רבי זריקא
רבי זריקא (בתלמוד ירושלמי: רבי זריקן) היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל.
| מקום קבורה | כפר חוקאב |
|---|---|
| תקופת הפעילות | דור שלישי לאמוראי בבלי |
| רבותיו | רבי שמעון בן לקיש, רבי אלעזר, רב יהודה ורבי אמי |
| בני דורו | רבי זירא, רבי ירמיה |
  | |
למד אצל רבי אבהו יחד עם רבי ירמיה חבירו[1]. הוא היה תלמיד של ריש לקיש, רבי אלעזר, רב יהודה ותלמיד מובהק של רבי אמי. היה מעתיק ברייתות ומסדרן[2].
פסקיו עריכה
- אין אומרים בפני המת, אלא מדבריו[4] של המת[5].
- במחלוקת הלכתית בין רב לרבי חנינא, האם יש להזכיר את ראש חודש בברכת המזון (בברכת יעלה ויבוא), מכריע רב זריקא את ההלכה כרב, שכן ברייתא אותה אמר רבי אושעיא מצטרפת לדבריו[6].
קישורים חיצוניים עריכה
- הרב אהרן הימן, "רבי זריקא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, עמודים 407-406, באתר היברובוקס
- הרב יהודה לייב פישמן מימון (עורך), רבי זריקא, יחוסי תנאים ואמוראים, ירושלים, תשכ"ג 1963, עמ' ר"ד–ר"י, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ב, עמוד ב'.
- ^ יחוסי תנאים ואמוראים.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כ"א, עמוד ב'.
- ^ קיימת מחלוקת בתלמוד, האם מדובר על דברי תורה על דברים בטלים.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ג', עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ד, עמוד א'.
