ראש ממשלת מצרים
ראש ממשלת מצרים (בערבית: رئيس الوزراء المصرى, رئيس الحكومة) הוא (כפי שתפקידו מכונה רשמית) יושב ראש מועצת השרים של מצרים ועל פי החוקה של מצרים הוא ראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט המצרי. תפקיד ראש ממשלת מצרים נוצר ב-18 באוגוסט 1878.
איוש נוכחי | מוסטפא מדבולי |
---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 14 ביוני 2018 |
תחום שיפוט | מצרים |
ייסוד המשרה | 18 באוגוסט 1878 |
www | |
מאז סוף שנות ה-70 עברו ממשלות מצרים טלטלות רבות וחילופי גברי אינסופיים, בשל סכסוך בינן לבין נשיא המדינה. אולם מאז 1981 שומרת מפלגת השלטון, המפלגה הלאומית הדמוקרטית, על רוב בפרלמנט.
ראש הממשלה הנוכחי הוא מוסטפא מדבולי, שמכהן כראש ממשלה דה פקטו מ-7 ביוני 2018, וכראש ממשלה דה יורה מ-14 ביוני 2018.
סמכויות
עריכהעל פי תיקונים לחוקה המצרית מ-1980, הנשיא עוסק בענייני חוץ וביטחון בעוד שראש הממשלה אחראי על מדיניות הפנים והכלכלה. ראש הממשלה מתמנה על ידי הנשיא. ראש הממשלה אחראי לניסוח מדיניות הממשלה במגוון נושאים, והוא האחראי לניהולם הסדיר של משרדי הממשלה.
ראשי ממשלת מצרים
עריכההמאה ה-19
עריכהאף שהלכה למעשה נוצר התפקיד ב-1878, כבר ב-1857 היה במצרים תפקיד מקביל דומה בשם יושב ראש הקבינט.
שם | תחילת כהונה | סיום כהונה |
---|---|---|
זולפיקר פאשה | 1857 | 1858 |
מוסטפא פאשה | 1858 | 1861 |
מוחמד שריף פאשה | 1861 | 1867 |
ראג'יב פאשה | 1867 | 1872 |
נובאר פאשה | 1872 | 1872 |
הנסיך מוחמד תאופיק פאשה | 1872 | 1878 |
תחת שלטון האימפריה העות'מאנית (1878–1914)
עריכהבתקופה זו שלטו במדינה הח'דיוים משושלת מוחמד עלי: אסמאעיל פאשא, תאופיק פאשא ועבאס חלמי השני אשר הודח על ידי הבריטים ב-1914
מס' | דיוקן | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | מפלגה | ראש המדינה בתקופתו | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | נובהר פאשא | 28 באוגוסט 1878 | 23 בפברואר 1879 | עצמאי | אסמאעיל פאשא | ||
2 | אסמאעיל פאשא | 23 בפברואר 1879 | 10 במרץ 1879 | עצמאי | במקביל ח'דיו | ||
3 | תאופיק פאשא | 10 במרץ 1879 | 7 באפריל 1879 | עצמאי | בנו של אסמאעיל פאשא | ||
4 | מוחמד שריף פאשא | 7 באפריל 1879 | 18 באוגוסט 1879 | עצמאי | |||
5 | תאופיק פאשא | 18 באוגוסט 1879 | 21 בספטמבר 1879 | עצמאי | תאופיק פאשא | קדנציה שנייה ובמקביל ח'דיו | |
6 | מוסטפא ריאד פאשה | 21 בספטמבר 1879 | 10 בספטמבר 1881 | עצמאי | |||
7 | מוחמד שריף פאשא | 14 בספטמבר 1881 | 4 בפברואר 1882 | עצמאי | קדנציה שנייה | ||
8 | מחמוד סאמי אל-בארודי | 4 בפברואר 1882 | 26 במאי 1882 | עצמאי | |||
