רבי יוסי בר חנינא

אמורא ארצישראלי מהדור השני והשלישי

רבי יוסי בר חנינא היה אמורא ארצישראלי חשוב, משלהי הדור השני ומהדור השלישי של התקופה. היה מתלמידי רבי יוחנן[1], ושימש כדיין[2].

רבי יוסי בר חנינא
תקופת הפעילות דור שני לאמוראים – דור שלישי אמוראים
רבותיו רבי יוחנן
תלמידיו רבי אבהו, רב חמא בר עוקבא (מסרו בשמו דברי הלכה)
בני דורו ריש לקיש, רבי אלעזר בן פדת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

רבי יוסי בר חנינא נסמך לרבנות בידי רבו - רבי יוחנן[3], ובהמשך הפך רבי יוסי לגדול בתורה, עד שנחשב לתלמיד חבר של רבי יוחנן, ואף נחלק איתו כמה פעמים בהלכה[4]. כך גם הכיר את ריש לקיש ורבי אלעזר בן פדת, וגם עמם מוזכר שנחלק כמה פעמים בהלכה[5]. בתלמוד הוא מוזכר פעמים רבות, ואנו מוצאים כמה אמוראים שמסרו בשמו דברי הלכה, ביניהם רבי אבהו ורב חמא בר עוקבא. בכמה מקומות מוצאים כי רבי יוסי עסק גם בדברי אגדה ולא רק בהלכה[6].

ייתכן שהיה בנו של רבי חנינא בר חמא ודודו היה רבי פנחס בר חמא הכהן. אבל ככל הנראה, אביו רבי חנינא, לא היה אותו רב חנינא, שעליו מסופר, כי רבי יוחנן רצה לסומכו לרבנות, אך לא עלה בידו, עד שרבי חנינא הסביר לו כי הוא צאצא של בית עלי הכהן, שעליו נאמרה הקללה[7] " וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים", קללה המכוונת שלא יהיה זקן במשמעותו התורנית - רב - מצאצאיו של עלי[8], ואילו רבי יוסי ברבי חנינא - הוסמך, ובכל אופן יוצא כי רבי יוסי התייחס ככהן.

הערכי תנאים ואמוראים מוכיח כי הגרסה הפוכה, ורבי יוסי בר חנינא הוא זה שרצה לסמוך את רבי שמעון בן אליקים, שהיה צעיר יותר, והיה תלמידו של ריש לקיש.

מכיוון שהיה דיין מומחה, ישנם ראשונים, כדוגמת הרמב"ם[9] והרמ"ה, המצדדים לפסוק כמותו אף במקום שהוא נחלק עם רבי יוחנן שהיה רבו המובהק. אולם, הרשב"א סבור כי יש לפסוק כרבי יוחנן[10], וביאר הרא"ש טעם הדבר, מפני שרבי יוחנן היה רבו המובהק[11].

הערכהעריכה

רב אסי כינה את רבי יוסי בר חנינא: "גברא רבה" (אדם גדול)[12]. כמו כן, בהיותו יושב כדיין, נאמר עליו שהוא יודע לרדת לעומקו של דין[2]. נחשב לחכם מרכזי ומשפיע, כך שבכל פעם שנאמר בתלמוד "מחכו עליה במערבא" (גיחכו על חידוש כלשהו בארץ ישראל), הכוונה היא לרבי יוסי בר חנינא[13].

לאחר פטירתו של רבי יוסי בר חנינא, אמר רבי זירא כי הוא נגלה אליו בחלום, וסיפר לו על מקומו בגן עדן: "אמש נראה לי רבי יוסי ברבי חנינא, אמרתי לו אצל מי אתה תקוע? אמר לי אצל רבי יוחנן..."[14]

מתורתועריכה

אימתי עת רצון? בשעה שהציבור מתפללים
(רבי יוסי בר חנינא, תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ח', עמוד א')

נהג לומר "כל מי שאומר דברי תורה ברבים, ואינם ערבים על שומעיהן כדבש... נוח לו שלא אמרן."[15] כך גם היה אומר: "כל אהבה שאין עימה תוכחה - אינה אהבה... (ו)התוכחה מביאה לידי אהבה."[16]

פסקיועריכה

  • חצרו של אדם קונה שלא מדעתו[17]
  • תפילות, אבות תקנום[18]

קישורים חיצונייםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • י"ש צורי, רבי יוסי בר חנינא מקסרין, ירושלים: ספריה ביוגרפית-תלמודית (דפוס ציון), תרפ"ו.

הערות שולייםעריכה