רבינא - אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו של רבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו של רב אשי ונחשב לתלמידו[1].

רבינא
לידה המאה ה־4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 421 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות הדור החמישי-שישי לאמוראי בבל אמוראים
השתייכות ישיבת סורא במתא מחסיא
רבותיו רבא, רב נחמן בר יצחק, רב אשי
תלמידיו רב יעקב מנהר פקוד
בני דורו רב אחא בר אביי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבינא היה בעל קרקעות וסוחר. מכיוון שלא עמד בראש ישיבה, אינו מוזכר באגרת רב שרירא גאון, ותאריך הפטירה שלו אינו ידוע במדויק. בן אחותו ותלמידו היה רבינא האחרון.

לפי המובא בתלמוד משמע, שבניגוד לאמוראים רבים שנולדו לאב או סב תלמידי חכמים, אביו לא היה חכם בתורה, ואת חכמתו בתורה השיג על ידי עמלו[2].

לפי שיטת רש"י והרמב"ם[3] הוא רבינא שסידר יחד עם רב אשי את התלמוד הבבלי, בניגוד לשיטת רב שרירא גאון הסובר שהכינוי "סוף התלמוד" מיוחס לאמוראים האחרונים ולא לסידור התלמוד, והם רבינא בנו של רב הונא ורב אסי האחרון ראש ישיבת פומבדיתא[4],

חמיו היה אבימי בר נאזי[5].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ס"ג, עמוד א'.
  2. ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף נ', עמוד ב' "לא נגר אנא ולא בר נגר אנא"
  3. ^ הרב יצחק שילת, על הראשונים - ספר ביבליוגרפי על ספרות הראשונים ואנשיה
  4. ^ א' ווייס, התהוות התלמוד בשלמותו, ניו-יורק תש"ג, עמ' 257-242; א"ש רוזנטל, עריכתה של מסכת פסח ראשון, עבודת דוקטור,ברסיטה העברית, ירושלים תשי"ט, עמ' 6 ואילך; ד' רוזנטל, 'פרקא דאביי', תרביץ מו (תשל"ז), עמ' 97; הנ"ל, 'עריכות קדומות המשוקעות בתלמוד הבבלי', מחקרי תלמוד א (תש"ן), עמ' 156-155
  5. ^ כך בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קט"ו, עמוד א' אך הרב אהרן היימן בספרו תולדות תנאים ואמוראים ערך אבימי בר נאזי, טוען כי יש לשנות את הגרסה בגמרא שם לרבנאי.


  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.