9 | ראע׳ב פאשא | 18 ביוני 1882 | 21 באוגוסט 1882 | עצמאי | |||
10 | אחמד עוראבי | יולי-אוגוסט 1882 | 13 בספבטמבר 1882 | צבא מצרים | כחלק ממרד עוראבי | ||
11 | מוחמד שריף פאשא | 21 באוגוסט 1882 (במקביל לעוראבי) | 7 בינואר 1884 | עצמאי | קדנציה שלישית | ||
12 | נובהר פאשא | 10 בינואר 1884 | 9 ביוני 1888 | עצמאי | קדנציה שנייה | ||
13 | מוסטפא ריאד פאשה | 9 ביוני 1888 | 12 במאי 1891 | עצמאי | קדנציה שנייה | ||
14 | מוסטפא פהמי פאשא | 12 במאי 1891 | 15 בינואר 1893 | עצמאי | |||
15 | חוסין פאחרי פאשא | 15 בינואר 1893 | 17 בינואר 1893 | עצמאי | עבאס חלמי השני | ||
16 | מוסטפא ריאד פאשה | 17 בינואר 1893 | 16 באפריל 1894 | עצמאי | קדנציה שלישית | ||
17 | נובהר פאשא | 16 באפריל 1894 | 12 בנובמבר 1895 | עצמאי | קדנציה שלישית | ||
18 | מוסטפא פהמי פאשא | 12 בנובמבר 1895 | 12 בנובמבר 1908 | עצמאי | קדנציה שנייה | ||
19 | בוטרוס ראלי | 12 בנובמבר 1908 | 21 בפברואר 1910 | עצמאי | נרצח בעת מילוי תפקידו | ||
20 | מוחמד סעיד פאשא | 22 בפברואר 1910 | 5 באפריל 1914 | עצמאי | |||
21 | חוסין רושדי פאשא | 5 באפריל 1914 | 19 בדצמבר 1914 | עצמאי | ראש הממשלה האחרון תחת עבאס חלמי השני שהודח ב-19 בדצמבר 1914 |
סולטנות מצרים (1914–1922)
עריכהבתקופת סולטנות מצרים שלטו חוסיין כאמל ואחריו פואד הראשון שבסיום תקופת הסולטנות יהפוך למלך מצרים
מס' | דיוקן | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | מפלגה | ראש המדינה בתקופתו | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
22 | חוסין רושדי פאשא | 19 בדצמבר 1914 | 12 באפריל 1919 | עצמאי | חוסיין כאמל | הסולטן חוסיין כאמל הוא בנו של אסמאעיל פאשא ואחיו של תאופיק פאשא. קדנציה שנייה | |
23 | מוחמד סעיד פאשא | 21 במאי 1919 | 19 בנובמבר 1919 | עצמאי | פואד הראשון, מלך מצרים | פואד הראשון הוא בנו של אסמאעיל פאשא ואחיו של תאופיק פאשא וחוסיין כאמל | |
24 | יוסף ווהבה | 19 בנובמבר 1919 | 20 במאי 1920 | עצמאי | |||
25 | מוחמד תאופיק נאסים פאשא | 20 במאי 1920 | 16 במרץ 1921 | עצמאי | |||
26 | עדלי יאקון פאשא | 16 במרץ 1921 | 1 במרץ 1922 | מפלגת החוקה הליברלית(אנ') | יאקון הוא נינו של אסמאעיל פאשא. בסיום כהונתו הפכה מצרים לממלכה כאשר פואד הראשון הופך מסולטן למלך מצרים |
ממלכת מצרים (1922–1953)
עריכהבממלכת מצרים שירשה את הסולטנות שלטו המלכים: פואד הראשון ופארוק שהודח במהפכת הקצינים החופשיים ועל הנייר מונה בנו פואד השני שהיה תינוק ושימש באופן רשמי מלך עד ביטול המונרכיה במאי 1953
