פתיחת התפריט הראשי
Disambig RTL.svg המונח "בעל הטורים" מפנה לכאן. לערך העוסק בשם-עט של הסאטיריקן אהרון צפנת, ראו אהרון צפנת.

רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

רבי יעקב בן אשר
Yaakov ben Asher.jpg
לידה 1269
ה'כ"ט
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה קלן, ארכיבישופות קלן
פטירה 1343 (בגיל 74 בערך)
ה'ק"ג
הרפובליקה של ג'נובה כיוס (אנ'), הרפובליקה של ג'נובה
כינוי בעל הטורים
מדינה האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ראשונים
תחומי עיסוק הלכה, פירוש לתורה
רבותיו אביו הרא"ש
חיבוריו "ארבעה טורים", פירוש "בעל הטורים" על התורה, קיצור פסקי הרא"ש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קורות חייועריכה

נולד בגרמניה כבנו השלישי של רבנו אשר בן יחיאל (הרא"ש). למד תורה מפי אביו, וב-1304 ייתכן שעבר עמו לטולדו שבספרד.[1] שני אחיו הגדולים ממנו רבי יחיאל ורבי שלמה החסיד מתו בגיל מוקדם.

למרות גדולתו התורנית סירב רבי יעקב לשמש ברבנות וחי חיי דוחק, כפי שמעיד הוא על עצמו:

"וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו".[2]

אחיו ר' יהודה בן הרא״ש כיהן ברבנות טוליטולה לאחר פטירת אביהם הרא"ש בשנת ה"א פ"ח (1327). גם שאר אחיו, ר' אליקום, ר' משה, ר' אליעזר ור' שמעון היו חכמים גדולים אולם מחיבוריהם לא נשאר בידינו דבר.

בסוף ימיו עקר ר' יעקב בן אשר מטולדו.[3] יש אומרים[4] שהוא נסע מאשכנז לארץ ישראל.

ממסמכים שהתגלו[דרוש מקור] באי היווני כיוס מסתבר שר' יעקב חי באי זה ושם נפטר בשנת ה'ק"ח.[5] עדות נוספת לכך היא מר' נתן מברסלב שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים. עם זאת, מקור אחר[6] מסמן את מקום קבורתו באזור איזמיר.

רחוב הטורים בירושלים נקרא על שמו ושם ספרו.[7]

חיבוריועריכה

ארבעה טוריםעריכה

הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "ארבעה טורים", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:

את הספר כתב כשלפניו אוסף מקורות ותקצירי הלכות מן הרמב"ם ומספרו של אביו פסקי הרא"ש.[8] בספר ארבעה טורים פעמים רבות הוחלף לשון הרמב"ם בציטוטים מהגהותיו של אביו, הכוללים שגיאות דקדוקיות האופייניות ליהודי אשכנז, אפילו בציטוט מן המשנה. בחיבור שולחן ערוך של רבי יוסף קארו שנכתב כמאתיים שנה מאוחר יותר, תוקן הלשון וקוצר, תוך השמטת מרבית המקורות שסירבלו לדעתו את הקריאה.[9]

הספר, שיצא לאור בשנת ה"ק' (סביבות 1340) חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:

מייד עם חיבורו הפך הספר לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי דוד אבודרהם עשה בו שימוש לצורך כתיבת ספרו. כמאתיים שנה אחרי כתיבת ארבעה טורים, כתב רבי יוסף קארו פירוש והרחבה לארבעה טורים בשם "בית יוסף" ובו סיכום מקורותיו התלמודיים והשוואה בין פסיקותיהם של הרמב"ם הרי"ף והרא"ש, לאור מחקרו על מקורות הרמב"ם בספרו כסף משנה.[12] תקציר ספרו זה הכתוב במתכונת הספר ארבעה טורים אך מקצר בו, מתקן את שגיאות העברית, ופוסק על פי מנהג היהודים מגורשי ספרד, הוא השולחן ערוך.

"נושאי כלים" נוספים על הספר ארבעה טורים היו: הב"ח (בית חדש) - שכתב רבי יואל סירקיס, ה"דרכי משה" שכתב הרמ"א מחבר ההגהות לשולחן ערוך (ה"מפה"), ה"דרישה" וה"פרישה" שכתב רבי יהושע פלק כץ מחבר הסמ"ע (ספר מאירת עיניים) על השולחן ערוך לחלק חושן משפט.

פירוש בעל הטורים על התורהעריכה

בזמנו, טרם הומצא הדפוס, וספרים הוצאו בהעתקה ידנית. על פי ההקדמה לפירושו לתורה, חותנו, אשר מימן את הוצאת ספריו, בקש ממנו לכתוב חיבור שאינו עוסק בהלכה, ולכן כתב את הפירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי הרמב"ן, ומכיל גם ליקוטים מדברי רש"י, ר' יוסף קמחי, רשב"ם והרא"ש. הספר נדפס בשתי הוצאות עד אמצע המאה ה-20 (בתקס"ו - סביבות 1806, ותקצ"ט - 1839). הפירוש שנדפס בחומשים תחת הכינוי "בעל הטורים" כולל רק את ההקדמות לגוף הפירוש, בהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה (כגון גימטריאות ורמזי מספרים) אותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש שייחודית לו; פרשן נוסף שכתב כך היה מורו המהר"ם מרוטנבורג.

