין קלן, גרמניה 2008
פסאתין הפסטיבל לסרטים פלסטינים בוסטון 2008
לידה מחדש גלריה ארטנוילנד ברלין, גרמניה 2009
משהו בתוך הלבן בית התרבות והאמנות נצרת 2009
קונברסיה מוזיאון פתח תקווה לאמנות פתח תקווה 2009
מעבר לחומות גלריה טובה אוסמן תל אביב 2010
בית, זכות המחאה מוזיאון על התפר ירושלים 2010
לידה מחדש, שבר ותיקון בית האמנים ירושלים 2010
פסאתין גלריה קרנר פארק ברלין 2010
לוילה אמיראז' פריז אוקטובר 2012

קישורים חיצונייםעריכה