מס' | דיוקן | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | מפלגה | ראש המדינה בתקופתו | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
27 | עבד אל ח'אלק סאוראט פאשא | 1 במרץ 1922 | 30 בנובמבר 1922 | מפלגת החוקה הליברלית | פואד הראשון | ||
28 | מוחמד תאופיק נאסים פאשא | 30 בנובמבר 1922 | 15 במרץ 1923 | עצמאי | |||
29 | יחיא איברהים פאשא | 15 במרץ 1923 | 26 בינואר 1924 | עצמאי | |||
30 | סעד זע'לול | 26 בינואר 1924 | 24 בנובמבר 1924 | מפלגת אל-ופד | |||
31 | אחמד זוהיר פאשא | 24 בנובמבר 1924 | 7 ביוני 1926 | המפלגה הפדרליסטית המצרית | |||
32 | עדלי יאקון פאשא | 7 ביוני 1926 | 26 באפריל 1927 | מפלגת החוקה הליברלית | קדנציה שנייה | ||
33 | עבד אל ח'אלק סאוראט פאשא | 26 באפריל 1927 | 16 במרץ 1928 | מפלגת החוקה הליברלית | קדנצייה שנייה | ||
34 | מוסטפא א-נחאס פאשה | 16 במרץ 1928 | 27 ביוני 1928 | מפלגת אל-ופד | ממשלתו של א-נחאס נפלה עקב איי הסכמה עם מדינתיותו לצמצום כוחה של המונרכיה במדינה. | ||
35 | מוחמד מחמוד פאשא | 27 ביוני 1928 | 4 באוקטובר 1929 | מפלגת החוקה הליברלית | |||
36 | עדלי יאקון פאשא | 4 באוקטובר 1929 | 1 בינואר 1930 | מפלגת החוקה הליברלית | קדנציה שלישית | ||
37 | מוסטפא א-נחאס פאשה | 1 בינואר 1930 | 20 ביוני 1930 | מפלגת אל-ופד | קדנציה שנייה | ||
38 | איסמעיל סידקי | 20 ביוני 1930 | 22 בספטמבר 1933 | מפלגת העם המצרית | |||
39 | עבד-אל פתח יחיא פאשא | 22 בספטמבר 1933 | 15 בנובמבר 1934 | המפלגה המאוחדת | |||
40 | מוחמד תאופיק נאסים פאשא | 15 בנובמבר 1934 | 30 בינואר 1936 | המפלגה המאוחדת | קדנציה שנייה, בקדנציה הראשונה היה עצמאי. | ||
41 | עלי מאהר | 30 בינואר 1936 | 9 במאי 1936 | המפלגה המאוחדת | עד אפריל 1936 תחת פואד הראשון, מלך מצרים ולאחר מותו תחת פארוק, מלך מצרים | ||
42 | מוסטפא א-נחאס פאשה | 9 במאי 1936 | 29 בדצמבר 1937 | מפלגת אל-ופד | קדנציה שלישית | ||
43 | מוחמד מחמוד פאשא | 29 בדצמבר 1937 | 18 באוגוסט 1939 | מפלגת אל-ופד | קדנציה שנייה, בקדנציה הראשונה תחת מפלגת החוקה הליברלית | ||
44 | עלי מאהר | 18 באוגוסט 1939 | 28 ביוני 1940 | המפלגה המאוחדת | קדנציה שנייה | ||
46 | חסן סברי פאשה | 28 ביוני 1940 | 15 בנובמבר 1940 | עצמאי | מת מדום לב בעת נאום בפרלמנט. | ||
47 | חוסיין סירי | 15 בנובמבר 1940 | 6 בפברואר 1942 | עצמאי | הוביל את ניתוק הקשרים של מצרים עם צרפת של וישי ופוטר על ידי פואד הראשון בלחץ בריטי על מנת להכניס את מפלגת אל-ופד לשלטון | ||
48 | מוסטפא א-נחאס פאשה | 6 בפברואר 1942 | 10 באוקטובר 1944 | מפלגת אל-ופד | קדנציה רביעית | ||
