ראיון עבודה

שיחה בין מעסיק (או בין נציג מטעמו) לבין מועמד לעבודה, שבמהלכה נבחנת התאמת המועמד למשרה הדורשת איוש

ראיון עבודה הוא שיחה בין מעסיק (או בין נציג מטעמו) לבין מועמד לעבודה, שבמהלכה נבחנת התאמת המועמד למשרה הדורשת איוש. במהלך הראיון מברר המעסיק את מידת התאמתו של המועמד לתפקיד, והמועמד בוחן את התאמת המשרה לכישוריו ורצונותיו. זהו כלי המיון הנפוץ ביותר לבחירת עובדים למשרה, והוא משלב קשר אישי עם המועמד. לעיתים ראיון עבודה הוא כלי המיון היחיד המשמש לאיוש משרה מסוימת, ולעיתים נלווים אליו כלי מיון נוספים, כגון מבחנים מסוגים שונים.

מאפיינים

עריכה

ראיון נחשב יעיל בהערכת מוטיבציה, יחסים בין אישיים ובבדיקה של איך המועמד מציג את עצמו.

ראיון עבודה נעשה בדרך כלל בפגישת פנים אל פנים, אך לעיתים, במקרה של מרחק פיזי רב בין המראיין והמרואיין, נערך הראיון באמצעי תקשורת שונים, כגון טלפון. ראיון מסוג זה מפוצל לעיתים לראיונות אחדים, עם מראיינים שונים, כך שחוות הדעת על המועמד היא שילוב של חוות הדעת של כלל מראייניו.

בתהליך גיוס למשרה מסוימת מרואיינים מועמדים רבים. לעיתים המראיין הוא הממונה הישיר, ולעיתים נערכים שני ראיונות: תחילה עם אחראי גיוס במחלקת משאבי אנוש (או בחברת השמה), ורק אלה שעוברים בהצלחה שלב זה מגיעים לריאיון עם הממונה הישיר.

במדינות רבות ישנם כללים הקובעים את המותר והאסור בראיון מסוג זה. למשל אסורות שאלות החודרות במידה מופרזת לפרטיותו של המרואיין, שאינן רלוונטיות למשרה המוצעת או שמשתמעת מהן כוונה להפליה של המועמד.

מטרות המעסיק בראיון

עריכה
 
ראיון עבודה
  • קבלת מידע ובדיקת מידע על המרואיין.
  • צפייה בהתנהגות ובהופעתו החיצונית של המועמד.
  • הערכת אישיות המרואיין.
  • בחינת הידע של המועמד בנושא הרלוונטי לעבודה.
  • בחינת עמדות המרואיין בנושאים שונים.
  • בחינת העדפות תעסוקתיות של המועמד.
  • סיפוק מידע למרואיין.

ראיון בלתי מובנה

עריכה

ראיון בצורתו הקלאסית הוא קצר, מתנהל על ידי שיחה חופשית ומכיל שאלות שלרוב לא נקבעו מראש אלא עולות במהלך הראיון.
בסוג ראיון שכזה ישנן הטיות חזקות אשר נמצאות בשימוש המראיין באופן לא מודע. עקב הטיות אלה, סוג ראיון שכזה אינו אמין או בעל תוקף בניבוי ביצועי המועמד בפועל או הצלחתו בעבודה. לפי מחקרים, ההחלטה לגבי מועמד מתקבלת כבר בדקות הראשונות של הראיון ובשארית הזמן המראיין מחפש מידע המחזק את החלטתו.

סוגי ההטיות:

  • אפקט ההילה.
  • אפקט הרושם הראשוני – הרושם הראשוני שמתקבל עלול להשפיע על כל מהלך הראיון.
  • אפקט הדמיון – המראיין עלול להעדיף מרואיין אשר דומה לו בתכונותיו או העדפותיו.
  • הטיות בלתי מילוליות.

ראיון מובנה

עריכה

ניתן לשפר את תקפות הראיון על ידי סטנדרטיזציה שיכולה לבוא לידי ביטוי בסט שאלות קבועות שהוכנו מראש וניתנות לכל מועמד בסדר זהה או על ידי מספר מראיינים לכל מועמד.