פירושו של רבינו יעקב בן אשר לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", היינו מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ומוסיף אף חידושים משלו. לפי חוקר הספר יעקב קופל רייניץ, קיימת אגדה שאת פירושו לתורה הוא כתב בלילה אחד ובע"פ, כלומר ללא התבוננות בספרים נוספים.[13]

קיצור פסקי הרא"ש וקיצור פסקי התוספותעריכה

חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים" הנודע גם בשם קיצור פסקי הרא"ש (קושטא 1575), בו פסקי הלכה של הרא"ש, בקיצור בלי המשא והמתן. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנות בו באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הסיבה היא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את פסקי התוספות הנדפסים בסוף כל מסכת.


תקופת חייו של הרב יעקב בן אשר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים 


לקריאה נוספתעריכה

  • א"ח פריימן, הרא"ש, ירושלים: מוסד הרב קוק תשמ"ו [תרגום מגרמנית, פורסם ב-1920], פרק י"ג עמ' קכא-קע.
  • יצחק שטרן, מבוא לפירוש הטור על התורה, ירושלים תשכ"ד [מהד' שנייה].
  • יעקב קאפל רייניץ, מבוא לפירוש בעל הטורים על התורה : פרפראות מגימטריאות וטעמי המסורות, ירושלים: הוצאת פלדהיים, תשנ"ו [מהדורה שביעית].
  • יהודה שביב, הפירוש הארוך של בעל הטורים לתורה, מחניים 3 (תשנ"ג) 170-179.
  • אהרן ארנד, הפירוש הקצר של בעל הטורים לתורה, מחניים 3 (תשנ"ג) 180-187.
  • יהודא דוב גלינסקי, על תפוצת הטורים בספרד בדור הגירוש ועל קיצור לא ידוע לטור חושן משפט, ישורון יב (תשס"ג) תשפד-תתא.
  • יהודא דוב גלינסקי, "וזכה זה החכם יותר מכלם שהכל למדו מספריו" : על תפוצת "ארבעה טורים" לר’ יעקב בן הרא"ש מזמן כתיבתו ועד לסוף המאה ה-15, סידרא יט (תשס"ד) 25-45.
  • יעקב קאפל רייניץ, מבוא לפרוש הטור על התורה, ירושלים: פלדהיים, תשס"ו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אולם יש מקורות הטוענים שמבין כל בני משפחתו הוא היחידי שנשאר באשכנז.
  2. ^ רבי יעקב בן אשר, בעל הטורים, ארבעה טורים אורח חיים סימן רמב, שירת דבורה
  3. ^ ייתכן ונמצאה מצבתו בעיר טולדו בה מצוין שנפטר בתאריך י"ב בתמוז אך לא ברורה שנת פטירתו
  4. ^ כך מופיע בספרו של החיד"א "שם הגדולים", בדומה למסורת שצויינה בהערה בספר "סדר הדורות"
  5. ^ הקהילה היהודית בכיוס, באתר האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
  6. ^ סדר הדורות, שנת ה"א ק', באתר HebrewBooks
  7. ^ על רחוב הטורים באתר עיריית ירושלים
  8. ^ תורת הטור, משה שטינברג תשי"ט עמוד 14, (בהוצאת הרבנות הראשית)
  9. ^ מחקרים פילולוגיים בהשתלשלות הספרות ההלכתית, תשמ"ח 1988, הוצ' האוניברסיטה העברית
  10. ^ מקורות של פסיקת מרן הבית יוסף בהלכות נידה, הרב אליסף יעקבסון. בחקירה פילולוגית כולל השוואה ממוחשבת ובדיקות הסתברותיות מוכיח הרב יעקבסון שיורה דעה נסמך הן על הסדר והן על ציטוט נרחב מתוך דברי הרשב"א בספרו תורת הבית במהדורת "הארוך". (אתר מכון שלמה אומן)
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 מבוא לפירוש בעל הטורים על התורה תשל"ג 1973, הוצאת פלדהיים, בעריכת הרב יעקב קופל רייניץ. (הקישור לכרטסת הספרייה הלאומית, המחבר יליד שנת תרצ"ג)
  12. ^ ישנם ממצאים סותרים המורים על מועד וסדר חיבור ספרי רבי יוסף קארו. ברור שזמן רב עבר בין חיבור ספרו כסף משנה על הרמב"ם והספר בית יוסף על ארבעה טורים, אך לא ברור איזה קדם. כך גם לגבי סדר הדפסת ספרים אלו לעומת המועד הידוע של הדפסת השולחן ערוך. בכל מקרה ברור שלפני רבי יוסף קארו עמד אוסף מקורות על פי סדר כתיבת הרמב"ם וכן מקורות ב"פסקי הראש" בעת שכתב את ספרו על ארבעה טורים. ראו שם הגדולים ערך כסף משנה, הרב חיים יוסף דוד אזולאי. ובחקירה בת זמננו ראו דפוסי שולחן ערוך הראשונים עמוד 89, הרב ראובן מרגליות, הוצ' מוסד הרב קוק.
  13. ^ מבוא לפירוש בעל הטורים על התורה בעריכת הרב יעקב קופל רייניץ, עמ' 9