49 | אחמד מאהר | 10 באוקטובר 1944 | 24 בפברואר 1945 | הגוש הסעדי | נרצח בידי לאומן מצרי. | ||
50 | מחמוד פהמי נוקראשי | 26 בפברואר 1945 | 17 בפברואר 1946 | הגוש הסעדי | |||
51 | איסמעיל סידקי | 17 בפברואר 1946 | 9 בדצמבר 1946 | מפלגת העם המצרית | קדנציה שנייה. | ||
52 | מחמוד פהמי נוקראשי | 9 בדצמבר 1946 | 28 בדצמבר 1948 | הגוש הסעדי | במהלך כהונתו הכריז על משטר צבאי, צעד בו כלא חיילים מצרים שהתשתיכו לתנועת האחים המוסלמים. לאחר רצח מפקד משטרת קהיר על ידי אנשי האחים המוסלמים בדצמבר 1948, הוציע נוקראשי את התנועה מחוץ לחוק.ב-28 בדצמבר 1948 נרצח בידי מתנקש של התנועה בשם עבדול-מגיד חסן. | ||
53 | אבראהים עבד אל-האדי | 28 בדצמבר 1948 | 26 ביולי 1949 | הגוש הסעדי | במהלך כהונתו חתם על הסכמי שביתת הנשק עם ישראל ב-1948 | ||
54 | חוסיין סירי | 26 ביולי 1949 | 12 בינואר 1950 | עצמאי | סירי מונה על ידי המלך פארוק, מלך מצרים שחשש מהפגנות ומהומות וסירי ביטל את המשטר הצבאי במצרים, ושחרר אסירים רבים בתקווה שההמונים אשר מחו נגד המשטר יסגו, מהלך זה כשל וכבר בנובמבר 1949 הפכה הממשלה לממשלת מעבר לקראת בחירות כלליות ב-1950. | ||
55 | מוסטפא א-נחאס פאשה | 12 בינואר 1950 | 27 בינואר 1952 | מפלגת אל-ופד | קדנציה רביעית | ||
56 | עלי מאהר | 27 בינואר 1952 | 2 במרץ 1952 | המפלגה המאוחדת | קדנציה שלישית | ||
57 | אחמד נגיב אל-הילאלי | 2 במרץ 1952 | 2 ביולי 1952 | בתקופת שלטונו הועלו באופן חד המשכרות של אנשי כוחות הביטחון מחשש כי יתמרדו כנגד המלוכה, מהלך זה כשל והוא הפיל את הממשלה והלך לבחירות. | |||
58 | חוסיין סירי | 2 ביולי 1952 | 22 ביולי 1952 | עצמאי | ממשלתו של סירי החזיקה כעשרים ימים בלבד בהמלכן הציע למלך פארוק כי ימנע את מוחמד נגיב כנציג הקצינים לשר ההגנה, אך המלך סירב וסירי התפטר | ||
59 | אחמד נגיב אל-הילאלי | 22 ביולי 1952 | 23 ביולי 1952 | עצמאי | אל-הילאלי שמונה על ידי המלך פארוק במקומו של סירי הודח לאחר יום אחד במהפכת הקצינים החופשיים | ||
60 | עלי מאהר | 23 ביולי 1952 | 7 בספטמבר 1952 | המפלגה המאוחדת | פואד השני, מלך מצרים, בפועל תחת מוחמד נגיב | קדנציה רביעית | |
61 | מוחמד נגיב | 7 בספטמבר 1952 | 18 ביוני 1953 | צבא מצרים | פואד השני, מלך מצרים, בפועל שלט מוחמד נגיב | ב-18 ביוני 1953 בוטלה המונרכיה במצרים ונגיב הפך לנשיא הראשון של מצרים |
רפובליקת מצרים (1953–1958)
עריכההרפובליקה הערבית המאוחדת (1958–1971)
עריכההרפובליקה הערבית של מצרים (1971 ואילך)
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של ראש ממשלת מצרים