שלבים בראיון עבודה

עריכה

לראיון ארבעה שלבים: הכנה, פתיחה, שאלות ודיון ולבסוף סיכום.

הכנה

עריכה

לפני הפגישה עם המרואיין, על המראיין לעיין בקורות החיים וטופס הבקשה של המועמד, ובנוסף לעבור על תיאור העבודה אליה מתראיין המרואיין.

לאחר מכן, על המראיין לבנות את מהלך הראיון ולהקפיד להשתמש בשאלות סטנדרטיות, עדיף השימוש בשאלות אשר תשובה להן תהיה יותר מכן/לא.
על המראיין לנסות להימנע משימוש בשאלות מנחות (לדוגמה: האם היית אומר שאתה עובד טוב בצוות) או בשאלות להן יש רק שתי תשובות אפשריות (לדוגמה האם אתה מעדיף לעבוד עם אנשים או לעבוד לבד).

כמו כן יש להימנע משאלות לגבי המצב המשפחתי של המועמד, גיל, דת וכדומה. השאלות הטובות ביותר נוטות להיות שאלות לגבי עבודות קודמות הרלוונטיות למשרה המבוקשת.

פתיחה

עריכה

על המראיין לזכור שהמרואיין נמצא בלחץ, ולכן כדי לקבל תשובות אמיתיות וכנות, על המראיין לגרום למרואיין להירגע. ניתן לעשות זאת באמצעות כמה שאלות פשוטות שישברו את הקרח. לאחר שהמרואיין נרגע, על המראיין לספק למרואיין מידע לגבי המשך הראיון. כמה זמן הוא יהיה, אילו נושאים יופיעו בראיון ומה יהיה במהלכו. חשוב לעודד את המרואיין לשאול שאלות.

שאלות ודיון

עריכה

חלק זה יתבסס בעיקר על השאלות אותן הכין המראיין לפני הראיון. חשוב לעבור על כולן ולבחור שאלות להמשך אשר עולות בעקבות תשובות המרואיין. השאלות שעולות צריכות לבדוק בצורה עמוקה יותר את דברי המרואיין.

אם תשובותיו הן שטחיות או לא מספקות, חשוב לבקש הבהרה או הרחבה לגביהן. במידה והמרואיין לא עונה ישירות לשאלה, על המרואיין לחזור עליה או לנסות לנסח אותה אחרת. גם לשתיקה בראיון ישנה חשיבות. לאחר תשובת המרואיין לשאלה, חשוב שהמראיין יעצור לכמה שניות. שתיקת המראיין מעודדת את המרואיין להמשיך לדבר.

סיכום

עריכה

לאחר השאלות והדיון וכאשר המראיין מוכן לסיים, עליו להודיע זאת למרואיין באמצעות משפט כגון "זה מכסה את כל השאלות שהיו לי. האם יש משהו נוסף שהיית רוצה לדעת לגבי המשרה או הארגון?"

לאחר מכן, המראיין צריך להודיע למרואיין לגבי ההמשך: מתי המרואיין יקבל תשובה, האם בכתב או בטלפון, והאם מתוכננים ראיונות נוספים בהמשך.

דבר אחרון שנותר למראיין לעשות זה לכתוב את הערכתו כל עוד היא עדיין טרייה בזיכרון. במצב אידיאלי המראיין כתב הערות במהלך הראיון או כתב את תשובות המרואיין לשאלות שנשאל ואת התרשמותו מהתשובות.

הודעה למועמד לאחר הראיון

עריכה

בתיקון לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון לקבלה לעבודה), התשס"ב-2002, שנכנס לתוקף בסוף חודש ינואר 2015, נקבע שעל המעסיק להודיע למועמד שעבר בחינת מיון או ריאיון עבודה אצלם, לגבי מצבו בתהליך המיון. אחת לחודשיים מתחילת תהליך הגיוס על המעסיק לעדכן את המועמד בדבר התקדמותו בתהליך המיון. כאשר המשרה אוישה, יש להודיע על כך תוך שבועיים למועמדים למשרה זו שלא התקבלו. החוק אינו חל על עובד זמני המגויס לתקופה הקצרות מ-30 ימים, על מעסיקים בענף ההסעדה, ועל המעסיקים לא יותר מ-25 עובדים.[1]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה