רבי לוי

אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל

רבי לוי היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל.[1] התפרסם כדרשן וכבעל אגדה.

רבי לוי שימש כדרשן בבית מדרשו של רבי יוחנן במשך 22 שנה.[2] בני דורו החשיבו מאוד את דרשותיו. רבי זירא שלח את תלמידיו כדי שישמעו את דרשותיו של רבי לוי.[3] רבי אבא בר כהנא חיבבו ואף נשקו על ראשו בשמעו אחת מדרשותיו,[4] אףעל פי שפעם אחת התנגד במילים חריפות לאחד מפירושיו של רבי לוי.[5]

רבי לוי העיד על טיב דרשותיו "אית דידע למחרוז ולא ידע למקדח, ואית דידע למקדח ולא ידע למיחרוז, ברם אנא הוינא חרוזא ואנא הוינא קדוחא".[6] כלומר, שמלבד הבנתו הרבה בעומקן של הפסוקים (למקדח) הוא גם יודע לחבר היטב פסוקים ומקראות הקשורים זה לזה (למיחרוז).

רבי לוי הרבה למסור מאמרים מחכמי דורות קודמים, בייחוד הרבה למסור בשם רב חמא בר חנינא (הראשון) (בנו של רבי חנינא בר חמא)[7] ורבי שמואל בר נחמן. בשמו מסרו כמה מדרשני הדור הרביעי ובייחוד רבי יהושע דסכנין שמסר משמו יותר ממאה דרשות.

נראה ששהה תקופה מסוימת ב"ערביא". הידיעות שהביא משם שימשו אותו בפירוש מקראות שונים.[8]

מאמרותיועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.